כשהכנסת מוחלת על כבודה, הציבור מצפצף על ההנחיות - סרוגים

כשהכנסת מוחלת על כבודה, הציבור מצפצף על ההנחיות

במקום להוביל ולקבוע בעצמה את המדיניות הראויה ביימי הקורונה, הכנסת בחרה להיות מובלת על-ידי הממשלה. במצב הזה יש שחיקה בלגיטימיות הדמוקרטית של ההנחיות

כשהכנסת מוחלת על כבודה, הציבור מצפצף על ההנחיות
  הכנסת (צילום: יניב נדב/דוברות הכנסת)

יותר ויותר עסקים מרשים לעצמם לאחרונה להפר ברגל גסה את ההנחיות ולפתוח את שעריהם למרות האיסור המפורש.

יש המתרצים זאת בשיקולים זרים, לכאורה, של מקבלי ההחלטות; יש המתרצים זאת בחוסר העקביות של ההנחיות; יש המתרצים זאת בחשש מקריסה כלכלית. לדעתי, הסיבה העיקרית היא עמוקה הרבה יותר – שחיקה בלגיטימיות הדמוקרטית של ההנחיות.

עוד באותו נושא

גם אלף חיסונים לא יעזרו כשמפוררים את הלכידות


8

כל פרח משפטים לומד, כבר בשנה א', על עקרון הפרדת הרשויות. בהתאם למודל הקלאסי של עקרון זה, כל אחת מהרשויות – המחוקקת, השופטת והמבצעת – אמורה לעסוק אך ורק בסמכותה. ככלל, אסור לרשות "לפלוש" לתחום סמכויותיה של רשות אחרת.

על אף הגמישות האמורה, התפתח בישראל כלל יסוד, לפיו הציפייה היא שהכנסת תקבע בעצמה הסדרים הפוגעים בזכויות אדם. הרציונל הדמוקרטי העומד בבסיס כלל זה הוא ברור: הואיל והעם בוחר את נציגיו לכנסת, שיתכבדו נבחרי העם ויעסקו בסוגיות הלבה, גם אם הן נפיצות פוליטית וגם אם הן "תפוח אדמה לוהט", ולא יגלגלו את ההכרעה בנושאים אלו אל הרשות המבצעת.

אסור לרשות "לפלוש" לתחום סמכויותיה של רשות אחרת (קרדיט צילום: דוברות הכנסת – שמוליק גרוסמן)

יחד עם זאת, בהיעדר חוק יסוד: חקיקה, המחוקק רשאי להתפרק מחובתו לקביעת הסדרים הפוגעים בזכויות אדם, ותחת זאת להסמיך בחוק את הרשות המבצעת לעשות כן. הסמכה כאמור, ובמיוחד לאחר המהפכה החוקתית, צריכה להיות "מפורשת". אולם, אל תטעו: זהו רחוק ממצב אידיאלי שניתן להתגאות בו. ככלל, אין זה ראוי שהמחוקק יהפוך עצמו למעין אסקופה נדרסת המתפרקת מסמכויותיה לטובת הרשות המבצעת.

התפרקות בחוק הקורונה

לעתים אין מנוס מכך. הדברים מקבלים משנה תוקף במצבי חירום המחייבים גמישות, מהירות ויעילות; כל אלו אינם מנת חלקה של הרשות המחוקקת. עם זאת, אין בכך כדי להצדיק, לטעמי, את ההתפרקות המשמעותית של הכנסת מסמכויותיה בחוק שזכה לכינוי "חוק הקורונה הגדול".

במקום להוביל ולקבוע בעצמה את המדיניות הראויה ביימי הקורונה, הכנסת בחרה להיות מובלת על-ידי הממשלה. כך, למשל, הכנסת הסמיכה את הממשלה, לאחר שהממשלה הכריזה על מצב חירום בעקבות נגיף הקורונה, להוביל את הצעדים הדרושים ללחימה בנגיף, והסתפקה בסמכות פיקוח בלבד על הממשלה, באמצעות ועדה מוועדות הכנסת ולא באמצעות המליאה; כל זאת בהתראה קצרה במיוחד, 24 שעות לפני כניסת התקנות לתוקף. ואם לא עלה בידיי הוועדה לעיין בטיוטת התקנות תוך 24 שעות – או במקרים דחופים – התקנות יכנסו לתקוף והביקורת על תקנות הממשלה תהא בדיעבד.

אכיפת בקורונה (דוברות משטרת ישראל)

מדובר בהחלטות הפוגעות בזכויות הפרט באופן נרחב למדי, כגון: האפשרות להורות על הגבלת פעילויות במרחב הפרטי והציבורי והאפשרות לקבוע ענישה פלילית ומנהלית למפר הגבלות אלה. אמנם, בזכות עבודה מקצועית ויסודית של היעוץ המשפטי לממשלה, נקבעו בחקיקה גבולות גזרה שנועדו להבטיח את מידתיות הפגיעה, כגון: קביעה כי מדובר בחקיקה זמנית, האיסור למניעה גורפת של הפגנות ועוד. בכך ניתן לשבח את עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה.

אולם בהינתן העובדה כי מצב החירום נמשך אורך חודשים רבים, תמוהה בעיניי כיצד הכנסת ניאותה להתקפל בפניי הממשלה ולהפוך את עצמה למובלת על-ידי הרשות המבצעת ולא למובילה. אם ניתן היה להבין את הצורך להקנות גמישות לממשלה במצב אי הוודאות הראשוני, לא ניתן להבין התפרקות כל-כך משמעותית מסמכויות הכנסת כמובילה למשך חודשים רבם כל-כך.

תאבונה של הממשלה

דומה שעם האוכל בא התאבון, ותאבונה של הממשלה לא יודע שובע. את הצוהר הקטן שנפתח לממשלה בחסות נגיף הקורונה, הממשלה ביקשה להפוך לחלל שירוקן מתוכן את תפקיד הכנסת. כך, כשיו"ר ועדת הקורונה של הכנסת, ח"כ יפעת שאשא ביטון, הבהירה לממשלה, בשער בת רבים, שיש גבול לכל תעלול, וכי הכנסת איננה חותמת גומי, שלא לומר עבד נרצע של הממשלה, הדבר העלה את חמתה של הממשלה. הדברים קיבלו משנה חומרה, מנקודת מבטה של הממשלה, עת מפגן העצמאות של הכנסת בוצע בהנהגת חברת כנסת מטעם הליכוד.

כל אלו הובילה את יו"ר הקואליציה לאיים בפיטוריה של חברת הכנסת ה"סוררת", שהרעיבה עוז ופעלה בהתאם לאמות מידה מקצועיות, וסירבה לעמוד דום בפני תכתיבי סיעתה. יש לגנות בתוקף התבטאויות המבקשות להחליש את הכנסת ומציגות אותה כ"מפריעה". לא ניתן להפריז בגירעון הדמוקרטי הכרוך באפקט המצנן של התבטאויות אלו.

בסופו של יום, העם בחר בנבחריו על-מנת שידונו לעומק בדברים, ישוחחו ביניהם, יחליפו דעות, יתווכחו ולא יהיו מקובעים להחלטה של הרשות המבצעת בתחומים שמלכתחילה ראוי היה שייקבעו מראש על-ידי הכנסת. לא בכדי קרוי בית הנבחרים פרלמנט PARLER מלשון "לדבר". האיומים בסנקציות על יו"ר ועדה שאמורה לפקח על הממשלה הופכת, למעשה, את חברי הכנסת לפיונים על לוח השחמט ומאיינת את פעילותם הפרלמנטרית.

יו"ר וועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

אין לי אלא לשבח את חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, שבנוסף לעובדה שמימשה את זכותה כח"כ להצביע לפי צו מצפונה, מימשה גם את הזכות והחובה של יו"ר וועדה לקיים פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על ממשלה. בכך השיבה ח"כ ביטון את כבודה של הרשות המחוקקת.

אם בכך היה מסתיים הטיעון, הייתי יכול לסיים את הטיעון לפחות בנימה אופטימית. אלא שמהר מאוד הממשלה מצאה את הדרך להתגבר על יו"ר ועדת קורונה ה"סוררת" והובילה חקיקה שהסיטה את אישור תקנות הממשלה, כבברירת מחדל, מוועדת הקורונה לוועדת חוק, חוקה ומשפט.

בכך רוקנה מתוכן ועדת הקורונה בכל הנוגע לסמכות הפיקוח על הממשלה. פעילות זו של הממשלה, שנעשתה כולה על דעת ובהסמכת הכנסת, הנה תולדה של שיטת המשפט הנהוגה במחוזותינו, לפיה הממשלה – אשר זוכה לאמון הכנסת – שולטת ביד רמה בכנסת באמצעות "משמעת קואליציונית" המחייבת את חברי הכנסת ליישר קו עם מדיניות הממשלה.

אינני מזלזל, חלילה, בסכנה הכרוכה בהתפשטות נגיף הקורונה. אולם מגפת הקורונה לא יכולה להוות תירוץ להשתקת הפרלמנט. אכן, הליך החקיקה בכנסת הוא מסורבל, מורכב וארוך לאין שיעור מהתקנת תקנות על-ידי הממשלה. אולם דיון שקוף, פומבי ומעמיק בקרב נבחרי העם הוא ערובה לקבלת החלטות דמוקרטיות.

הגיע הזמן, אפוא, שהכנסת תחזור להוביל ותפסיק להיות מובלת על-ידי הרשות המבצעת. אם הכנסת תצעד בראש המחנה, ולא תהא מובלת על-ידי הממשלה, הפגיעה בזכויות הפרט תקבל לגיטימציה ציבורית גדולה יותר. הדברים חשובים במיוחד עת נדרש ציות קולקטיבי של הציבור על-מנת לנצח את הנגיף. אם זה לא ייעשה במהרה, אמון הציבור בכנסת ירד לתהום וקשה יהיה להשיב את הגלגל לאחור.

 

ד"ר אסף הראל, הוא ד"ר למשפטים, לשעבר עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה, מרצה במרכז האקדמי פרס.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
שטויות עגבניות.כל העולם לומד מישראל. יחי ביבי
פרופ' אנטי שמאל | 25-11-2020 10:21
שטויות במיץ עגבניות.כל העולם לומד מישראל איך נלחמים בקורונה. יחי ביבי