רבה של העיר צפת, הרב שמואל אליהו, נשאל מה דעתו על החיסונים נגד קורונה ועל דבריו של הרב יובל אשרוב: "אני לא נביא לדעת מה יהיה בעתיד".

שאלה:

שלום הרב, הבנתי שהרב אומר שהדבר הנכון הוא להתחסן. ברור לי שהעולם לא מופקר והקב"ה משגיח, אבל איך יודעים שזה מה שהוא רוצה שנעשה? יכול להיות שזה עוד ניסיון בתוך כל התקופה הזאת?

איך אפשר להיות בטוחים שזאת הרפואה, יכול להיות שזה עוד מכה? איך אנחנו יודעים שאנחנו עושים את הדבר הנכון? ברור לי שהרב חקר את הדברים ואני אשמח אם הרב יוכל להסביר לי איך אפשר לעשות חיסון עם החששות שיש סביבו.

אולי יהיו תופעות לוואי לטווח הרחוק? אולי החיסון יעשה בעיות בפוריות? איך הרבנים לוקחים אחריות ואומרים לאנשים להתחסן אחרי כל החששות שהעלה הרב אשרוב? אני אשמח לשמוע מה הרב חושב.

אני לא רגוע ולא הולך להתחסן. הייתי מבקש שהרב יכניס אותנו קצת בשיקולים שלו ושל פוסקי ההלכה האחרים, אולי אני אראה את התמונה באופן שונה ואלך להתחסן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אדלשטיין על החיסונים בוועדת חוקה (באדיבות: דוברות הכנסת)

תשובה:

כמו כל הרבנים, גם אני שמעתי את כל החששות. ישבתי עם הרב אשרוב החשוב ואעפ"כ אני חושב שצריך להתחסן. אני לא נביא לדעת מה יהיה בעתיד. אבל יש כללים הלכתיים איך להתנהג בספק או בחוסר ודאות.

אם אדם לא יודע אם יש באוכל או בפרי או בלחם שלו תולעים. הוא לא צריך להימנע מאכילתו או לפרר אותו לפרורים. הוא צריך לשקול אם לסמוך על עדות, על רוב, או על חזקה, או על דבר שעתיד להתגלות. בהרבה מקרים אנחנו סומכים גם על נכרים ולא רק על יהודים.

אלו כללים מורכבים שעל פיהם אנחנו קובעים הלכות בכשרות או בכל נושא אחר, גם שאלות שקשורות לחיים, לנישואין וכד'. במקרה של לחם שאיננו יודעים אם יש בו חרקים, אם יש עדות שהקמח נופה, אנחנו סומכים על העדות. אלא אם יש סימנים שהמעיד שקרן, אם לא – אנחנו סומכים עליו ולא מעלים חשש שהמעיד שקרן בלי שיש לנו ביסוס להעלות ספקות על מהימנות העד.

יש לנו גם כללי חזקה. יש חסה שמוחזקת בחרקים ויש עגבניות שלא מוחזקות בחרקים. יש קמח שבקירור לא מתליע, אבל בלי קרור הוא מתליע אחרי מספר ימים.

יש לנו גם כללים של רוב ומיעוט, יש כללים למיעוט מצוי ולמיעוט שאינו מצוי. כל אחד יודע כי מיעוט בטל ברוב. ולפעמים בטל בשישים, לפעמים במאה ולפעמים באלף. ויש דברים שלא בטלים גם באלף.

על פי הכללים הללו אנחנו בוחנים את המצב. ומצאנו שבוודאי הוא שהמגיפה הורגת, אנחנו גם יודעים שמגיפות בדורות הקודמים הרגו מאות מיליונים. ויודעים שצריך להיזהר, ואם לא נזהרים בהם הם יכולות להרוג הרבה יותר. אנחנו גם רואים שמדינות שבהם לא שמרו על כללי בטיחות יש הרבה יותר מתים. יש על זה עדויות מאנשים שנאמנים עלינו.

אנחנו גם יודעים שבעולם בדרך כלל חיסונים הצילו חיים של מאות מיליוני בני אדם. אנחנו גם יודעים שיש מיעוט של אנשים שנפגעים מחיסונים. על פי כללי רוב ומיעוט, הרוב הגדול הוא מכריע ולא המיעוט שאינו מצוי.

אנו גם יודעים שהיו בעולם רופאים ששיקרו, ויודעים גם שחזקתו של רופא שאינו משקר, לפעמים אנחנו שואלים כמה רופאים. אנחנו בדרך כלל סומכים עליהם בשאלות אחרות של חיים – אנחנו לא חושדים בהם בשקר, לא לעניין שבת ולא לעניין יום כיפור, אלא אם כן יש ריעותא בחזקת הכשרות שלהם.

אנחנו גם יודעים שיש כלל של "מילתא דעבידא לאגלויי", דהיינו שיש דבר שעתיד להתגלות – הוא דבר שלא משקרים בו בדרך כלל.

אלה הכללים שחכמינו מסרו לנו לקבוע על פיהם את חיינו, כך קיבלו רבנים החלטות לאורך כל הדורות. ועל פי הכללים הללו קיבלו הרבנים בדורנו את ההחלטה שצריך ללכת להתחסן.