בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריע כי לא תהיה אפוטרופסות משולשת גם במשפחה להט"בית, וקיבל בכך את עמדת היועמ"ש מנדלבליט.

זוג להט"ב הביא שני ילדים בהורות משותפת עם אישה מסוימת. לאחר בדיקה גנטית, התברר כי כל אחד מהעוברים הוא ילד של אב אחר. לכל ילד נרשמה אותה האם, אך אב אחר – לפי הבדיקה הגנטית.

בעיקרון הזוג הגיש תביעה להכיר בהורות משולשת כלומר, שלכל ילד יהיה שלושה הורים, אם ושני אבות. בעקבות המצב המשפטי בישראל שלא מכיר בהורות משולשת, הזוג משך את התביעה, והגיש תביעה אחרת בה נדרשה המדינה לאפשר לכל אחד מבני הזוג להירשם כאפוטרופוס של הילד שאינו שלו – מה שייצר מצב לפיו יש שני הורים, אבל שלוש אפוטרופוסים.

הזוג טען כי "טובת הקטינים מחייבת את מתן הצו גם על מנת להבטיח את השוויון בין הקטינים ואת יחסי האחאות ביניהם", וכן כי הדבר מקשה עליהם לטפל בילדים, כגון לקחת אותם לקופות חולים.

היועץ המשפטי לממשלה שהתנגד להכרעה כי תתאפשר אפוטרופסות משולשת, טען כי "מינוי אפוטרופוס נוסף לקטין שלא במסגרת הנסיבות הספציפיות שקבע המחוקק תוך סטייה מכוונתו המפורשת, מהווה מדרון חלקלק אשר עלול להוביל להשלכות רחבות היקף, אשר ברור כי המחוקק לא התכוון אליהם".

בית המשפט: פגיעה בטובת הקטין

השופט נפתלי שילה דחה את טענת הקושי בטיפול בילדים וקבע כי ניתן לפתור את הבעיה הזאת על ידי מתן יפוי כוח הדדי בין בני הזוג, בעוד כיום אין פתרון לבעיות העלולות להיווצר מאפוטרופסות משולשת.

לדברי השופט שילה, יש מקום לחשש ש"הכרה באפוטרופוס נוסף במקרים שבהם יש כבר שני אפוטרופוסים טבעיים, עלולה להביא לפגיעה בטובת הקטין במקרה "שהחבילה תתפרק" או שיתגלעו חילוקי דעות בין שלושת האפוטרופוסים".

"אין זה סוד שמקרי הגירושין והפרידה של הורים נעשים שכיחים יותר ויותר. כיצד יוכרעו המחלוקות אם יהיו חילוקי דעות בין המשיבים? האם יהיה צורך בהסכמת שלושתם כמו אצל אפוטרופוסים ביולוגיים? האם הכרעות יתקבלו ברוב קולות? האם עמדת האפוטרופוסים הטבעיים תגבר על עמדתו של בן הזוג שאינו ההורה הביולוגי? שאלות כבדות משקל אלו שאין להן כיום תשובה ברורה בדין, עלולות להביא לריבוי מחלוקות שייפגעו בטובת הקטינים".

עוד הוסיף השופט כי קביעה כי אפשר למנות אפוטרופוס שלישי לילד, יכולה להביא פתח למינוי אפוטרופוס רביעי ועוד. בשל כך, התביעה להכרה באפוטרופסות משולשת במשפחות להט"ב נדחתה.

תיק 52453-02-20