אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

סיכום 2020: אלו האירועים של כתבי סרוגים

רגע לפני סיום השנה האזרחית, כתבי סרוגים בחרו את האירועים הגדולים והמשמעותיים ביותר של 2020 בכל התחומים: מהפוליטיקה, דרך המגזר והתרבות - וכמובן השלכות הקורונה

סיכום 2020: אלו האירועים של כתבי סרוגים
  (צילום: שאטרסטוק)

אירוע השנה של אור יזרעאלי: הסגר הראשון

האירוע המטלטל ביותר השנה, היה הסגר הראשון. הקורונה הגיעה בסערה. מגפה עולמית שהפתיעה את שלוות חיינו שנסובה בעיקר סביב בבחירות חוזרות ונשנות ותקיעות פוליטית. בפעם הראשונה התבקשנו להיסגר בבתים בלי לדעת לכמה זמן, מתי תהיה תרופה, איך חיים ככה, ומה יהיה עם הלימודים של הילדים. זאת הייתה קייטנה חרדתית במיוחד של מדינה שלמה.

עוד באותו נושא

2020 – חיים בצל מגפה: ציוני דרך בתקופת הקורונה

אנחנו רגילים לאויב כמו מחבלים, טילים, סורים על הגדרות, מצרים חוצים את התעלה, אבל פתאום זהו אויב בלתי נראה. מגפה. היה רגע של התרוממות רוח, עזרה הדדית, ורגעי שפל של חוסר הנהגה, וכל ציבור שמשך לטובת הטבות לעצמו. לא הייתה התסכלות רחבה. בכל אופן הסגר הראשון היה ההרמטי ביותר, בעל הצייתנות הגדולה ביותר, עם אמון, חוסר וודאות והמון חשש. אנחנו כבר סוגרים עוד מעט שנה עם הקורונה, ובדרך לחיסונים. אבל הימים הדרמטיים הללו של הסגר הראשון הם בלתי נשכחים.

אירוע השנה של אוריאל בארי: הסכמי השלום עם ישראל

"עסקת המאה" אמנם לא הביאה את הריבונות ליהודה ושומרון, אך במקום זאת ישראל זכתה השנה לכונן יחסים דיפלומטיים עם לא פחות מ-4 מדינות מוסלמיות ברחבי העולם. הסכמי השלום ההיסטוריים התאפשרו בזכות היוזמה האמריקנית, שתיווכה בין מנהיגי המדינות השונות והביאה להסכמתם להגיע לנורמליזציה עם ישראל.

המדינה הראשונה שהגיעה להסכם הייתה איחוד האמירויות, ובהמשך גם בחריין הגיעה לסיכומים והצטרפה לטקס החתימה בוושינגטון. חודש לאחר מכן הייתה זו סודאן שהסכימה לנורמליזציה בתמורה להסרתה מרשימת המדינות התומכות בטרור, ובחודש האחרון מרוקו הצטרפה להסכמים וחידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל אחרי 20 שנה של ניתוק.

בחודשים מאז נרשמו שלל ביקורים מדיניים של משלחות ישראליות בדובאי, אבו דאבי, מנאמה, חרטום ורבאט, לצד הסכמי שיתוף פעולה שנחתמו בין המדינות השונות. במקביל, ישראל וארה"ב התחייבו שיהיו מדינות נוספות שיצטרפו להסכמי השלום בעתיד הקרוב מאד – ולפי ההערכות, רשימת המדינות הללו תכלול את סעודיה, עומאן, ואולי מדינות נוספות. האם ישראל תקבל בנות ברית חדשות גם ב-2021? נקווה מאד שכן.

אירוע השנה של אברהם בלוך: דיון בג"ץ בחוק הלאום

בשנת 1995, בצל מותו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, ניתן פסק דין המזרחי שאפשר לבג"ץ באופן עקרוני לפסול חוקים, תוך מתוך 'מעמד על' לחוקי יסוד. מאותו רגע חוקי יסוד הפכו ל'חוקה' של ישראל, וחוקים רגילים שלא עלו בקנה אחד עם חוקי היסוד היו ניתנים לפסילה על ידי בג"ץ – כפי שאכן קרה לא פעם ולא פעמיים.

במהלך שנות הפסיקה, לקחו השופטים את ערכי מדינת ישראל, 'יהודית ודמוקרטית', והפשיטו את ערך היהדות מתוכנו תוך מתן עיקר המקום לדמוקרטיה מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בשל כך, בשנת 2018 חברי הכנסת חוקקו את חוק יסוד הלאום שנועד להחזיר את האיזון בין ערכי המדינה היהודית והדמוקרטית.

לאחרונה, בצל התפזרות הכנסת ה-23, בג"ץ קיים דיון בשאלה האם הוא יכול לפסול גם חוקי יסוד שמעמדם כחוקה. הרציונל שעמד מאחורי פסילת חוקים רגילים שאינם עולים בקנה מידה אחד עם חוקי יסוד, היה שחוקי היסוד אשר נחקקים על ידי נבחרי הציבור מגדירים את כללי המשחק החוקתי, וכי בפסילת חוקים רגילים בית המשפט בסך הכל שומר על אותם כללי משחק שנקבעו על ידי נבחרי הציבור.

עוד באותו נושא

ח"כ עודה: "חוק הלאום בא לערער על המציאות"

הדיון בשאלה האם לבית המשפט יש סמכות לפסול חוקי יסוד, במקרה זה חוק הלאום, הינה מסוכנת. גם אם במקרה זה כפי שאני מהמר בית המשפט לא יתערב בתוכנו של חוק הלאום, הרי שעצם הדיון במעמדו של חוק יסוד מציב את השופטים בעמדה של 'מחוקקי על'. ברצותם חוקים יעברו וברצותם חוקים יפסלו. אין באמת כללים מוגדרים שנקבעו על ידי הציבור.

השופטים שנבחרו על ידי וועדה בה לנציגי הציבור יש מיעוט והפרוטוקולים שלה סודיים, הם אלה שקובעים את כללי המשחק החוקתי והפוליטי. ואתם, אזרחי המדינה, למה מי אתם בכלל שיהיה לכם מילה באיך המדינה מתנהלת?

אירוע השנה של בנצי רובין: השבעת הכנסת ה-23 בצל הקורונה

לפעמים, המציאות יוצרת מצבים שלא היה אפשר להנדס אותם. ולפעמים התמונה שנוצרת היא מעבר לכל דמיון. הכנסת ה-23 הושבעה בתאריך ה-16 במרץ, בזמן שישראל כבר הייתה נתונה להגבלות הקורונה. איסור ההתכנסות במקום סגור הוביל לכך שאושרה כניסה בו-זמנית של ח"כים בודדים לאולם המליאה שנשבעו אמונים בקבוצות קטנות. חוסר החגיגיות, המאפיינת בדרך כלל את הטקס, נבע משילוב משבר הקורונה יחד עם העייפות מטקס השבעה שלישי תוך שנה.

אבל התמונה החזקה ביותר הייתה בעת שנשיא המדינה, ראובן ריבלין ישב ליד יו"ר הכנסת דאז, אדלשטיין, ונאם בפני שני אנשים בלבד: בנימין נתניהו ובני גנץ. לרגע אחד כל הכאוס הפוליטי התנקז למצב סוריאליסטי שדמה יותר למורה שנוזף בשני תלמידים שלא מצליחים להסתדר וגוררים את כל בית הספר למריבות וקטטות: "אזרחי ישראל מותשים ממערכות בחירות שמחייבות אותנו לחדד את ההבדלים בינינו. אנחנו מחכים לשגרה ולימים שבהם נשוב לעסוק במכנה המשותף – נועדנו לחיות יחד. לכן, מכובדיי, רק בקשה אחת לי אליכם: תנו לעם הזה ממשלה".

השבעת הכנסת ה-23 (צילום: גדעון שרון, דוברות הכנסת)

באולם המליאה של הכנסת, עת ישבו בו כל בכירי המדינה – המשבר הפוליטי, החברתי והבריאותי הצטלבו יחד לתמונת מצב של ישראל 2020.

על אף ההפתעה בהקמת ממשלת האחדות לאחר כחודשיים, הממשלה לא הצליחה במשימתה לאחד את העם, לעבוד יחד באמת למען נפגעי המשבר הבריאותי והכלכלי ולהוביל ליציבות פוליטית. קריסתה של ממשלת החילופים אמנם לא הפתיעה אף אחד, אבל אכזבה רבים, שקיוו שבזמן החירום, מנהיגי ישראל יצליחו להתעלות על עצמם.

משבר הקורונה ייעלם במוקדם או במאוחר, אבל אני גם מקווה שלא ירחק היום שנוכל להיזכר ב"פריים" הזה, ולהיות גם אחרי המשבר הפוליטי שישראל תקועה בו כבר שנתיים.

אירוע השנה של אמיר אטינגר: ויתור על ריבונות ביהודה ושומרון

אין ספק כי משבר הקורונה הוא הנושא המזוהה ביותר עם שנת 2020. אך יחד עם זאת, הפספוס של החלת הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון, הוא אחד האירועים המשמעותיים אשר כן היו יכולים להתקיים בשנה החולפת – ולגנוב למשבר הקורונה את ההצגה.

כידוע, בינואר פורסמה תכנית המאה של נשיא ארה"ב היוצא דונלד טראמפ, להחלת ריבונות ישראלית בחלק משטחי יהודה ושומרון ובקעת הירדן. בתחילה, התכנית זכתה לשבחים רבים ואהדה בקרב ראשי ההתיישבות, אך ככל שחלף הזמן ופרטי התכנית פורסמו, בהתיישבות הבינו כי אין מדובר בתכנית החלומות לה קיוו.

בקצרה ניתן לומר כי אחת הבעיות המרכזיות בעסקת המאה, היא הכרה במדינה פלסטינית דה פאקטו בחלק משטחי יהודה ושומרון. האמריקאים דרשו ביו היתר כי יבנה כביש המחבר בין עזה ליו"ש, ובנוסף ישראל נדרשה להסכים להקפאת בנייה בת ארבע שנים בשטח המיועד למדינה הפלסטינית העתידית. כמו כן, התכנית תוכננה להתממש רק על 30 אחוז משטחי יו"ש, וישובים רבים הוגדרו כמובלעות אשר במידה והתכנית הייתה מתקיימת, הם היו ממשיכים לחיות בשטח פלסטיני תוך סכנות ביטחוניות.

בצד השמאלי של המפה הפוליטית, רבים הביעו התנגדות בטענה כי מדובר בצעד חד צדדי, שכן הרשות הפלסטינית התנגדה לתכנית. לבסוף, נתניהו הכריז על ה -1.7 כתאריך תחילתו של תכנית הריבונות אך עקב חלון ההזדמנויות שנוצר – נתניהו העדיף לוותר על הריבונות כדי לחתום על הסכמי השלום.

ראשי התיישבות עדיין לא ויתרו על חלום הריבונות ביו"ש, ופועלים בצורות שונות כדי לממשו בשטח. כיום במועצת יש"ע פועלים כדי לנצל את חלון ההזדמנויות הקטן שנוצר עד לעליית ממשל ביידן, ולגרום להסדרתם של 72 ישובים צעירים ביהודה ושומרון. נכון לכתיבת שורות אלה, נתניהו עדיין לא מאשר את ההחלטה. אך אם יעשה זאת, אולי תחילת 2021 תפצה על הפספוס של החלת הריבונות בשנת 2020.

אירוע השנה של גיא עזרא: סגירת בתי הכנסת

מכל השנה המטורפת שעברה עלינו, צריך לציין החלטה אחת, שלמרות שנראתה שולית עבור לא מעט אנשים, ההשפעה שלה הייתה משמעותית ותימשך ככל הנראה, גם הרבה אחרי שנסיר את המסיכות. סגירת בתי הכנסת בתוך הגל הראשון של הקורונה, הייתה אירוע מכונן, דווקא בגלל היותה של מדינה ישראל מדינה יהודית.

זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת היהודים בה נאסר על יהודים להתפלל בבתי הכנסת, ולאחר מכן גם נאסר עליהם להתפלל במניין. אפשר להתווכח על ההחלטה ואם היא הייתה מוצדקת או לא מבחינה רפואית – מה שצריך להדליק נורה אדומה הייתה האצבע הקלה על המנעול של בתי התפילה בזמן שמכוני כושר וקוסמטיקה היו פתוחים, כל שכן ההיתר להפגין ברחוב בלפור.

גם עכשיו, 9 חודשים אחרי תחילת משבר הקורונה בישראל, בתי הכנסת פתוחים רק במתכונת מצומצמת וכמעט בלתי אפשרית למניינים גדולים. הקהילות הגדולות נאלצות להתפצל או להתפלל בקרנות רחוב, וההשפעה ההרסנית על מרקם הקהילה ועל המסורת תלווה אותנו עוד שנים רבות.

מעטים הם הרגעים בהם מדינה נדרשת להכריע על זהות סולם הערכים שלה. בזמן שגרה, כשהכל פתוח ופועל, אפשר לטשטש את סדרי העדיפויות, אך זמן משבר, בו המדינה צריכה להכריע מה יישאר פתוח ומה ייסגר, הוא המבחן הגדול. מה מהערכים המדינה שמה בראש ומה מהן היא מניחה בצד.

אירוע השנה של אריה יואלי: שחרורו של יונתן פולארד

עם כל הכבוד לקורונה, האירוע של 2020 הוא יציאת מצרים הפרטית של המרגל הישראלי בארה"ב יונתן פולארד. 35 שנה לאחר שנשלח למאסר עולם, 7 מהן בצינוק, כשהוא נעזב לאנחות על ידי ממשלת ישראל, הוא זכה לקראת סוף שנת 2020 להשתחרר מההגבלות עליו ולגזור את האזיק האלקטרוני, צעד שסימן את היותו בן חורין. הוא נאלץ להמתין חודש וחצי נוספים עד שיכול היה לעלות לארץ הנכספת, אירוע שהתרחש ממש בישורת האחרונה של השנה האזרחית.

המושג "פולארד חופשי ועולה לישראל" היא התגשמות חלום של המגזר, שבמשך שני עשורים לפחות התפלל, נאבק והפגין למענו, מול משטרים אמריקנים אטומים ואטומים יותר שסגרו את ליבם ולא איפשרו לו חנינה אפילו של דקה בעונש שנקצב עליו בשלהי שנות השמונים. אין יהודי בישראל שלא שמח בלב, כששמע על שיחרורו של פולארד, וממשיך להתפלל לרפואתה של אשתו הגיבורה, שחיכתה לו ונאבקה למענו לאורך כל השנים.

שנת 2020 הייתה שנה רעה, אבל בסופה היה אושר גדול ושמחה אדירה עם ברכת "מתיר אסורים" ו"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

אירוע השנה של לינוי משעלי: מחאת עולם התרבות

בין הענפים הראשונים שנסגרו בעקבות התפרצות נגיף הקורונה היה ענף התרבות. האולמות נסגרו, האורות כבו ומאות אלפי עובדי במה נותרו ללא עבודה. אנשים מוכשרים, שבמשך שנים היו ערב ערב על הבמות הגדולות ביותר, לצד אמנים גדולים וקטנים נאלצו לצאת לרחובות ולהילחם עד פיסת הכבוד האחרונה שנותרה להם בכדי לקבל מעט עזרה כדי להביא לחם הביתה ולהחזיק את הראש מעל המים.

(צילום: יונתן זינדל\פלאש 90)

אומנם על אף המאבקים הרבים, לא נראו יותר מידי מתווים משמעותיים שהצילו רבים מלפול לחרפת רעב. אך 2020 בהחלט חשפה מי הם האמנים שהיו מוכנים לצאת להילחם עבור האנשים שליוו אותם במשך שנים ומי החליטו להיעלם הרחק. נקווה ש2021 תדליק מחדש את האורות ותחזיר את כולנו שוב לאולמות.

אירוע השנה של חלי בן שחר: לא פוגשים את סבא וסבתא

נכון, לא מדובר באירוע, אלא יותר בשלל אירועים שלא התקיימו. מאז שנולדתי יותר משלושים שנה שבכל יום שישי אנחנו אצל סבא וסבתא, שעון קיץ או חורף, גם שהחברים בפיקניק, בנמל או בים, יש טאבו על ימי שישי ארוחת צהרים אצל סבתא חוה. הפעם האחרונה שאכלנו עם סבא וסבתא הייתה בסעודת פורים ומאז אנחנו מתקשרים מבעד למרפסת. בלי הלוקשין מיט יואח או עוגת השוקולד המפורסמת.

2 מטר מסבא וסבתא

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
משבר האקלים
אייל | 31-12-2020 21:38
היי, מדוע משבר האקלים לא היה בסיכום? זו הסכנה הגדולה ביותר על האנושות!!! למה העיתונים לא מפיצים עליו מידע?
אם
יוני | 31-12-2020 22:32
האנושות תושמד בגלל האקלים אני אהיה מאושר
2
אסור כלל להתייחס למספר 20-21
דן | 31-12-2020 22:33
אין כל משמעות בשביל היהודים , אני לא כזה דתי אבל היום בכלל שכחתי ש 31-12 כי זה ממש לא מעניין מה ההבדל בין 29 30 או כל מספר מלבד שאבד לנו יום מהחיים
3
זה אתר דתי?! המנין שאנו מונים פה תשפ''א.
מד | 31-12-2020 23:32
.