אין ספק שלחיים יש דינמיקה משלהם ולא פעם למרות הרצון לשמר חברויות הן מתמוססות להן עם השנים ומותירות געגוע מתוק.

במהלך חיי אספתי לא מעט חברות אל שיגרת יומי, מהצבא, מהאוניברסיטה, ממקומות עבודה שונים, מטיולים וחלקן אפילו נוספו לחיי בשנה האחרונה. עם כל אחת מהן נרקמה מערכת יחסים שונה וייחודית. חלקן מלוות אותי עד היום (רגע לפני סיום העשור הרביעי של חיי) ועם חלקן החברות נגמרה לרוב בשל העובדה שכל אחת מאיתנו פנתה לדרך שונה.

לא פעם שאלתי את עצמי האם החשיבות שאני מעניקה לחברויות אילו בחיי הן תולדה של שנות הרווקות הארוכות שידעתי או שמא זה תלוי האישיות שלי.

לפני כמה שנים, באחד מהדייטים נשאלתי כמה חברות טובות יש לי, לרגע לא הבנתי את מהות השאלה ועניתי בגאווה – לא מעט. הבחור חייך לעצמו ומייד חשבתי, שבחרתי בתשובה הלא נכונה.

בעודי מגלגלת במוחי פרשנויות שונות, הבחור פתר את התעלומה במשפט אחד ואמר זה מלמד עלייך הרבה! יש בך נתינה, השקעה, יכולת הקשבה …. את ההמשך כבר לא שמעתי כי אם נודה על האמת הייתי עסוקה בסושי שהגיע בדיוק בזמן לשולחן.

הדייט לא צלח, אבל זכיתי בתובנות – התחלתי להסתכל סביבי ולראות מי מחברותי היא כזאת, אילו סוגי חברויות וחברות הקפתי את עצמי, אילו חברויות כבר אינן משמעותיות עבורי וכך לאט לאט נפלו לי האסימונים…. אין ספק שכדי לשמר חברה טובה ולרקום מערכת יחסים אמיתית נדרשת השקעה, יכולת לראות את האחר, פניות, גמישות, יכולת הקשבה ובעיקר הדדיות.

לא פעם נדמה לי שאצל הגברים, הכל הרבה יותר פשוט, חבר טוב או בשפה הגברית אח, נחשב ככזה גם אם הם דיברו לפני שבוע או יותר, גם אם האחד לא הספיק לעדכן את השני על איזה דייט או עסקה שווה וגם אם הם נפגשים לבירה ורוב הזמן מדברים על כדורגל או על פוליטיקה.

אז למה שמדובר בחברה טובה זה לפעמים כל כך מסובך?

אם נודה על האמת, אין אחת מאיתנו שלא נעלבה, התאכזבה או כעסה על אחת מהחברות הטובות שלה. עבור רבות מאיתנו חברה טובה היא האדם שאליו נרצה להתקשר ישר אחרי דייט מוצלח או כושל, אחרי מסע קניות משכר (במידה והחברה לא נכחה במסע) לקטר על העבודה, על הזוגיות ועל החיים בכלל, לחלוק את הסודות והמאווים הכי כמוסים שלנו, האדם שנרצה בהקשבה שלו, שדעתו חשובה לנו ובעיקר האדם שיקבל אותנו כמו שאנו.

אחת מהציפיות שלי מחברה טובה ונדמה לי שגם רבות מהקוראות יזדהו איתי היא היכולת שלה להרגיש מה עובר עלי גם אם לא אמרתי זאת במפורש, להיות שם עבורי בלי שאבקש גם אם הדבר דורש ממנה לצאת מאזור הנוחות שלה. כאן אני חושבת שרובנו חוות את אותו עלבון או אכזבה עליהן דיברתי ולא פעם אף החברות נקלעת למשבר או עומדת למבחן.

לאחרונה בעקבות משבר אישי בחיי אני מהרהרת רבות בכך ואחת מהמסקנות שהגעתי אליה היא שיש ההגדרות וסוגים שונים של חברות. יש חברות לקפה, להליכה, למסע קניות או להצגה טובה, רק צריך תמיד לדאוג שאחת או שתיים מחברותייך תהיינה שם עבורך בכל תנאי ומצב.

מה שיהפוך אותה לכזאת בלי כל ספק, הן אותן התכונות והערכים שהופכים אותך לחברה טובה כזאת שמותר ואפשר לצפות ממנה ובעיקר להודות על נוכחותה בחייך.

 

מיכל רנד, בת 48 מורה בתיכון, שמאמינה שכל דבר שקורה מתגלה כהזדמנות ללמוד על עצמך משהו חדש.