אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

המלכוד הישיבתי והאתגרים הנפשיים בישיבה

מעבר ליחס הקריר לדתל"שים בוגרי הישיבות, נושא בוגרי הישיבות שנמצאים "על הרצף" הדתי נמצא באופן מפתיע בהכחשה מצידן של הישיבות. הישיבות מעדיפות ולחשוב שהבעיה לא אצלן, או שבכלל לא קיימת בעיה

מדוע הישיבות מתכחשות לדתל"שים שיוצאים מהן?
  אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: תמונה חיצונית - הדס פורוש, ופנימית - יונתן זינדל/ פלאש 90)

נראה שמאז ומעולם, כל דיון שקשור לישיבות ההסדר קשור לענייני צבא, ולרמת הלימוד בישיבות. לצד זה ישנם עוד דיונים על דתל"שים, על "דתיי רצף" וכל מה שקשור לתחום הזה, אבל אף פעם לא נראה את הישיבות מעורבות בדיונים האלה.

מזווית העין שלי, ישנה בעיה חריפה מאוד לישיבות, בעיה שמוכחשת מתחילתה ועד סופה. מעבר לבוגרי הישיבות שחוזרים בשאלה, יש לא מעט כאלה שאולי לא הורידו את הכיפה, אבל רחוקים מאוד מהעולם התורני וקיום המצוות. הישיבות מעדיפות לשחק את המשחק ולחשוב שהבעיה לא אצלן, או שבכלל לא קיימת בעיה כזאת.

עוד באותו נושא

זו אחת הסיבות שנוצרים דתל"שים במגזר


27

זאת נקודה שצריך לדון בה – דווקא בוגרי הישיבות, אלה שהשקיעו שנים בלימוד תורה, הם אלה ששוכחים את העולם התורני 5 דקות אחרי שיצאו משערי בית המדרש בפעם האחרונה.

הפער בין העולמות

הסיפור מתחיל עוד לפני הלימודים בישיבה. כיום בחלקים ניכרים בציבור הדתי-לאומי ישנה נורמה לשלוח את הנוער לישיבות הסדר/גבוהות. הרבנים בישיבות התיכוניות דוחפים את התלמידים להגיע לישיבות ומנסים לכוון את התלמידים למקום המתאים ביותר, לדעתם. עם השנים נבנתה נורמה לפיה התלמידים הטובים הולכים לישיבות. הנורמה אמנם חיובית בהרבה היבטים, אך גם פוגעת לא מעט בתלמידים, ומתוך כך – בציבור.

תפילת שחרית בישיבת תיכונית נווה שמואל אפרת (אילוסטרציה, צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)

אם נתבונן על הנער הדתי הממוצע בשנת 2020, נראה דמות לא כל כך "ביינישית" – השימוש ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם, טיקטוק ואחרים (עם תכנים גבוליים ברמה התורנית), צפייה בתוכניות ריאליטי כאלה ואחרות, ריקודים מעורבים בחתונות ויציאה לברים ולמסיבות, אינם זרים לבחור שהולך ללמוד בישיבה.

אותו תלמיד, בין אם עולמו קרוב במידה זו או אחרת לתיאור הנ"ל, הוא רחוק מאוד ברמה התורנית והרוחנית מעולם הישיבה. הפערים העצומים הם דבר חדש עבור הישיבות – בעבר, היה אפשר להגיע לישיבה ולהתנתק מהשפעות חיצוניות במידה מרובה, מה שמאפשר לתלמיד להכיל את השפעות הישיבה.

אך כיום, שאין התלמיד יכול להתנתק כלל מהעולם שבחוץ כל עוד יש לו טלפון חכם בכיס, הפער הוא דבר מורגש שמשפיע מאוד על חוויית הלימוד בישיבה, ויש להתייחס לכך.

הפער משפיע על איכות הלימוד ואפקטיביות הלימוד על חיי התלמיד

התלמיד אינו מגיע לישיבה כ"בן תורה" עם עולם דתי מבוסס בו הוא יודע להסביר לעצמו מה זה "אלוהים", מה זה גמרא ובשביל מה צריך ללמוד אותה, ועוד נקודות רבות שהוא אינו יודע להסביר. אך עם ההגעה לישיבה, הפער מוכחש על מנת "להיות בעניינים".

נעשה איזה "יישור קו" עם הישיבה על מנת ללמוד כמו שצריך. אותו "יישור קו" פוגע בצורה ישירה בהשפעת הלימוד על התלמיד. כשחוויית הפער מוכחשת לחלוטין על ידי הישיבה, ומתוך כך גם על ידי התלמיד, נסתמה הדרך בה ערכי הישיבה יכולה לזרום אל "החיים האמיתיים" של התלמיד. בשנות הישיבה אמנם התלמיד חי את חוויית הלימוד, אך היא מתפוגגת כלא הייתה 5 דקות לאחר היציאה בפעם האחרונה מדלתות בית המדרש.

אחדד ואומר, בישיבות בהן יש חיבור בין התלמיד למוסד, שהתלמיד מזדהה עם המערכת, התלמיד תמיד ירגיש קשור לישיבה ולדרכה, אך אין זה בהכרח אומר שהוא מקיים מצוות, או מקפיד על קלה כחמורה.

הפער מוכחש כדי להיות "בעניינים" (צילום: הדס פורוש/ פלאש 90)

בדור שלנו, הדרך בה נהגו עד היום, בה הישיבה היא מן פסגה של העולם הרוחני שהתלמיד צריך לשאוף אליה, היא דרך לא רלוונטית לרוב התלמידים. התלמיד יכול "להיכנס לעניינים" ולהנות מאוד מהישיבה, אך זאת תהיה השפעה זמנית בלבד בהרבה מאוד מקרים.

הלימוד חייב 'להתנגש' עם עולמו הפנימי של התלמיד – עם השאלות הקשות שמעסיקות אותו (אפילו ברמה הכי בסיסית – קיומו של אלוהים), עם הקושיות שמציקות לו שהוא רוצה לשאול אך הוא לא שואל (הקושיות שיכולות להיראות מעט "כופרות"). עולמו הפנימי של התלמיד צריך  להיות המנוע של הלימוד, ולא החובה ללמוד. אם לומדים כי "צריך", מה יהיה כשלא צריך?

הפער יוצר קשיים נפשיים לא פשוטים

ישנם אתגרים נפשיים רבים בישיבה, והרבה מהם חיוביים – הם מביאים את האדם למצבי התמודדות שיכולים למנף אותו למקום חיובי יותר, וזה גם חלק חשוב מחוויית הלימוד בישיבה.

אך עם הדברים החשובים והחיוביים שיש בישיבה (שהם רבים מאוד, אך אין זו מטרתי לפרט אותם כעת), המדיום הישיבתי בשנת 2020 יוצר בעיות לא פשוטות. הפער יוצר מתח רב בין העיסוק היומיומי לבין העולם "שבחוץ", ויש הרבה מאוד שאלות.

ברגע שהתלמיד לא מבטא את הקשיים והקושיות שלו, מעבר לכך שזה משאיר את הלימוד כלא רלוונטי ל'חיים', הוא יכול למצוא את עצמו במשברים לא פשוטים שאין לו את הכלים להתמודד איתם – הוא מרגיש רע עם השאלות שלו, הוא מרגיש חריג ובודד. במקרה הטוב, הוא ייחשב כתלמיד 'פחות רציני', במקרה הרע, הוא יכחיש את הקשיים וינסה לרוץ קדימה, מבלי להבין שהמועקות רק נהיות עמוקות יותר ויותר.

אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: גרשון אליסון/ פלאש 90)

הבחירה ללכת לישיבה היא הרבה פעמים מעורפלת – לא ברור מה המטרות של התלמיד בהליכה לישיבה. ברור שהתלמיד אומר לעצמו ש"חשוב ללמוד תורה", ושצריך להעמיק את העולם הדתי, אך מעבר להליכה אחר העדר, הוא לא יודע להסביר מדוע הוא לומד בישיבה.

מצד אחד, הוא רוצה לדעת איך ללמוד בעומק, מה שהישיבה מספקת לו בשפע, אך מצד שני, הוא היה רוצה לענות לעצמו על כל השאלות הקשות (בין אם בגמרא, מוסר, הלכה, אמונה), ואין בהכרח מענה מספק מצד הישיבה. כך שעולמו הפנימי לא מתבטא בשום צורה, והוא מתחבט בעצמו בשאלות של זהות – מי הוא באמת? ה"בייניש" או מי שהוא "בחוץ".

ואותם משברים נפשיים לא מתבטאים רק אצל התלמידים החלשים, אלה שמוצאים את עצמם בסדר בוקר במיטה, אלא גם בתלמידים "החזקים", שנכנסים בכוח לאינרציית הלימוד (לעתים תוך כדי שהם פוגעים בעצמם, פיזית ונפשית), וכשהם יוצאים מה'בועה', הם נתקלים בחוזקה בכל המועקות שהתחבאו להם כל שנות הישיבה, כל המועקות שטפחו וגדלו על ידי הפער שהלך וצמח.

תיקון לישיבות

אין זה מוסרי כעת להתעלם מהפער. יש לעשות חשיבה מחדש על מהותה של הישיבה ומהי מטרתה. הצעד הראשון הוא לשנות את התפיסה הכללית – בישיבה חייבים לשאול הכל. דרך השאלה התלמיד יכול לחוות את הלימוד תורה כחלק ממנו ולא משהו חיצוני לו, כך הנושאים הללו נוגעים לתלמיד – כך הלימוד הופך לרלוונטי. כשיש נורמה שכולם "מיישרים קו" לפיה, זה מגביל את התלמיד ועלול ליצור משברים נפשיים קשים.

(צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

וברמה המעשיתנדרשת פעילות של יועץ חינוכי/מטפל מקצועי בישיבה. כמו בכל בית ספר, בישיבות צריך איש מקצוע שיודע ללוות ברמה האישית תלמידים. בני ישיבות אינם חסינים ברמה הנפשית, והם בני אדם בדיוק כמו תלמידי בית ספר. בישיבה יש זמן להרבה תהיות על החיים, וצריך שיהיה מישהו שיידע לסייע, מישהו שנגיש לתלמיד. זאת מצוקה נוראית כשאין למי לפנות.

התלמידים צריכים ליווי והכוונה. הם צריכים את הרב שיילמד איתם בחברותא, שייתן מוטיבציה, שילווה כל תלמיד ותלמיד, ולא רק יעביר שיעורים.

זה לא מוסד אקדמי שבו רק רוכשים השכלה. הליווי אמור להיות חלק בלתי-נפרד מתפקיד הר"מ; לא מדובר ברב שעושה שיחות נפש עמוקות עד אור הבוקר, זאת לא הדרישה. התלמידים צריכים דמות להתחבר אליה, לשאוב ממנה ערכים ותוכן, ואת זה אפשר להשיג רק בקרבת הלימוד. לולי הקרבה, התלמיד לא מרגיש שייך, וכך גם אפקטיביות הלימוד נפגמת.

 

אריאל יונגסטר, בוגר ישיבת הסדר, סטודנט לעו"ס באונ' בר אילן. מאמר זה נכתב במסגרת הקורס "מדיניות רווחה ושירותים סוציאליים".

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
19 תגובות - 12 דיונים מיין לפי
1
דתלשים הם לא...
להפך | 17-11-2020 11:17
דתלשים הם לא הבעייה, הם הפיתרון! הבעייה היא ברבנים שתקועים בימי הבייניים ומסרבים להתקדם
@להפך הבעיה...
הלוואי שיהיה פתרון | 24-11-2020 13:06
@להפך הבעיה היא בחוסר הנגשה של המהות של הדת והצטיירות שלה כמשהו קריקאטוריסטי. הפתרון יהיה לתת לתלמידים לשאול ולהבין- לספק להם תשובות.
אל תאשים...
שרון | 17-11-2020 13:02
אל תאשים אחרים בבעיות שלך. קח אחריות. לעזוב מסורת של 3000 שנה ולחלל שבת במזיד? לזה אתה קורה פתרון? תמיד קל להשתלח הרבנים הם תמיד אשמים. אבל בלעדיהם לא היית יודע גם מתי פסח.
2
8 שעות בשבוע...
יוסי | 17-11-2020 11:26
8 שעות בשבוע יהדות זה המפתח. לא להלעיט יותר מדי. להפוך את הישיבות לתיכונים דתיים מעולים זה הפתרון. המנהל יהיה דוקטור לפיסיקה ולא רב. ( הוא יכול להיות גם רב ). את הדרך האמונית יתוו הסבא והאבא ובא לציון גואל. נמאס כבר מכל אוכלי החינם בישיבות . שילכו לעבוד בטוריה.
3
כמה שטויות אפשר לכתוב? מה אתה מבין בעולם
יעקב | 17-11-2020 11:39
הנפשי של הילד, אתה בסהכ סטודנט, יש לך מחקרים לטענתך? יש לך נתונים כמה דתלשים יש מישיבות ההסדר? אתה מבין בנפשו של התלמיד? תגמור דוקטורט ואז תבוא ותכתוב. פישר קטן
תגובה עניינית...
דתל"ש נחמד | 17-11-2020 15:49
תגובה עניינית נשמה
4
הרשתות החברתיות והסמארטפון...
יעקב | 17-11-2020 11:48
הרשתות החברתיות והסמארטפון נתנו נוק אאוט לציונות הדתית הם תמיד צריכים להיות מעודכנים בכל מה שקורה,ולא להיבדל מהחילונים
הם נשאבים...
זנב ישיבה בהווה | 23-11-2020 23:40
הם נשאבים לתרבות הגויים שום דבר לא השתנה 2000 שנה חוץ מהעטיפה..
בדיוק. מילה...
ראש ישיבה לשעבר | 17-11-2020 15:50
בדיוק. מילה במילה.
5
לא יודע מה...
בוגר הסדר | 17-11-2020 12:17
לא יודע מה אתך אבל אני קבלתי מענה לכל מה שבקשתי ורציתי תמיד בישיבה יותר מכל מוסד אחר בין אם זה תמיכה נפשית או חברתית או מענה על שאלות בסיסיות באמונה הישיבה שאתה מצייר כאן היא קריקטורה של ישיבה שבנוייה על סטיגמות שבימיינו פשוט לא נכונות לגבי רוב הישיבות
6
ראשית, זה לא...
יונתן | 17-11-2020 12:59
ראשית, זה לא בכל הישיבות. יש יותר ויש פחות. באופן אישי כבוגר הסדר אני חש שהנסיון לתפוס גם וגם גורם לבינוניות דתית והלכתית לצד בינוניות צבאית. הפתרון פשוט: לעשות מבחנים באופן סדיר. זה ייצור סינון בין אלה שבאמת רוצים ללמוד לאלה שבאים על הדרך. ויש מתאם מאוד ברור בין אלה שבאים ללמוד, רוצים ללמוד ומתאמצים בלימוד לאיך יראה הבית שלהם, לבין אלה שבאים כי ככה עושים, וכי יש צבא מקוצר,לומדים קצת בישיבה, אבל שקועים בבינוניות וככה גם יראה הבית שלהם. לא כולם מתאימים לישיבת הסדר ולא כולם צריכים להיות בישיבה. מבחנים ייצרו סינון אוטומטי וגם רמת הישיבות תעלה.
7
מאמר מאוד מכליל
מכיר משהו אחר | 17-11-2020 13:56
נראה שעל פניו הלכת לכיוון מאוד ספציפי ולא בדקת את הדברים לעומק בכלל! יותר עבודה על בסיס סטיגמות או הכרות מאוד שיטחית יש מגוון רחב של שייבות שפועלות היום בשיטה של ליווי תלמידים ברמה שבועית של שיחה אישית. הישיבה שהתחילה בכך שמה לה את זה כדגל עוד עשרות שנים לפני שנכתב המאמר הזה.... ובנושא של מטפל או איש מקצוע להכניס לשיבה גם זה כדאי שתלמד יותר לפני ששאתה כותב, היום יש ישיבות שהרמים בהם עוברים כל מיני השתלמויות בשביל באמת לתת יותר מענה למגוון הצרכים של הרב והם בנוסף עושים ליווי שבועי לכל תלמיד בלי יוצא מן הכלל ויש בהם כחלק מהצוות איש מקצוע שנועד לתת מענה לבעיות היותר מורכבות וגם לאלו הרגילות. נכון וראוי שתעשה מחקר יותר מעמיק לפני שאתה קובע שיש בעיה ציבורית
8
לדעתי המחשבה שהישיבה...
יואב | 17-11-2020 23:15
לדעתי המחשבה שהישיבה תקבע אם תשאר דתי או לא היא שגויה. אם לא תמצא בתוכך משהו שיגרום לך לרצות להיות דתי, רק פחד או אינרציה ישאירו אותך שם.
9
הבעיה בכלל לא...
מה רוצים מהישיבות??? | 18-11-2020 12:45
הבעיה בכלל לא מתחילה בישיבות. הבעיה מתחילה במוסדות התיכוניים, במוסדות היסודיים ובבתים. הישיבות נאלצות להשקיע הרבה בנסיון לשקם את ההרס הרוחני שנעשה לפני שהתלמידים הגיעו אליהן. אין פלא שלפעמים זה מאוחר מדי.
10
מי שיש לו...
א | 19-11-2020 0:00
מי שיש לו שכל עוזב את הדת. כי הדת היא שקר. לשקר אין רגליים.
הפוך נחש,...
דת החילוניות בקריסה לכן היא בבליץ | 23-11-2020 9:35
הפוך נחש, לנחש אין רגליים
ביי. ...
שיממ | 19-11-2020 9:13
ביי.
11
לא נוק אאוט...
מוחמד עלי נגד חלפון | 23-11-2020 9:41
לא נוק אאוט רק אגרופים עם ישראל ינצח את העירוב בבני עקיבונים תוך הסתכלת על הקומנרית וכו הגורם להוצאת זרע פגם נידה והתרגלות לעירוב ובבתי הספר הנהיים מיום ליום פחות מעורבים עד אריאל וכו ואזבישיבות ממילא יהיו יותר קשורים למה שלומדים ואז ממילא לא יהיו קשורים לשטויות של הריקנות החילונית. הרב טאו שליטא הנירדף על ידי אתר סרוחים יצא חזק נגד המכשירים ובישיבותו לא ככ אם בכלל נמצא ה״נוק אאוט״ של הדתילון הכותב
12
מה אתה רוצה? שיחבקו אותם?
לא חשוב בכלל | 23-11-2020 19:31
תאמין לי שבישיבות רבות מנסים לעשות הרבה דברים. לא בכל דבר אפשר להאשים את הישיבות ואת הרבנים. לפעמים גם הדתלש אשם. פתאם צצה אפנה חדשה להאשים את הרבנים בכל דבר ובטח אם זה משתלב במאמר אקדמי. כל כך קשה לך? ובכן, מה אתה עושה כדי למנוע את הדבר? יורה חיצי ביקורת? קום תעשה משהו במקום לקלל כבלעם.