אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה • שירת האזינו: ההיסטוריה חוזרת

התקופה בה אנו חיים מאתגרת, מיוחדת וממש לא צפויה. המציאות אולי חדשה אבל ההתמודדות עם כוחות גדולים מתוארים כבר בפרשת האזינו. הכל בחינת "אין כל חדש תחת השמש", "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת"

עו"ד על הפרשה • שירת האזינו: ההיסטוריה חוזרת
  (צילום: פלאש90)

שירת האזינו: ההיסטוריה חוזרת

פרשת האזינו היא פרשה מיוחדת, היא נקראת 'שירת האזינו. ייחודיותה של הפרשה מעוגנת בציווי "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, למען תהיה השירה הזאת לעד בבני ישראל". ומהי אותה שירה שמצווים לכתוב אותה מסביר רש"י: "את השירה הזאת לקמן 'האזינו השמים' עד 'וכפר אדמתו עמו'". עניינה של שירת האזינו כפי שהתלמוד במסכת נדרים מלמדנו: "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל". לפי התלמוד השירה כוחה יפה לא רק לשעתה אלא לדורות ולא רק לדורות אלא לעד.

עוד באותו נושא

צפו: דבר תורה קצר לפרשת האזינו וחג סוכות

ומה יש בה באותה שירת האזינו שמשה מצווה "ולמדה את בני ישראל ושימה בפיהם". כדי להשיב על שאלה זו יש להבין מה שירת האזינו מקפלת בתוכה. חשיבותה של שירת האזינו נובעת מהיותה מדגישה בצורה פשוטה את מעגל החיים הנצחי של עם ישראל.

עם ישראל נע לאורך כל ההיסטוריה הישראלית החל מצאתו ממצרים בתנועה מחזורית. מחזוריות מעגלית שמתחילה בפסוקים המתארים את הבחירה בעם ישראל, ובליבת הבחירה בעם ישראל אנו קוראים: "כי חלק ה' עמו, יעקב חבל נחלתו". ומשם ממשיך למצב בו עם ישראל מתרחק מהאל ומתכחש לבוראו, כאשר יחס זה מקופל בפסוק המוכר "וישמן ישורון ויבעט… ויטוש אלוה עשהו וינבל צור ישועתו". ממצב זה ממשיכה התנועה המעגלית אל העונש, ואל מצב בו "ויאמר [=האל] אסתירה פני מהם". במצב זה מתרגשים צרות על עם ישראל "אספה עלימו רעות, חצי אכלה בם". כל אלו יפסיקו מקום שנפנים את מקומנו בעולם ונחדש את הברית ונשוב אל בוראנו עד למציאות שהאל מקבל אותנו בחזרה "וכפר אדמתו עמו".

בניסיון להבין את חשיבותה של שירת האזינו יש לתת את הדעת לדבריו של הרש"ר הירש אשר מלמדנו את עיקר תכליתה, וכך הוא כותב: "היה זה רצונו של ה' שתהיה תמיד תשובה מזומנת לישראל על תלונתו, וכאשר תמצאנה אותו רעות רבות וצרות והוא יחוש בחסרון ההנהגה המיוחדת המגינה של ה' ופיו יביע את דברי התלונה: "הלא על כי – אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה" – אל תחסר תשובת ה' שתחזיר אותו לסיבה האמיתית של אסונו. ולשם כך כתבו לכם את – השירה הזאת, וכל אימת שיטיחו את תלונתם כלפי ה', תעמוד השירה כעד לה' ותשיב בתלונתו הנגדית של ה': למען תהיה – לי השירה הזאת לעד בבני ישראל. כל אותה שירה איננה אלא תשובה לתלונה הבוקעת ועולה מימי הייסורים: "הלא על כי – אין אלהי בקרבי" וגו'.

מדברי הרש"ר הירש עולה, כי שירת האזינו מבקשת לספק לאדם את התשובה לשאלה מדוע יש יסורים בעולם, מדוע המצב לא טוב, כיצד יש להימנע ממצבים קשים ומהי התרופה כאשר כבר מצויים במצבים קשים. שירת האזינו היא למעשה תשובת האל ליסורים ולדברים הלא ברורים שמתרגשים ובאים לעולם.

התקופה בה אנו חיים מאתגרת, מיוחדת וממש לא צפויה. המציאות אולי חדשה אבל ההתמודדות עם כוחות גדולים מתוארים כבר בפרשת האזינו. הכל בחינת "אין כל חדש תחת השמש", "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת".

מה מוטל עלינו לעשות

בהתאם למסורת חז"ל, ולדרשתו המפורסמת של רבי שמלאי, התורה מקפלת בתוכה תרי"ג [=613] מצוות. אולם התמעטות הדורות הביאה את נביאי ישראל לעגן את היסודות הבסיסיים שהם בבחינת התשתית הרעיונית לקשר שבין האדם לאלוקיו תשתית עליה אפשר רק להוסיף עוד מצוות ולקיים עוד חובות דתיות.

הסיבה לאיתור ערכי יסוד מובאת ברש"י שמלמדינו: "שבתחילה היו צדיקים והיו יכולים לקבל עול מצוות הרבה, אבל דורות האחרונים לא היו צדיקים כל כך ואם באו לשמור כולן אין לך אדם שזוכה…וכן כל שעה דורות של מטה הולכין וממעטין אותו". במילים אחרות התמעטות הדורות הביאה את נביאי ישראל לאיתור ערכי יסוד שהם בבחינת התשתית. בהתאם לעקרון ממשיך התלמוד במסכת מכות להשמיענו בא מיכה הנביא וקבע לנו:  "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם, עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת עם ה' אלוקיך".

שלושה דברים בסיסיים מניח מיכה הנביא כיסוד לדרישת האל מבני האדם. "עשות משפט" "אהבת חסד" והצנע לכת עם ה' אלוקיך". מסביר ר' דוד קמחי, הרד"ק, את טיבם של דרישות אלו באופן הבא. "עשות משפט – יכלול כל המצות שבין אדם לחבירו", "אהבת חסד – הוא גמילות חסדים ויעשה יותר מן הראוי לו", והצנע לכת עם ה' אלוקיך "הדבר הזה מסור ללב והוא דבר הצניעות".

כלומר התשתית היסודית מבוססת על שלש קריאות הראשונה להקפיד על תקינות היחסים של בן אדם לחבירו, תקינותם של אלו צריכה להיות מושתת על העקרון המקראי "ואהבת לרעך כמוך", או כפי שניסח לנו הלל הזקן את העקרון אל דרך השלילה "דעלך סני לחברך לא תעביד" מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

אלא ששמירה בלבד על זכויות האחר אינה מספיקה וההקפדה על פעולות המבוססות על תקינות חברתית משפטית אין בה די ולכן יש להוסיף את היסוד של 'אהבת חסד'. ערך שעניינו באחריות אישית ומעורבות חברתית מעבר לחובה החוקית שרובצת לפתחו של האדם, מעשים שהם מעבר להתנהלות הטבעית והבסיסית של האדם – גמילות חסדים, מפירושו של הרד"ק עולה שגמילות חסדים תחשב לכזו רק כאשר אדם מתאמץ ונכון לעשות מעבר למעשיו הרגילים שהוא עושה, כאשר החסד במובנו הטהור מתבטא במאמץ מיוחד שנדרש האדם להוציא מעצמו.

הערך השלישי הוא ערך 'הצניעות והענווה' "והצנע לכת עם ה'" ערך הצניעות הוא ערך יסודי בתנועת המוסר ובעבודת המידות של האדם. ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל בספרו היסודי 'מסילת ישרים' משמיענו על הענוה. "הענוה במחשבה היא, שיתבונן האדם ויתאמת אצלו אשר אין התהילה והכבוד ראויים לו, כל שכן התנשא על שאר בני מינו, וזה מפני מה שחסר ממנו בהכרח, וגם מפני מה שכבר יש בידו. מפני מה שחסר ממנו – פשוט הוא, כי אי אפשר לאדם, באיזה מדרגה שיהיה מן השלמות, שלא יהיו בו חסרונות רבים, או מצד טבעו, או מצד משפחתו וקרוביו, או מצד מקרים שקרו לו, או מצד מעשיו…הן כל אלה מומים באדם שאינם מניחים לו מקום התנשאות כלל, אפילו יהיה בעלת מעלות אבות, כי כבר ענייני החסרונות האלה יספיקו להחשיכם".

מנגד ממשיך הרמח"ל ומונה את התוצאות של מי שמאמץ אורחות ענווים: "והנה זה ודאי שהענוה מסירה מדרך האדם מכשלות רבים ומקרבת אותו אל טובות רבות, כי הענו יחוש מעט על דברי העולם ולא יקנא בהבליו, ועוד שחברת הענו נאה עד מאוד ורוח הבריות נוחה הימנו, בהכרח לא יבוא לידי כעס ולא לידי מריבה, אלא הכל בהשקט, הכל במנוחה. אשרי מי שזוכה למידה זו".

פרשת האזינו – שבת שובה – והקורונה

מדינת ישראל מודל שנת תשפ"א, שבת פרשת האזינו ושבת תשובה, ואנו מתמודדים עם מגיפה משתוללת, עם שסעים חברתיים עמוקים, הפגנות בעד ונגד, כן לסגור בתי כנסיות או לא לסגור בתי כנסיות, למה הפגנות כן ובתי כנסת לא, למה ההוא כן ואני לא.

ובתוך כל ההמולה הזו אנו מפספסים את העיקר, אוחזים בטפל ומקדשים את הלא נכון. הכל יכול לשוב למקומו אם נפנים את העקרונות של בין אדם לחבירו של חסד ושל ענוה. אם נזכור את התשתית הרעיונית הזו ונפנים את הקולות הבוקעים מפרשת האזינו לרבות דבר האלוקים בפרשה "אני אמית ואחיה, מחצתי אני ארפא, ואין מידי מציל". אם נאמץ גישה זו יתקיים בנו גם דברי הנביא ישעיה אשר משמיענו מבטיחנו מציאות בה "כל כלי יוצר עליך לא יצלח".

==

אלישי בן-יצחק, עורך דין ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעלים של משרד עורכי דין.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
מדויק
אופיר | 24-09-2020 17:10
כמה נכון, כמה מדוייק וכמה חשוב כל הכבוד
2
שירת האזינו - שירת השואה והתקומה
משה אהרון | 24-09-2020 19:05
שירת האזינו - שירת השואה והתקומה (משה אהרון ) בסד. עצוב שלאחר כמאה שנים של אתחלתא . עדיין בנושאים נכבדים אלה מתקיימים דיונים ארכאיים ועקרים שמובילים לשום .מקום. משל אור האתחלתא לא היה בו כל ערך מוסף ושאת המים המצטברת של דעת ה', ממשיכה לשמש אך כמי אפסיים. היהדות בורחת מפני אמיתותיה . ברחה מהתמודדות תיאולוגית של השואה ומתברברת עוד יותר תיאולוגית בעניין התקומה. עד שלא יתקיים משפט השואה לאשורו. נמשיך לדשדש ולהתברבר ולא נמצא אל נכון את דרכנו בנבכי התקומה. השואה נצפתה על ידי משה רבינו בתורה והיא למעשה גם פסגת שליחותו של משה - כאבי הנביאים. משום שלא יתכן שאבי הנביאים שחרד היה על כל שעל של העם הזה. וראה פנים מול פנים , לא יתן גם דעתו לאחרית הימים. ואכן משה ניבא על השואה באומרו : וקראת אתכם הרעה באחרית הימים. ולפיכך גם ניצטווה לכתוב את שירת האזינו כשירת השואה והתקומה הנותן... והאומר...
3
מסקנות נכונות
אטאיסט | 25-09-2020 20:56
החלק של המסקנות נכון ומדויק. לא חייבים להסכים אבל חשוב להקשיב ולכבד את השונה.