אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

נציגי הציבור לא מודעים למידע סודי על המועמדים לתפקיד פרקליט המדינה

מצביעים ללא מידע: היחידים שמודעים לתלונות נגד הפרקליטים שיתייצבו בפני וועדת האיתור הם הפרקליט נגדו הוגשה התלונה, הממונה עליו, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה

מינוי פרקליט המדינה: כך מונעים מידע על מועמדים
  הנשיאה חיות, שר המשפטים ניסנקורן והיועמ"ש מנדלבליט (צילום: לשכת עורכי הדין)

נציגי הציבור בוועדות איתור ובחינה לשירות המדינה, אינם חשופים לכלל המידע הרלוונטי למינויים, בין היתר למינוי פרקליט המדינה – זאת בשל אי חשיפת תלונות שנמצאו מוצדקות נגד פרקליטים בפרקליטות המדינה אשר חוסים תחת מעטה כבד של סודיות.

היחידים שמודעים לתלונות המוצדקות נגד הפרקליטים שיתייצבו בפני וועדת האיתור, הם הפרקליט נגדו הוגשה התלונה, הממונה עליו, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. בסיטואציה כזאת נוצר מצב בו 'הכביסה המלוכלכת' של הפרקליטות, נשארת בתוך משרד המשפטים.

עוד באותו נושא

מועמדת מהימין לתפקיד פרקליט המדינה


37

במצב כזה, עלול להיווצר מצב בו נציגי הציבור מצביעים, למשל על תפקיד פרקליט המדינה, עבור אדם שבמידה והיו חשופים לכלל המידע עליו הם לא היו בוחרים בו. מצב זה, בו מסתירים מנציגי הציבור מידע רלוונטי אודות מועמדים לתפקידים שונים ובכירים בשירות המדינה, בהם פרקליט המדינה, אינו מתקבל על הדעת.

בעת האחרונה התגלע מצב דומה, לאחר גילוי הקלטות מפרשת הרפז בהם היה מעורב היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כאשר שר המשפטים לשעבר, משה ניסים, אמר כי במידה והיו בידי וועדת האיתור הקלטות הפרשה אשר פורסמו – הדבר היה גורם לשקול פעם נוספת האם למנות את מנדלבליט לתפקיד הרם.

היועמ"ש ושר המשפטים יכולים להסיר את מעטה הסודיות

יש לציין כי בשירות המדינה ישנם מכרזים רבים ומשמעותיים, כאשר כאמור המשרה הרמה ביותר כרגע היא תפקיד פרקליט המדינה. האדם שיבחר לתפקיד יהיה אחראי על התביעה הכללית במדינת ישראל ולדבריו יהיה משקל רב.

מנדלבליט ושר המשפטים אבי ניסנקורן (צילום: עדינה ולמן\דוברות הכנסת)

במידה ונמצאו נגד מועמדים מתוך הפרקליטות תלונות מוצדקות, מן הראוי כי אלה יהיו מונחים גם בפני נציגי הציבור בוועדה – ולא רק בפני החברים בה מתוך משרד המשפטים, זאת בכדי לא לייצר מצב בו המערכת מחפה על עצמה.

החומרים שאינם גלויים בפני נבחרי הציבור הם תלונות שהוגשו את אל נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן, אשר כוללות התנהלות 'בעייתיות' בפרקליטות לכל הפחות.

הנציב מנוע מלפרסם את פרטי התלונה ובירורה בשל הסודיות הקבועה בחוק. עם זאת, על פי החוק, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה רשאים להתיר פרסום של פרטי התלונות נגד הפרקליטים אם קיים עניין ציבורי לכך.

כרבע מהתלונות נגד הפרקליטים מוצדקות – בהן מקרים חמורים

בשל האפשרות לחשוף את התלונות ופרטיהן, עו"ד שמואל הורביץ ביקש לפני מספר חודשים לבדוק האם במידה והנציב רוזן מוצא תלונה מוצדקת נגד פרקליט היא מתויקת בתיקו האישי, והאם מידע על כך עובר לנציבות שירות המדינה. בנוסף, נבדק אם במידה ואותו פרקליט או ראש יחידה אשר נמצא כי נהג שלא כשורה מתמודד במכרז ומגיע לפני ועדת איתור או בוחנים, החומר של התלונה נגדו גלוי בפני מקבלי ההחלטות.

בעניין זה, הנציב רוזן הודיע כי על פי חוק, במידה ותלונה נמצאת מוצדקת, הוא מודיע על כך למתלונן, לפרקליט נגדו התלוננו ולממונה עליו, וכן לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה. מעבר לכך, הנציב אינו מעביר את פרטי התלונה לאף גורם אחר כיוון שהדבר אינו בסמכותו. בנוגע לתיוק ההחלטה בתיקו האישי של הפרקליט נגדו נמצאה תלונה מוצדקת, אמר הנציב כי לדעתו השאלה הזאת מצויה באחריות משרד המשפטים או הגוף הממונה על אותו פרקליט.

יש לציין כי בשנה החולפת, כרבע מהתלונות שהוגשו נגד פרקליטים נמצאו על ידי רוזן כמוצדקות, אל כשליש מתוכן צורפו המלצות אופרטיביות איך לטפל במקרים. בין התלונות אותן מצא רוזן כמוצדקות ישנם מקרים חמורים ביותר – כגון פרקליטה שהסתירה מבית המשפט העליון ומסנגורו של נאשם חומרי חקירה דרמטיים שהיו יכולים לעזור לו.

החוק קובע סודיות; השר והיועמ"ש יכולים לפרסם את פרטי התלונות כשקיים עניין ציבורי

סעיף 21 לחוק נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מכוחו פועל הנציב רוזן, קובע באופן מפורש כי הנציב ועובדי הנציבות יהיו מחויבים לשמור בסודיות כל ידיעה שהגיעה אליהם עקב עבודתם והם אף מחויבים, על פי חוק לחתום על כתב שמירה על סודיות עם תחילת עבודתם.

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן (צילום: יונן זינדל/ פלאש 90)

עם זאת, אותו סעיף בחוק קובע כי "השר והיועץ המשפטי לממשלה כאחד, רשאים להתיר פרסום פרטי תלונה מסוימת שהטיפול בה הסתיים, לרבות תמצית ממצאי הבירור, אם נמצא שקיים עניין ציבורי המצדיק את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, ולאחר שניתנה למי שעלול להיפגע מהפרסום הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו".

כאשר שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בוחרים שלא לגלות לנציגי הציבור את חומרי התלונות נגד מועמדים לתפקיד כזה או אחר בשירות המדינה, בוודאי לתפקיד פרקליט המדינה, עולה שאלה חמורה בדבר תקינות ההליך – כאשר חברי הוועדה שאינם ממשרד המשפטים לא מודעים לחומרים סודיים, יתכן ורלוונטיים, נגד מועמדים כאלה ואחרים.

יש לחשוף את החומרים נגד המועמדים לתפקיד פרקליט המדינה, לכל הפחות מול נציגי הציבור בוועדת האיתור

מה עלול להתרחש במידה ולתפקיד פרקליט המדינה ימונה המועמד המועדף על מנדלבליט, המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מומי למברגר, ועוד זמן מה תפורסם החלטת נציב בה יתגלה כי הוא ביצע מעשים שלא יעשו ואשר אם היו עומדים בפני נציגי הציבור בוועדת האיתור הם לא היו בוחרים בו? מה יקרה אם אותו מצב יתרחש עם כל פרקליט אחר בכל תפקיד שהוא?

האם לא מדובר בעניין ציבורי ראשון מהמעלה, ליידע את נציגי הציבור בוועדת האיתור בדבר התנהלות שנמצאה לא ראויה אודות מועמדים מהפרקליטות המגיעים להתמנות לתפקיד רם כפרקליט המדינה?

האם ראוי כי האנשים 'מתוך המערכת', שר המשפטים והיועמ"ש, יחליטו לבדם האם מועמד מסוים ראוי לתפקיד למרות תלונות שהצטברו נגדו – תוך שנבחרי הציבור אינם מודעים אפילו לעצם קיום התלונות נגד אותו מועמד?

על נציגי הציבור בוועדה לדרוש מהיועץ המשפטי לממשלה ומשר המשפטים לחשוף בפניהם את החומרים נגד המועמדים מתוך הפרקליטות, זאת בכדי למנוע מצב בו ימנו אדם אשר קיים נגדו מידע שבמידה והיו חשופים לו היו מתנגדים למינויו.

לא ענייני: היועמ"ש מגיב בהפניה לחוק בו הוא יכול לחשוף את התלונות

מטעם נציב שירות המדינה נמסר לסרוגים בתגובה: "מאחר וכלל עבודת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (הנבת"ם), מעוגנת בחוק, יש להפנות השאלה למשרד המשפטים".

מטעם היועץ המשפטי לממשלה לא התקבלה תגובה עניינית לדברים, ונמסר לסרוגים כי: "הרינו להפנות אותך לחוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מכוחו פועל הנציב, ובעיקר לסעיף הסודיות שבו". עם זאת, כאמור, על פי חוק היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים יכולים לפרסם את פרטי התלונות – כל שכן לגלותן בפני חברי וועדות איתור למיניהן, בהן הוועדה לאיתור פרקליט המדינה.

שר המשפטים בחר שלא להגיב לכתבה ולנטען בה

עו"ד שמואל הורביץ (צילום: טליה אלק)

"יש לחשוף את החומרים גם לחברי הממשלה שיאשרו את המינוי"

מעו"ד שמואל הורביץ נמסר: "על היועמ"ש ושר המשפטים להורות על פרסום תלונות מוצדקות נגד מועמדים בהתאם לסמכותם לפי סעיף 21(ד) לחוק. לגבי נציב שירות המדינה, שביקש להמתין למינוי מנכ"ל משרד משפטים קבוע, טוב יעשה אם יפעיל את מאמציו לכך שכל המידע הרלוונטי יהיה חשוף בפני כל חברי ועדת האיתור ובהמשך לכל חברי הממשלה".

"כל הדברים לעיל, נכונים גם לגבי מינויים במסגרת ועדות בוחנים. לאור כל זאת, אבחן שיתוף פעולה עם עורכי דין או עמותות לצורך הגשת עתירה מתאימה שתחייב חשיפת תלונות מוצדקות של מועמדים בפני ועדת האיתור או ועדת הבוחנים במכרזים רגילים".

הורביץ הוסיף: "בסופו של יום, חורה לי כאזרח וכעו"ד שיתכן שימונה פרקליט מדינה אשר נמצאו תלונות מוצדקות נגדו (או נגדה), הואיל והדבר לא היה חשוף בפני כל הגורמים שמינו אותו. מעבר לכך, קשה לקבל שגורמים בכירים בשירות הציבורי מעדיפים להתחבא מאחורי תירוצים כאלו ואחרים, כאשר ברור לכולם כי אם יבחר פרקליט מדינה אשר נמצא כי שיקר בבית משפט או החביא מידע מסניגור – הדבר יפגע בציבור כולו".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
רואים בתמונה הנוכלים...
גורלי | 08-11-2020 16:28
רואים בתמונה הנוכלים בעמ,נחש מישקפים,ניסנקורונה,והנוכל הגדול הכומר מנדלפריץ,שלושה נוכלים שימיטו אסון בבחירה של הנציג של הכומר מנדלפריץ,זה אסון לאומי וחייבים לאסור עלהם את הבחירה ,רק ועדה חיצונית,
2
שטויות במיץ עגבניות...
סתם שטויות ... | 09-11-2020 7:46
שטויות במיץ עגבניות , אפשר לשאל את המועמד והוא מחוייב לאמירת האמת ... בנוסף בתוך המערכת כולם יודעים כנגד מי הוגשו תלונות שנמצאו מוצדקות גם אם הם לא הממונה , השר או היועמהש
3
ליכוראה כל...
שאול | 09-11-2020 12:16
ליכוראה כל האנשים שצריכים לבחור הפרקליט המדינה לא מקימים כלל המבקר