זה עדיין אפשרי: מה קורה אם יש תיקו באלקטורים?

ספירת הקולות בבחירות לנשיאות ארה"ב נמשכת גם היום (חמישי), ובשלב הזה לאף מועמד אין עדיין מספיק אלקטורים כדי להבטיח את הניצחון. ג'ו ביידן אמנם נמצא במצב טוב יותר מדונלד טראמפ, אך המירוץ עדיין פתוח. ולמרות זאת, יש עדיין סיכוי ממשי לכך ששני המועמדים יסיימו עם מספר שווה של אלקטורים – וישלחו את מערכת הבחירות להארכה פוליטית כדי לקבוע את זהות הנשיא. אמנם מדובר בתרחיש שהסיכוי שלו כרגע נמוך, אבל הוא עדיין קיים.

איך זה יכול לקרות? החישוב פשוט: לביידן יש כרגע 253 אלקטורים, ולטראמפ יש 213. נותרו 6 מדינות שבהם עדיין לא הושלמה ספירת הקולות: אלסקה (3 אלקטורים), נבאדה (6 אלקטורים), אריזונה (11 אלקטורים), צפון קרוליינה (15 אלקטורים) ג'ורג'יה (16 אלקטורים) ופנסילבניה (20 אלקטורים). במידה וביידן יקח את 16 האלקטורים של ג'ורג'יה, וטראמפ יזכה בכל שאר המדינות, יצא ששניהם יקבלו 269 אלקטורים ויסיימו את הבחירות בתיקו.

התיקו ההיסטורי של 1800

למרות הסבירות הנמוכה לתיקו באלקטורים, לא מדובר באירוע חסר תקדים בארה"ב. בשנת 1803 הקונגרס האמריקני נאלץ לתקן את החוקה כדי להוסיף שובר שוויון למקרה של תיקו אלקטורלי אחרי האירועים שהתרחשו במערכת הבחירות של שנת 1800 – שבה נרשם לראשונה תיקו בין שני מועמדים בהצבעת האלקטורים.

כדי להבין מה קרה שמה, צריך ללכת קצת לספרי ההיסטוריה. בניגוד להיום, שבו כל מועמד לנשיאות מכריז מראש מי ישמש כסגן הנשיא שלו, בעבר כל מפלגה הייתה מביאה מספר מועמדים שונים לנשיאות, והאזרחים היו בוחרים רק את המפלגה המועדפת. לאחר מכן ההכרעה על זהות הנשיא הייתה עוברת לאלקטורים הנבחרים – ומתוכם המועמד שקיבל את רוב קולות האלקטורים היה משמש כנשיא, והשני היה משמש כסגן הנשיא. כתוצאה, היה יכול להיווצר מצב שבו הנשיא מגיע ממפלגה אחת, וסגנו מהמפלגה השניה.

ב-1800 המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית (שהתפצלה רק בהמשך לשתי המפלגות המוכרות כיום) זכתה ב-73 אלקטורים לעומת 65 למפלגה הפדרליסטית היריבה. כדי להימנע ממצב של פיצול קולות שיוביל לסגן נשיא פדרליסטי, כל האלקטורים הדמוקרטים-רפובליקנים הצביעו גם לתומס ג'פרסון וגם לאהרון בר, שהיה מיועד במקור לתפקיד סגן הנשיא. כתוצאה הצבעת האלקטורים הסתיימה בתיקו של 73 קולות לשני המועמדים, וההחלטה על זהות הנשיא עברה לבית הנבחרים – שהיה בשליטה פדרליסטית.

הנקמה של אדמס והמרד של המילטון

הנשיא היוצא ג'ון אדמס, שהיה מתוסכל מההפסד בבחירות, החליט כנקמה שכל נציגי הפדרליסטים יתמכו דווקא בבר – וכתוצאה נרשם תיקו בינו לבין ג'פרסון בהצבעה הראשונה. בבית הנבחרים ערכו הצבעות חוזרות 35 פעמים ללא שינוי בתוצאות, עד שלבסוף בהצבעה ה-36 אלכסנדר המילטון הפדרליסטי החליט למרוד באדמס – כשהצביע לג'פרסון והביא לו את הנשיאות.

בר, שכבר ראה את עצמו כנשיא, נותר בתפקיד הסגן – והסכסוך הגיע בהמשך לדו קרב שבו בר ירה למוות בהמילטון. אגב, בשנים האחרונות מערכת הבחירות הסוערת הזו חזרה לרלוונטיות לאחר עליית המחזה הפופולרי "המילטון", המציג את סיפורו של מייסד המדינה ומתייחס גם למרד המפורסם שלו.

תיקו יסייע דווקא לטראמפ

לאחר הסערה בבחירות 1800, הוחלט לשנות את שיטת ההכרעה ולקבוע שכל אלקטור יכול להצביע רק למועמד אחד ולא לשניים – כשהמועמד הזוכה יוכל לבחור בעצמו את סגנו. עוד נקבע הליך חדש ומורכב יותר להצבעה של בית הנבחרים במקרה של תיקו באלקטורים – לפיו ההצבעה תתנהל לפי מדינות ולא לפי נציגים בודדים. עד היום לא נעשה שימוש בשובר השוויון החדש – אך כעת, כאמור, יתכן מצב שבו הוא יהיה רלוונטי להכרעה בין טראמפ לביידן.

לפי התיקון לחוקה, במקרה של תיקו אלקטורלי, נציגי בית הנבחרים של כל מדינה יצביעו תחילה בנפרד לגבי זהות הנשיא מתוך 2 המועמדים שקיבלו את מרב הקולות (בעבר עוד היו יותר מפלגות ולא רק השתיים המוכרות כיום). המועמד שמקבל את רוב קולות הנציגים זוכה ב"אלקטור" של אותה מדינה – ובסופו של דבר, מי שזוכה ביותר מדינות נבחר כנשיא בפועל.

באופן מפתיע, שובר שוויון בבית הנבחרים יסייע דווקא לטראמפ. אמנם בבית הנבחרים יש כיום רוב דמוקרטי, אך זה בעיקר בגלל חלוקת הנציגים הפרופורציונלית לגודל של כל מדינה. כשמסתכלים על החלוקה למדינות, יוצא שב-26 מדינות יש רוב רפובליקני, ורק ב-24 מדינות יש רוב דמוקרטי – כך שתיקו באלקטורים כנראה יביא את הנשיא לכהונה שנייה בסופו של דבר. אלא אם כן יהיה עוד נציג כמו המילטון שימרוד ויסרב להצביע לטראמפ – ובארה"ב המפולגת של ימינו, זה לא תרחיש דמיוני מדי.