בין עשרות הקצינים שצעדו היום (ד') על מגרש המסדרים כשהם עונדים  בגאווה את דרגות הסג"מ בסיום קורס קציני יבשה נמצא גם רועי טורטן (21) מפסגת זאב, שעשה דרך לא פשוטה כדי להגיע למעמד הזה.

אחרי סיום הלימודים בישיבה התיכונית, התלבט רועי רבות אם לפנות למסלול של עתודה אקדמית. "למדתי שנה אחת בעצמונה והייתי שמן, שמן מאוד אפילו" הוא מספר. בסוף השנה דיברתי עם מי שהיה אז ראש המכינה, הרב רפי פרץ והתייעצתי איתו, והוא אמר לי שאני מתאים לקרבי.

"זה לא היה פשוט. אבל מאז אותה שיחה, במשך חצי שנה עשיתי דיאטה רצחנית ואימוני כושר, ואני לא מגזים, הורדתי בסביבות הארבעים קילו. אחרי חצי שנה, כבר נראיתי אחרת, ויכולתי להתגייס לחי"ר."

הולך בעקבותיו של ניתאי

את ההחלטה להתגייס דווקא לחטיבת גולני קיבל רועי, אחרי הטרגדיה שפקדה את שכונתו בפסגת זאב לפני יותר מארבע שנים, כשסמ"ר ניתאי שטרן הי"ד נהרג שטרן נהרג במבצע 'עמוד ענן' באירוע של ירי דו צדדי, כשפגז של צה"ל פגע בכוח מיחידת גולני.

"ניתאי היה בשבילי דמות לחיקוי. המשפחה שלי והמשפחה שלו מתפללות באותו בית כנסת. הוא היא בחור מרשים והיינו די קרובים.

המוות שלו השפיע על כל המשפחה. ישבתי שעות עם אבא שלו והוא סיפר לי סיפורים ודברים שלא הכרתי עליו, אז קיבלתי את ההחלטה שאני ממשיך את הדרך שלו ומתגייס לגולני".ארע

סמ"ר ניתאי שטרן הי"ד (פלאש90)

אחרי מסלול לוחם בגדוד 51 של גולני יצא רועי לקורס מ"כים מוקדם, ובסופו הועבר למפקדת זרועות היבשה (מז"י) להדריך בבית הספר לגששים את הבדואים המתנדבים לצה"ל ליחידות הסיור.

10 חודשים פיקד רועי על הקורס כשהוא מנסה בכל כוחו לצאת לקורס קציני יבשה ונענה בשלילה. רועי לא ויתר והמשיך לבקש ולפנות אל כל מי שיכול, עד ששבועים לפני תחילת הקורס הוא קיבל את האישור כי הוא התקבל לקורס. למרות שהחל אותו ללא הכנה כמו שאר הצוערים, הערב הוא יעמוד על בימת המסדרים כשהוא עונד את דרגות הקצין ומשם יחזור לבית הספר לגששים כקצין.

איך מסתדר חייל דתי עם חיילים בדואים. הפער הזה לא קצת קשה לגישור?

אלה באמת שתי גישות, אבל יש יחס של כבוד. הם מכבדים אותנו אנחנו מכבדים אותם. זה מסתדר. הם חיילים שהתנדבו לתפקיד והם עושים שירות מאוד קשה. אז כל אחד מכבד את השני.

לתת כמה שאתה יכול

מה המסר שלך לצעירים שעומדים כרגע לפני גיוס ומתלבטים כמוך בין עתודה לבין שירות קרבי?

יש לי אח שצריך להתגייס, אני מאוד כיוונתי אותו שילך למכינה, ובסוף הוא החליט ללכת לישיבת מעלות. אני אומר לכל השמיניסטים, לעשות מסגרת בין התיכון לצבא. לכו למכינה או לישיבה, תתבגרו גם רוחנית וגם נפשית זה חשוב מאוד.

מי שיש לו את הנתונים ואת היכולת, אז שילך לשירות קרבי משמעותי. שיתן כמה שאפשר גם בקורס מכ"ים וגם שיצא לקצינים. מי שיש לו ראש חזק ומוצא את עצמו יותר במספרים מאשר בכושר, אז שילך לעתודה זה גם חשוב. העיקר הוא לתת כמה שאתה יכול מעצמך.