עושים שימוש לא נכון במושג 'דעת תורה'
אנו מקבלים השראה מתלמידי חכמים לאן לנסוע עם הרכב, אבל לא הוראות כיצד לתקן את הקרבורטור; אנו מקבלים ברכה מצדיקים שהניתוח יצליח, אולם לא כיצד לבצע אק"ג. הרב חגי לונדין מזכיר מהי 'דעת תורה'
בין שלל הנושאים שמשבר הקורונה עוזר לחדד, נמצא גם המושג 'דעת תורה' שרבים טועים לחשוב שפירושו: "מי שיודע הכי טוב ללמוד גמרא גם צודק תמיד בכל נושא".
שורש הטעות מתחיל מכך שהתורה אכן מעניקה מבט רוחני למציאות וממילא מושפעים ממנה כל תחומי החיים. היו תקופות בהיסטוריה, כדוגמת תקופת הנבואה, שלא היה פער בין העולם הרוחני לעולם הפיזי, והנביא סייע ב'מציאת אתונות' או בייעוץ טקטי במלחמה.
מאז תום עידן הנבואה מלמדים אותנו חז"ל כלל: "חכם עדיף מנביא". כלומר, הפער בין עולם הרוח לעולם החומר התרחב; ההשראה הנבואית מלווה אותנו, אולם ההחלטה בתחום הארצי נסמכת על 'חכמה' – שיקול דעת, ניסוי וטעייה.
אנו מקבלים השראה מתלמידי חכמים לאן לנסוע עם הרכב, אבל לא הוראות כיצד לתקן את הקרבורטור; אנו מקבלים ברכה מצדיקים שהניתוח יצליח, אולם לא כיצד לבצע אק"ג.
ככל שהנושא ערכי יותר כך יש ל'דעת תורה' משקל ישיר יותר בהכרעה; למשל כיצד ליטול ידיים או מה היחס בין דת למדינה. השאלה איזה ברז איכותי יותר או איזו פוליטיקאי הוא מקצועי יותר – זהו כבר תחומו של אינסטלטור או של עמית סגל. לעיתים ישנם מצבי ביניים שדורשים שילוב כוחות בין אנשי התורה לאנשי המקצוע: במעבר דירה, הדורש הכרעה של שיקולי חינוך-ילדים מול מחירי נדל"ן גבוהים – נצטרך את איש הרוח לעצה חינוכית אולם הוא לא יוכל לערוב לנו מה יתרחש בשוק הנדל"ן באזור; כאן נצטרך לשמוע את מתווך הדירות, לשקלל את הנתונים ולהגיע להכרעה.
במשבר הקורונה הדברים צריכים להיות ברורים: יתכנו ויכוחים לגיטימיים ביחס לנזק רפואי מול שיקול חינוכי בפתיחת מוסדות לימוד, אולם הדילמה האם לנקוט בטקטיקת 'חיסון עדר', או מהי הדרך הראויה למנוע הדבקה – אלו עניינם של גורמי הרפואה.
תפקידם של אנשי התורה הוא לפסוק בשאלות הלכתיות המתעוררות; לנתח גורמים רוחניים ותרבותיים שהמגפה יוצרת; ובעיקר – להעניק השראה, עידוד וחוסן נפשי. אם נתעלם מעט ממסך העשן התקשורתי, נבחין שרובם אכן עושים כך.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו