מקצת דרכיו של מו"ר הגאון הגדול הרב זלמן נחמיה (הגרז"ן) גולדברג זצוק"ל

הלב עדיין מסרב להאמין המוח אין בכוחו להבין מי יורה דעה ומי יבין שמועה ואת הדבר הקשה אל מי נגיש. והעיניים לא מפסיקות לזלוג דמעות עוד ועוד. מו"ר בעיני היה האדם השלם, שלם בתורתו, שלם במידותיו, שלם במאור פניו. שלם בבין אדם למקום ושלם בבין אדם לחברו.

א. תולדותיו

מו"ר נולד במינסק י' שבט התרצ"א לאביו הגה"צ ר' אברהם גולדברג מגדולי גידולי ישיבת נובהרדוק ולאימו מרת פריידל ממשפחת זייצי'ק גם הם מגדולי נובהרדוק, אבל למעלה בקודש ממשפחת רודנסקי המעטירה מוולוזין.

את אביו הגלו לסיביר בגלל שלימד תורה ברוסיה הקומוניסטית ונשארו הוא לבדו עם אימו ואחותו וניסו לשחרר את אביו ולצאת מארץ זו. בשכנותם גר הגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל וכאשר אימו של מו"ר חזרה מהשוק עם קניות ר' משה היה רואה אותה מחלון ביתו ורץ לעזור לה וסחבו יחד את סל הקניות. וגם כשהאב שוחרר גלו לעיר ריגה. בעלייתו ארצה ביום ג' אלול תרצ"ה יום פטירת הרב קוק, אחר שקיבלו סרטיפיקט בזכות השתדלותו של מרן הראי"ה קוק.

עלה והתעלה בת"ת מאה שערים ולאחריו בישיבת תפארת צבי ועבר ללמוד אצל מרן הרב מפוניבז' ששנים לא רבות קודם לכן פתח את ישיבתו. התחבב מאוד על הרב כהנמן זצ"ל והתפעל מאוד מדקות מחשבתו ומהתמדתו המופלאה ובחרו ללמוד בכולל מיוחד לעילויים עם תנאים מיוחדים ובשנה אחת סיימו את כל הש"ס בבלי ירושלמי. באותם ימים התחבב מאוד על מרן בעל החזו"א.

לאחר שאחותו נהרגה במלחמת תש"ח עלה וחזר ללמוד בישיבת חברון למד בחברותא עם ראשי הישיבה, כידוע הגר"ח ברלין זצ"ל רבה של ירושלים הלך לבית עולמו והשאיר ספרייה עצומה כתרומה לישיבת עץ חיים, בזכות קשר משפחתי זכה מו"ר למפתח לאותה ספריה ובימים שרק יכל שהה בה ושינן ספרים על גבי ספרים מתוך שקיקה מופלאה.

באחד הימים בין תפילת מנחה למעריב הזדמן מרן הגרשז"א להתפלל מנחה במאה שערים (בבית הכנסת ישועות יעקב), ושמע והאזין לשיעורו של מגיד השיעור והתלהבותו רבה מאוד ונשאר לשמוע את כל השיעור. לימים כאשר הוצעה הצעת שידוך לביתו הגדולה מרת רחל את מו"ר, נזכר וקישר שהוא בנו של אותו מגיד שיעור שהיה לו מתיקות כל כך גדולה ללמד תורה. ובכך בא ונכנס לבית משפחת אויערבאך, ואת חופתו ערך הרב הראשי הגאון הרב הי"א הלוי הרצוג זצ"ל. עלה ונתעלה עד שבא בכור המבחן לדיינות והתמנה לעמוד בראשות כולל שבט ומחוקק. עד שלבסוף גם נתמנה לדיין בבית דין מיוחד ולבסוף בבית הדין הגדול.

ב. לימוד עימו סגירת מעגל

אביו הגה"צ ר' אברהם חי בעוני ובדחקות גדולה עד כדי כך שבקידוש של שבת האופרופ שלפני החתונה נתנו ככיבוד קופסאות סרדינים שחסכו מפיהם בנקודות של שנות הצנע. והתבטא אז הגרש"ז בפני רעייתו שלא ידע עד כדי כמה הם עניים.

אביו שימש כרב בית הכנסת בבית החולים ביקור חולים ומכיוון שמו"ר אבי שליט"א היה גר בסמוך, זהו בית הכנסת שבו הוא התפלל וזכה ללמוד עם הגה"צ ר' אברהם בחברותא וגם לאחר שנים סיפר על הבהירות והמתיקות שהייתה בלימוד זה, ובזכות זה מו"ר סייע למו"ר אבי להמשיך את לימודיו בישיבת קול תורה ולאחר שנים אף זכה לקבל סמיכה ממרן הגרש"ז זצ"ל.

לאחר שנים לא מעטות זכיתי ללמוד כמה וכמה שנים עם מו"ר הרב זצ"ל בחברותא, ולשמוע את שיעוריו ולהוציא חלקם לאור בספר "גנזי התורה" ואף להסמך ממנו לרבנות ודיינות. ובכך גם לי ישנה אזושהי סגירת מעגל. בשנות הבחרות נסענו איתו נסיעות רבות ומידי פעם היינו שואלים שאלות המופיעות בשו"ת רע"א שכביכול אנו לא יודעים שזה נכתב שם, ותשובת מו"ר היתה "הרי זה פשוט, זו תשובה של רע"א", ואומר את תשובה מילה במילה בעל פה. וכן בתשובות חת"ס ונוב"י שאגת אריה וכו'. שנים רבות זכיתי ללמוד עמו, כשש עשרה שנים ולינוק ממנו תורה ומידות. ועוד אותה כמות שנים של שאלה תושיה עצה הכוונה בכל תחום ובכל עניין.

ג. מידות

כשנולדו בני התייעצתי עימו על הדרך לבחירת שם, ואמר לי שגם הוא התלבט על שם איזה גדול לקרא את בניו, ולא יכל להחליט מי גדול ממי רע"א, חת"ס, הקצוה"ח או הנתיבוה"מ, והרבנית החליטה ששמות על אנשי המשפחה קודמים וכך היה.

כאשר הגיע בני הבכור לגיל ג' שנים ועשינו לו חאלקה באנו אל ביתו של מו"ר שיגזור חלק מהשיער למרות שלא כ"כ רצה אבל אמרתי לו שאומרים בשם חותנו "צדיק גוזר", אז התרצה. באנו אל ביתו והרבנית שתחיה הכינה עוגה ומשקה לחיים, ומו"ר ניגש מיד וגזר, והרבנית העירה שלא הספקנו לצלם ושיעשה כאילו הוא גוזר שוב, וזה הפריע לו כי זה יראה שגזר ולא גזר וזו גניבת דעת ולכן גזר עוד קבוצת שערות קטנה. תוך כדי ישיבתנו בביתו בני שיחק בצעצוע שהתגלגל מתחת לארון הספרים ובני התכופף להוציאו, ורק מו"ר שם לב לכך ונעמד כדי לשמור על ראשו של בני של ינזק מהארון כשהוא יוצא.

יגיעתו בתורה והתמדתו היו לשם דבר, ופעמים אין ספור חזר ואמר שחזרה על הנלמד אינה כדי להיזכר, אלא כדי לא לשכוח ולכן צריך לחזור כאשר עדיין זוכרים, וציטט את דברי הגמרא "כל לא ידענא פשיעותא", עד כמה אדם מחוייב לשנן את תלמודו וכידוע.

בביקורי אצלו בחדר מיטתו לאחר הניתוח בברכו ראיתי שלמרות שסבל כאבים גדולים החזיק בלימודו, והיה שקוע בלימוד תומים או מנחת חינוך. עד כדי שהרבנית אמרה לי פעם שהיא לא זוכרת את הרב מכין שיעור אלא הכל נובע ממנו.

בעלייתי באחת הפעמים לפני מו"ר ברגל בחול המועד פסח ידע הוא על מנהגנו שלא לאכול מחוץ לביתנו אצל אנשים זרים אבל רצה בכל מאודו להגיש בפנינו איזשהו כיבוד ולכן הניח על השולחן בקבוק יין, ואגוזים לא מקולפים כאומר את זה וודאי אפשר לאכול אבל לא אמר מילה.

תוך כדי ישיבתנו הגיעו גבאי בית הכנסת חב"ד שבסמוך לביתו שהוא היה כבר אמור להתחיל את השיעור הקבוע ביום ראשון של חול המועד אבל הוא טען בפניהם שלא קבעו איתו שעה ולכן לא ירד. מיד התעטף בבגדו והחל למסור את שיעורו בעניין ביעור חמת בשריפה במחלוקות שבתוכו ובדיון בדברי השאגת אריה והגר"ח מבריסק, כאילו ממשיך לשוחח עם היושב לצידו ולא כאומר שיעור בפני מאות שומעים.

ענוותנותו הרבה לשם דבר היא, ורבו הסיפורים עליה אם בנסיעתו באוטובוס ולא במונית אם בכך שאפילו באמצע שיעור כאשר היה זקוק לספר מסוים היה קם בעצמו להביאו. היאך כמעט לא אכל בימי השיעורים כמעט כלום, חוץ מפלחי פרי שהרבנית הכינה, וכמה כוסות תה. כמה וכמה שיחות טלפון היו לביתי כאשר מזדהה כזלמן נחמיה או כגולדברג מירושלים.

גם לאחר שעברתי לשמש ברבנות וביושבי על מידין בבית הדין לממונות דירבן ייעץ וענה על כל שאלה במאור פנים בהסתכלות הרואה את כל מרכיבי המציאות עודד וניסה לסייע במילים טובות כדאגה באופן אישי במאור פנים שאין כדוגמתו. עד כדי שבחוג המשפחה החליטו בשנה מסויימת לחוג לי יום הולדת עגול ומו"ר שלח בכתב ידו ברכה אישית היוצאת מהלב.

זיכני הקב"ה להוציא לאור את ספר שיעוריו על כמה מסכתות, וכאשר הבאנו אליו את השיעורים שנערכו מתוך הקלטות, הוסיף והרחיב ותיקן והגיה באופן כזה שכביכול אנו נרגיש שאנחנו כתבנו את ההוספות. וכן זכות גדולה נפלה בחלקי שנתן לי שני קלסרים מלאים בכתב ידו, האחד חידושים על הש"ס, והשני תוספות על הפרי מגדים בפתיחה הכוללת. על מנת שאערוך אותם ונוציאם לאור.

ישנם עוד סיפורים עובדות והנהגות לרוב ובעת שנוכל לכותבם בישוב הדעת נעשה זאת. מיתתם של צדיקים מכפרת, נזכה להמשיך לעסוק בתורתו ובכך ימשיכו חיי חיותו בעולם הזה, ויהיו הדברים לזכותנו ולעילוי נשמתו שיהיה מליץ יושר על הרבנית ועל משפחתו עלינו ועל כל ישראל.

==

הרב נתנאל ברקוביץ' הוא רב במושב בני ראם ואב"ד בית הדין לדיני ממונות