שלשום פורסם באתרי החדשות, מכתב רבנים תחת כותרות כמו "עשרות רבנים במכתב תמיכה ברב שמואל אליהו" ו -"150 רבנים מחו נגד פסיקת בג"ץ: "סתימת פיות".
ראיתי את שמות הרבנים החתומים ורבים מהם ידועים ככאלה הזהירים בדבריהם ומקפידים בלשונם. לכן, בעצת חבר, התעלמנו מהדברור המבקש לתמוך תמיכה ללא סייג ברב אליהו, וקראנו את הנוסח המקורי עליו חתמו הרבנים ולא את מה שדוברר ממנו. וכך נכתב:
"זכותו וחובתו של כל רב בישראל לומר את דעתו התורנית – הלכתית ללא מורא וללא משוא פנים. כך דרכה של תורה, כך נהגו רבני ישראל בכל הדורות, כך נהגו הרבנים הראשיים לישראל וכך צריך לעשות כל רב בישראל.
דבריו של הרב שמואל אליהו, הקוראים לחיזוק המשפחה היהודית, לחיזוקה של ארץ ישראל, למניעת התבוללות ומניעת חדירתה של היהדות הרפורמית בארץ ישראל הינם עמדתו ההלכתית הלגיטימית, עמה מסכימים רבים מרבני ישראל. אנו מחזקים את הרב על עמידתו האיתנה, על אומץ לבו לומר את אשר על לבו ללא חשש וללא מורא. העמדתו של הרב לדין כמוה כהעמדה לדין של הרבנות בישראל.
אנו מביעים מחאה נמרצת על הכוונה והדרישה להעמיד לדין את הרה"ג הרב שמואל אליהו בגין אמירות תורניות הלכתיות. בתי המשפט בישראל מתחו רבות את יריעת זכות חופש הביטוי. אנו דורשים ועומדים על כך שזכות חופש הביטוי הזו תיתנן באופן שווה גם לרבני ישראל די בכל אתר ואתר".
ועכשיו נחזור לרגע לפסק הדין. כידוע לכל מי שקרא אותו, בג"צ לא אסר על הרב אליהו לומר דברי תורה והלכה, גם אם הם נוקבים וחדים, יוצאים נגד להטבי"ם, נגד השכרת דירות לערבים וכו'. השופט שטיין כתב מפורשות ש"חובה עלינו להגן על זכותו לומר את הדברים הקשים, גם אם נעשה זאת על כורחנו. בגדר התבטאויות אלה באות, למשל, כל אותן ההתבטאויות אשר מבטאות תפיסת עולם הלכתית ידועה. בתור שכאלה, הן מצויות בדל"ת אמותיו של חופש הביטוי של הרב אליהו כרב בישראל, ואינן מהוות אפוא עבירת משמעת".
לעומת זאת, בג"צ כן טען שרב במשרה בכירה בשירות הציבורי, אינו יכול לומר אמירות פוליטיות או דברי בוז והסתה שאינם בגדר דבר תורה והלכה וכו'. אלה סוג האמירות אליהן התכוון בית משפט שהן אסורות, בהתאם לכללים הידועים לכל מי שהופך להיות עובד ציבור. בפסק הדין מובאות חלק מאותן אמירות שכל בר בי רב דחד יומא יודע להבחין שאין בהן הלכה אלא פוליטיקה, הסתה, לשון הרע והתבטאויות בגנות אוכלוסיות שלמות.
למשל במשפט "לבנט יש אפס חוט שדרה בענייני יהדות. הוא לא יכול להיות בראש הבית היהודי", אין שום אמירה תורנית הלכתית. על כן, אם הרב אליהו היה רב רגיל, הוא היה יכול לאומרו, אך בהיותו מכהן במשרה בכירה בשירות הציבורי, הוא אינו יכול לומר משפט שכזה.
עכשיו, קראו שוב את עצומת הרבנים שלפניכם וראו שהיא לא ממש מתכתבת עם פסק הדין: עצומת הרבנים קבעה שהרב אליהו נשפט "בגין אמירות תורניות הלכתיות", אלא שכפי שהראנו, בית המשפט הדגיש שעל כך יש חופש ביטוי. את הסתירה בין הפסק המשפטי לבין עצומת הרבנים, ניתן להסביר בכך שהרבנים שחתמו, לא קראו את פסק הדין והתעלמו מן הנאמר בו.
ואולם, נדמה לי שסביר יותר להניח שהם ראו את הפסק, ובכוונה לא ציינו בעצומתם את המונח אמירות פוליטיות או למשל אמירות מכלילות כלפי ערבים. גם הם כנראה מבינים שאמירות כאלה אינן במקום והן עושות רק נזק למעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית.
במילים אחרות, כאשר קוראים לעומק את מכתב התמיכה, מבינים שאולי יש פה פחות תמיכה ברב אליהו ויותר תמיכה בעיקר עמדת השופט שטיין.
=======
שמואל שטח הוא מנכ"ל תנועת 'נאמני תורה ועבודה'
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
