בשפה שלנו שגורים ביטויים רבים ומשפטים בהם שזורה המילה "לחץ". אנחנו לעיתים אף לא מתעכבים, מקבלים את זה כחלק מדרכנו להתבטא, לתאר ולהסביר היכן אנו נמצאים. יש לנו לחץ בעבודה, לחץ בלימודים, לחץ במסעדה, תקופה לחוצה, ימים לחוצים. ביטויים מקובלים אשר בווריאציות שונות נאמרים כמעט בכל פה.
"יום הלחץ" הוא הזדמנות טובה לעצור ולהסתכל על הביטוי הזה, להתעכב עליו ולתהות עליו. האם כך זה צריך להיות ומובן מאיליו שיש תקופות לחוצות ושהלחץ הוא חלק מחיינו? מה אומר לנו הלחץ, והאם הוא משרת אותנו?
כותבת המאמר מעידה על עצמה לא אחת שהיא נמצאת בלחץ, ויודעת לומר שזה מלווה בתחושה לא נעימה, לא נוחה ואף עלול להתבטא בתחושה פיזית מעיקה.
בביטויים של "לחץ" לא ניכרת תרומה כלשהי. הם אינם תורמים לעשייה יעילה יותר, לקידום מה שחשוב לנו ונחוץ. נהפוך הוא, לא אחת זה משפיע עלינו לעשות את הדברים בפיזור דעת, לקפוץ ממשימה למשימה, לא לחייך ולחוש מתח.
מספיקים יותר אך המחיר גבוה
נשאלת השאלה – האם יש משהו טוב ב"לחץ"? – האם לחץ גורם לנו לעשות יותר, אולי יותר מהר, לדחוס יותר משימות לפרק זמן קצר יותר? אני מניחה שהתשובה על כך היא כן, שאנחנו אולי מספיקים יותר אולם, יש לזה מחירים.
אפשר ללחוץ את המזוודה כדי לדחוס לתוכה את כל הבגדים שתכננו לקחת לנסיעה, על מנת להדק ולהקטין את נפחה. אולם, לחץ בקרב בני אדם הוא בעל השפעה בלתי חיובית ואולי אף פוגעת.
אנו חיים בעידן ועושים שימוש בטכנולוגיה אשר מאפשרים להכניס לכל מרווח זמן, פעולה נוספת. אנחנו נפגשים ולומדים בזום, אנחנו מדריכים ומלווים בזום, אנחנו יכולים לענות למיילים ולעבוד מהמכשיר הנייד שלנו. טכנולוגיה אשר מאפשרת לנו לקצר את המרווחים שבין פעולה לפעולה, להכניס עוד מטלות ועוד עשייה לחיינו. שווה להבחין בין השימוש בדבר הזה כאשר נעשה מתוך מקום של בחירה, של הדגשת היתרונות לעומת חוויה של העמסה והכבדה.
הלחץ משפיע על התפקוד שלנו
אנחנו לא חייבים לחיות בלחץ, זהו לא צו השעה או המציאות. זה לא יעלה את קרננו בעיני אחרים, לא יעשה אותנו יותר חשובים או יותר מוערכים. אפשר לעשות הכל, את כל המשימות ואל כל שנחפוץ, גם ללא לחץ. התנהלות שאינה מתוך לחץ, תאפשר לנו לקבל החלטות בבהירות, להיות ממוקדים ומדוייקים בעשייה שלנו.
הלחץ עלול אף לבלבל, להשפיע על שיקול הדעת שלנו, על התפקוד שלנו ועל החוויה שלנו בתוך העשייה. מזמינה אותנו ביום הלחץ לעשות הרחבה של המקומות האלה, לבחון האם יש עוד דרכים להתבונן על ריבוי המטלות ולנהל אותן. קיימים בימינו כלי ניהול רבים אשר שימוש בהם תורם לניהול מייטבי של המשימות תחת תחושה שהמשימות מנהלות אותנו. ניהול עצמנו יוביל לכך שהמשימות תעשינה על הצד הטוב ביותר, פשוט ללא תחושת הלחץ והמתח הנלוות.
דבר נוסף וחשוב לטעמי הינו גם המילים אשר נבחר להשתמש בהן, המילים תשפענה על החוויה שלנו. המילים שלנו יוצרות מציאות ומשפיעות על האופן בו המציאות נחווית על ידנו. אפשר להחליף ולומר: יש לי הרבה משימות, לקחתי על עצמי עוד תחומי אחריות, פיניתי זמן לנושא מסויים שחשוב לי להפנות אליו משאבים כעת. ואז, לגשת לעשות את הדברים מתוך ריכוז, נחישות, יוזמה והובלה, לא בהכרח מתוך לחץ.
יהודית אוליבר, היא מדריכת הורים מטעם מכון אדלר
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
