מחקר מוכיח: הנוער הדתי לאומי גדל על אדני הספק - סרוגים

מחקר מוכיח: הנוער הדתי לאומי גדל על אדני הספק

הרב נעם ממן ויותם גדסי בחשיפת מחקר שטח ייחודי שבוצע בקרב 3,000 בני נוער, השופך אור על תופעת החילון בציבור הדתי לאומי

בשיתוף עמותת איתנו
מחקר מוכיח: הנוער הדתי לאומי גדל על אדני הספק
  צילום: קולורדוס הפקות

רבים מבני הציונות הדתית עוזבים אותה, זו עובדה! על ממדי התופעה ישנו דיון, שלא לומר פולמוס, אבל איש אינו מכחיש את קיומה. המחקרים המחמירים מדברים על למעלה מ-40% שנוטשים את הספינה והמחקרים המקלים מצביעים על 15% בלבד. זה תלוי במידה רבה בשאלות שנשאלו באותם המחקרים ובהגדרות השיוך והזהות, קרי מי נכלל תחת ההגדרה 'ציונות דתית' במקור ומי נחשב לכזה שעזב אותה.

הנטישה אינה חייבת להיות מוחלטת. בשנים האחרונות מדובר רבות על תופעת הרצף, והיא בוודאי עובדה קיימת. אומנם קשה למדוד ולהגדיר אותה, אבל קל מאוד לחוש אותה.

אז מה קורה בשטח…?

אנחנו לא ביקשנו לחקור את המצב רק כדי להציג את העובדות לאשורן. רצינו לראות מהו האתגר העומד לפתחנו, הוי אומר כיצד ניתן להשפיע באופן חיובי על המצב.

השאלה שעניינה אותנו ושאותה ביקשנו לחקור איננה היקף ממדי תופעת החילון. לא התעסקנו בשאלות תיאורטיות ואף לא בגיבוש דעה האם המצב הוא טוב יותר או טוב פחות.

רצינו לעסוק במחקר עמוק יותר, שיבחן את מידת הזהות וההזדהות של הנוער עם הדרך ואת נכונותו ללכת בה מתוך להט ואמונה. לשם כך נכנסנו לעובי הקורה, עמוק לתוככי המערכת. התחככנו בה לאורכה ולרוחבה. המטרה לא הייתה לתת ציונים למערכת החינוך ולא לציין את התופעות כשלעצמן. הגדרנו לעצמנו משימה די ייחודית כדי לגבש תשובות לשאלות הללו:

  • מה היחס של הנוער כלפי התורה והמצוות?
  • מהן עמדות הנפש של הנוער כלפי ערכי הציונות הדתית?
  • מה מידת ההזדהות שלהם עם הדרך של המחנכים?
  • האם ישנם חוסרים בולטים שאפשר למלא?
  • האם אפשר לשנות את פני המערכה? 

בזה עסקנו בחמש השנים האחרונות באופן אינטנסיבי ויומיומי. להלן נציג את תמצית התהליך ותוצאותיו.

בחמש השנים האחרונות פגשנו כ3,000 בני נוער בקשת רחבה של מקומות, לכ30 מפגשים בשנה!! בנוסף ערכנו מפגשים עם כ300 אנשי חינוך וכ40 ראשי מוסדות. הפיזור והגיוון נתנו לנו תמונת מצב מדויקת ומייצגת של הנוער הציוני־דתי. זיהינו את עמדות הפתיחה, את עמדות הנפש ואת היחס הבסיסי לאמונה ולדרך.

בהירות וספק

עד מהרה גילינו שרוב מוחלט של בני הנוער שלנו גדל על אדני הספק. אם לא ניגע בו עד גיל 18, וייתכן מאוד שגם אחר כך, הרי שהוא אומנם מאמין באלוקים ובתורה, אך אין לו כל ודאות בכך. הדעה הרווחת היא שאין אפשרות להגיע לוודאות ובהירות כזו. יתרה מכך, המחשבה המצויה היא שאמונה היא ספק, וכי זהו המבחן של המאמין – להאמין למרות חוסר הוודאות.

יתר על כן, גילינו שאין כל עיסוק מערכתי שיטתי וסדור בסוגיה זו. התחושה היא שהמערכת מתייחסת לתלמידים כאל מאמינים ועוסקת בשאלות בשלבים יותר מתקדמים, כביכול. האמירה שנמצאת בין השיטין היא שמכיוון שהנער או הנערה גדלו בבית דתי והגיעו למוסד דתי, הרי שברור שהם מאמינים ומחויבים לקוד התנהגותי מסוים.

התחושה הרווחת בקרב בני הנוער היא שכביכול אין לגיטימציה לעיסוק בשאלות היסוד האמוניות, ואין לעורר את השאלות הללו כלל. במקרה הטוב יתעסקו בהן רק במקרי משבר הנובעים מאירועים דרמטיים או נוגעים לתלמידי קצה שאמונתם מעורערת.

לפרטים נוספים והרשמה למיזם – לחצו כאן

משמעת מול משמעות

עניין נוסף בעל חשיבות עליונה התברר לנו בעבודה מול מחנכים ומחנכות בהשתלמויות רבות שהעברנו והשתקף בהתאם גם בדיונים עם אלפי תלמידים, והוא נוגע לעצם הגישה לתורה ולמצוות.

התפיסה הרווחת היא שהתלמיד מאמין, ולכן יש רק לוודא שהוא מקיים מצוות. עיסוק נרחב ולעיתים כמעט בלעדי מושקע בקבלת עול מצוות. הנוכחות בתפילה אצל הבנים או המראה הצנוע אצל הבנות הם עניינים שדורשים מצוותי החינוך תשומת לב רבה מאוד. אלו ענייני משמעת יומיומיים שיוצרים שחיקה רבה בקרב שני הצדדים.

המחנכים מתקשים למצוא נוסחאות מנצחות ומוצאים את עצמם לא פעם מעירים, מזהירים ומענישים. האמון בין הצדדים נפגע ומשחקים במשחקי "חתול ועכבר".

המשמעת הדתית היא נושא מרכזי באווירה המוסדית.

העיסוק במשמעות התורה והמצוות באופן שיטתי וסדור הוא תנאי יסוד הכרחי לפני כל הטלת משמעת. המטרה של המחנכים צריכה להיות יצירת הזדהות, והכלים והאמצעים העומדים לרשותם הם כלי הסברה שהנחילו לנו חז"ל, ראשונים ואחרונים.

הבאת הדברים כמות שהם לא תשיג את המטרה, עבודת החינוך מחייבת הנגשה של התכנים לבני הנוער. יש לבחור בקפידה ובשום שכל את הסוגיות החשובות ולתרגם את התכנים והמקורות לשפה רלוונטית ואקטואלית.

מניסיוננו, כאשר הדברים נעשים באופן הזה הפירות ניכרים מאוד.

נזכיר ונאמר: חוסר במשמעות מביא לריחוק של התלמידים, ואילו כאשר הם פוגשים רבדים עמוקים יותר של יהדות הם מתחברים באופן טבעי ואמיתי.

קריאת כיוון. ממושפעים למשפיעים

עד היום היינו בסוג של מגננה מפני התרבות המערבית ותנועת החילון, אולם במהלך לא ארוך, מאורגן, סדור ושיטתי להעמקת הזהות האמונית של הנוער אנו יכולים להוביל להיפוך מגמה. ניצור עמוד שדרה חסין שמעורר הזדהות רחבה מתוך כבוד ורצון של עם ישראל להכיר את היהדות שבו, פנים אל פנים.

אם המהלך הזה יצלח, בנינו יסיימו את גיל הנעורים בקומה זקופה ועם עמדה מוצקה. הם יגיעו לשלב הבא – מכינות, ישיבות ומדרשות – באופן הרבה יותר בשל. או אז, שנות הלימוד הללו שאחרי גיל 18 יבנו בבנינו קומה גבוהה יותר ויובילו אותם להיות משפיעים על כלל הצעירים בחברה הישראלית.

אנו מחפשים שותפים לדרך. אנו מחפשים אנשים שמזדהים עם גודל האתגר הניצב לפתחנו בעת הזאת וחפצים לשנות את פני המערכה. כוח קטן וחכם יכול לשנות את פניה של חברה שלמה.

בשלב זה אנו מציעים את עצמנו לחוגי בית בכל רחבי הארץ, בכל מקום המעוניין להיחשף למחקר המלא באופן ממשי וחי ולהסיק את המסקנות המתבקשות יחדיו.

כמו כן, יצרנו מיזם ייחודי יחד עם הרב חגי לונדין "דע מה שתשיב לבנך" הנותן מענה וכלים חינוכיים להורים לחינוך הנוער לאמונה נוכח אתגרי התרבות והתקופה.

לפרטים נוספים והרשמה למיזם – לחצו כאן

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
19 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
הספק הוא בבסיס...
הסתר פנים | 03-09-2020 22:31
הספק הוא בבסיס היהדות ועובר כחוט השני בתורה, בתנך, ובפרדס. וודאות יש רק בעבודת אלילים! הספק הוא מרכז היהדות וכל יהדות אחרת היא שקר.
הספק בו...
הסתר פנים | 05-09-2020 19:50
הספק בו מדובר הוא הספק של התערבות הבורא לא ידיעתו או קיומו. שבת וינפש ולא מתערב יותר.
זה לא מה שכתוב בתורה
דוד | 04-09-2020 10:35
כתוב שוב ושוב ידיעה אצל הבורא למה לעוות
2
האמת, חלק גדול...
דתל"ש. | 03-09-2020 23:28
האמת, חלק גדול מהדתלשים עוזבים כשהם מבינים שהחבר הדמיוני לא באמת קיים. אם הציונות הדתית תצליח למצוא משמעות רוחנית שלא קשורה באמונה באלוהות מאזור חיוג 02 אז תפחת העזיבה.
לא מתווכחים...
סימטריה | 06-09-2020 2:04
לא מתווכחים עם היעדר אמונות.
ב"רציו ערכים" יש מלא הוכחות שהתורה אמת
דוד | 04-09-2020 10:36
תתמודד איתם או רק בדימיונות אתה מעז להתווכח איתם
3
הנוער לא סובל...
הנוער לא סובל פשרות | 04-09-2020 10:38
הנוער לא סובל פשרות חלק ממכתב הרבי מליובביטש ...בודאי צריך להתעורר רגש של מרירות, על כל אחד ואחת הנוטה מדרך הישרה מדרך התורה והמצוה, אפילו אם נטייתו זו היא רק לימים ספורים ובענינים קלים, כי כל רגע ורגע יקר הוא, וכל פעולה ופעולה רבת ערך, ובפרט צריך להיות רגש מרירות זו אצל המחנך והמשפיע, אבל המסקנות ממרירות זו הן, אשר בודאי צריך להוסיף אומץ בעבודתו אשר עד עתה, לשפרה ולהשלימה, והרי כלל כללו, אין לך דבר העומד בפני הרצון, ולא רק בנוגע לתלמידים חדשים ולמושפעים חדשים, אלא גם בהנוגע לאלו שלעת עתה לא נראית השפעתו בהם, או שנעלמה מעיני בשר, ועוד ביתר שאת. וצריך להביא ולהסיק בחשבון אשר דרך הפשרה, אינה מצליחה בכלל, וביחוד בין הנוער, כי טענתם פשוטה, שאם אפשר לעשות פשרה לשליש ולרביע, אפשר גכ להגדילה ולעשות פשרה פשרה למחצה וליותר, ועוד זאת, אשר אם הדבר סובל פשרות, הרי זה עצמו ראי' שאינו האמת, כי דרכי השקר מרובות הן, אבל דרך האמת היא אחת, ואף שרואים שאי אפשר להפוך את התלמיד או תלמידה בבת אחת ולעשותו אדם השלם, ושינוי אפשרי הוא רק לאט לאט ומן הקל אל הכבד, הנה בשעת התעמולה עצמה מוכרחת ההסברה, שהדברים אשר אותם דורשים מאתו, אין הכל הם ואינם ממצים את השלימות, כי כל אחד ואחת מחויב בכל התריג מצות, ורק שבהתחשב עם מצבו, מתחילים אתו בענין פלוני ופלוני, כיון שאינו מוכשר לעת עתה לקבל הכל ביחד, ועוד זאת, אשר אין האמת סובל שניות, ובנוגע לעמנו גוי אחד בארץ, הרי כל שניות ממנו והלאה, אפילו אם לתקופה קצרה מקבלים אותה מפני כמה סיבות, וכמו שאין לנו אלא אלקה אחד כך אין לנו אלא תורה אחת, אשר קדושה היא כמו בדברה הראשונה אנכי ה' אלקיך כן גם בכל שאר האותיות והתיבות אשר מראשיתה ועד סופה, ואין להתירא אשר הנוער לא יקבל זה, כי רואים במוחש את ההיפך, אשר דוקא האמת הגלוי ובלי פשרות מתקבל אצלם, אף שבחייהם המעשים עדיין לא הגיעו למדריגה לעמוד בכל הנסיונות הנפגשים בחיי האדם. הנקודה התיכונית מכל האריכות האמורה היא, אשר על כל אחד ואחת מבעלי השפעה וביחוד בשדה החינוך הכשר, לעבוד בכל מרצו ויכולתו בעבודה קדושה זו, ואף שאסור לו לוותר אפילו על הגרוע שבין תלמידיו, אסור לו גם כן לרפות ידיו ממלאכתו מלאכת שמים זו, אם רואה בלתי הצלחה בעבודתו, וסוף סוף דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, ובמשך הזמן יראה פרי טוב בעמלו. - מובן שאם בכל עניני האדם זקוקים לעזר מן השמים, על אחת כמה וכמה בעבודת החינוך, אשר הכחות המנגדים על ה' ותורתו, נלחמים בזה בכל האמצעים והאופנים, ולהוספה בעזר מן השמים צריך להשתדל עי שלימות עצמו ובעניני עצמו, והענין כפשוטו בחיים היום יומים, מתאים לתורתנו תורת חיים ומצותי', ואין זה סתירה לעבודה עם הזולת, ואדרבה אחת מסייעת לחברתה. ישמחני אם אקבל מכתב ידיעות ממנו שממשיך בעבודתו בהשפעה הרצוי' בחוגו ובסביבתו, השפעה ברוח ישראל סבא במרץ ההולך וגדול מזמן לזמן, ותקותי חזקה אשר כעבור משך זמן לא ארוך, יוכל לבשר גם כן שנראים פירות בעבודתו. ובימי תחלת שנה זו, הנני לאחל בנוסח המקובל והמסורתי, שנה טובה ומתוקה, שנת הצלחה בענינים הפרטים והצלחה בכיוון הרצוי בעבודתו בענינים הכללים, ותודתי אמורה מראש אם ימסור איחולי אלה למושפעיו ותלמידיו, וביחוד לאלו אשר ביקרו אתו עמו. בברכה. ג'תתט הכתוב המובא על ידי חכמינו זל: יבמות סב, ב. קהלת יא, ו. דרך הפשרה: ראה בזה גם לעיל חז אגרת ב'ק. חט ב'תתקסג ובכמ. לקמן ג'תתיב. ג'תתקכח.
4
תבדקו היטב, כמות...
מגיב | 04-09-2020 13:57
תבדקו היטב, כמות הדתלשים שהגיעו למסקנה שאין אלוקים ואחכ הורידו את הכיפה נמוכים מאוד בהשוואה לאלו שפשוט גלשו לחברה ותרבות לא דתית ולא פיתחו דיסונאנס משמעותי בין שכלם לאופן שבו הם חווים את החיים. חובה עלינו ליצור מציאות חיים מלאה שלמה ואיכותית - תרבות, ספורט, מזון, פנאי, אקדמיה... כזאת שלא תהיה נחלת הלא דתיים בלבד ואנו כאורחים. נערים שרוצים לעשות כושר ולפתח שרירים אך מקבלים יחס של סלידה בעולם הדתי. קולנוע ותיאטרון, קולינריה איכותית, התנדבות עם בעלי חיים, ריקוד כל אלו אם לא מחוץ למחנה הם אז בוודאי בשוליו והמרחק משם החוצה הוא או עניין של הגדרה - האם מישהו ששם כיפה רק בשבת, שומר כשרות והכיפה שלו צבעונית הוא ציונות דתית, או יציאה החוצה כפשוטו
5
איך לא אם...
המעורר | 04-09-2020 17:05
איך לא אם הרבנים של הציונות הדתית מעמדים אישה חילונית בראש מפלגה דתית הנוער נהיה מבולבל לא מבין מה רוצים ממנו לכן הוא עוזב את הדת ובנוסף רוב הנוער בציונות הדתית מחזיקים מכשיר לא כשר ונחשף לתכנים לא צנועים,אחכ מתפלאים למה הם עוזבים את העולם הדתי
6
תשלבו את החסידות,...
דתי לאומי | 04-09-2020 17:56
תשלבו את החסידות, החמימות והאמונה התמימה בתוך הלימודים! זה הפתרון. החינוך הממד הושפע משכליות קיצונית של האקדמיה. הרב קוק למד מחבד ומברסלב ומעוד חסידויות. וחלקים אלו נזנחו בחינוך הממלכתי דתי. החינוך הדתי לאומי כיום הוא אקדמי יותר מאשר חסידי. זו הטעות.
7
מחקר? איפה פורסם? איפה אפשר לקרוא?
צחי, ירושלים | 06-09-2020 8:56
באילו כלים מחקריים השתמשתם? איפה יש את תמלול השיחות?
8
זאת פשוט תוצאה...
סיבה אמיתית | 06-09-2020 9:37
זאת פשוט תוצאה של הטכנולוגיה וזמינות המידע. הרבנים אבדו את הסמכות מכיוון שכל אחד יכול למצוא תשובות בגוגל... היא אפשר יותר להסתתר מאחורי סיפרי סבתא. הידע זמין לכולם, והרבנים נחשפים בערוותם.
9
אם לקבה היה...
פרשן | 06-09-2020 9:59
אם לקבה היה אכפת, הוא היה פועל. כנראה שהוא סבבה עם זה.
10
לימוד אמונה
שמוליק | 06-09-2020 17:10
לא יעזור כלום. אם תדקלמו כוזרי, התלמידים מהר מאוד יגלו שבוא דקלום חד צדדי, ואם תלמדו לרוחב ולעומק, אז הם יראו שספק זו מילה קטנה לעומת מה שרואים במחלוקות בתחום האמונה.
11
הבעיה נובעת מאימוץ "ערכי המערב"
לא חשוב בכלל | 07-09-2020 2:38
גם בציבור החרדי שמאמץ את הערכים הללו או שנשאב לתוכם מכל מיני סיבות מתרחשת תופעה דומה
את הערכים...
מאנדהוא מאשדוד | 10-09-2020 19:15
את הערכים שגיאה, אי הערכים-כך זה מדויק.
לחפש את המטבע מתחת לפנס
מורה למחשבת | 07-09-2020 12:50
כאחד שמלמד עשרות שנים נוער לאמונה לעניות דעתי זה לחפש את המטבע מתחת לפנס. רוב מוחלט של הנוער מאמין לגמרי! התרבות והפיתויים9 גורמים לו לחיות בשקר ומצפון ולכן הוא עוזב את הדת. נפגוש אותו בימים נוראים בבית הכנסת... כמוכ חלקם מוכנים לחיות עם דיסוננס של חיבוק בחורה בפומבי ועם ציציות עד הרצפה - הסיפור האמיתי הוא לחיות את האמונה - ברובד התורה והמצוות
12
רק דת ואמונה ברוח יהדות מרוקו יצילו את היהדות
ש.א | 07-09-2020 17:21
נעימות קבלה וסובלנות ובעיקר מתינות בפסקי הלכה. ותפילות כמובן ...בנוסח ובניגונים של מרוקו
13
הסיבה לחילון בסרוגים
עזרא רצבי | 07-09-2020 23:57
הסיבה היא אחת בלבד. אורח החיים היום יומיים של הסרוגים שאינו בקדושה. כיפה מטבע, מכנסיים קצרים ,התחברות לחילוניים , והרצון להיות מעורה בחיים החילוניים ועוד ועוד.