ב-1971 החלה מחאת 'הפנתרים השחורים' שטענה שמקפחים את המזרחיים, אך השינוי המשמעותי התרחש עשרות שנים לאחר מכן, עם הקמת קבוצת השירה 'ערס פואטיקה' ועליית שרת התרבות לשעבר מירי רגב שאמרה די לקיפוח.

מ"הפנתרים השחורים" אנחנו קופצים חמישים שנים קדימה – הטלוויזיה כבר קיבלה צבע והמזרחיים כבר לא שחורים. יושב יהודי בביתו ומוחה נגד הביזיון שהפיקו 'היהודים באים'.

הוא יודע שזו לא תופעה חדשה, עשו את זה קודם לפניהם. כבר בזמן יציאת מצרים עם כל הניסים הגלויים, עשרת המכות ולאחר מכן גם המן שירד מהשמים, ובכל זאת – קבוצת אנשים, "ערב רב", חשבו שזה הזמן המתאים ביותר לקרר את הקהל ששמע אלוקים חי במתן תורה ולומר לו שהוא הזוי "אל תאמין במובן מאליו וההגיוני ולך אחרי תאוות האבטיחים והדגה אשר במצרים, תהנה מהחיים, תצחק ותאכל שום". היי, אל יהיה הדבר קל בעיניכם. השום של פעם, מה אתם יודעים… הפיתוי גדול.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב צבי קוסטינר בהפגנה. ארכיון

לצחוק זה חשוב, אך כשצוחקים על היקר מכל המבוסס על אמונה – זה עשוי לערער גם את המאמינים, מהמסורתי הקליל ועד החרדי האדוק, עובר דרך דתיי הרצף.

צריך מעשים. לצאת להפגנה זה חרטא!

דור דור והשומים שלו. עכשיו אלו 'היהודים באים' ואני רואה אותך יהודי מאמין יושב, כואב וכועס שמבזים את משמעות חייך. אבל איך תהה פלאטו שרון בפני מאזיני הרדיו שלו: "מה אתה עשית בשביל מדינה?". קח את זה קדימה מכאן, אחרי שהציונות והמדינה חזקים מספיק: "מה אתה, יהודי מאמין שליבו כואב על ביזוי אבות האומה, עשית כדי שזה לא יקרה?".

עלינו לחזק את האמונה ככל האפשר, בדיוק באותם הכלים העוצמתיים שמשתמשים בהם מחלישי האמונה: כן, קוראים לזה טלוויזיה והיא ממזמן כבר נמצאת בכל בית על גבי האינטרנט.

הסיפור של טהור וטמא לא מתחיל מהתוכנית הספציפית הזאת, ממש לא. סרטוני היוטיוב הזולים המעצימים את הרדידות, הטיפשות, תרבות הצריכה וחוסר האמונה נמצאים תדיר בראש טבלאות הסרטונים החמים – כי אין מספיק יוצרי תוכן יהודי שמעצימים את הערכים והאמונה שלנו.

התקשקשנו באינסוף אולפני אקטואליה ונלחמנו בפוליטיקה 'למען היהדות', בו בזמן שהמדיה מוזנחת וקולות האמונה כמעט ואינם נשמעים. ולא, הרצאות של רבנים יש מספיק.

הגיע הזמן שאנשים מאמינים באמת יצרו את המדיה היהודית החדשה. מסה של יהודים יראי שמיים שייקחו את מלאכת יצירת הווידאו על נגזרותיו; קולנוע, טלוויזיה וסדרות רשת.

דור של יוצרים מאמינים

כל אלו, משמעותיים פי כמה מכל פוליטיקאי שמחרף את נפשו בטוויטר ומצייץ משהו שיוצר באזז לחצי יום. כל שכן עבור צעירים שלא זוכרים אם סמוטריץ' זה ההוא המגולח או ההוא עם הזקן. אבל אנחנו כמובן אנשים עסוקים, מה לעשות. מעדיפים לקטר או אולי לפרגן ולתת לייק לטור שיצא נגד היהודים באים.

אם אנחנו מאד בתוך העניין אז נגיע גם להפגנה. כל זה נחמד ויפה, אבל לא יתקן את המציאות. אנחנו צריכים לגדל דור של יוצרים מאמינים, כאלו שיעשו סאטירה טובה שאינה מתריסה או כופרת. כיום בית הספר לקולנוע יהודי בונה את הדור הבא, בונה דור שיוצר מתוך תודעה של שליחות, מתוך הבנה שאנחנו נמצאים במלחמה על חיזוק האמונה בקרב העם שלנו.

עברנו הרבה בהיסטוריה בת אלפי שנים ושרדנו את הכל בעזרת אמונה גדולה. הגיע הזמן להבין את האתגר האמיתי של דורנו שזכה לגור בבטחה בארץ ישראל עם שפע תורני עצום וצבא חזק. האתגר הזה לא קל: חיזוק אמונה בדור שלא פותח כמעט ספר, אבל הוא פותח יוטיוב. לשם אנחנו צריכים להגיע ובגדול. להיות כמו שיהודים יודעים להיות – גדולים וחכמים בכל תחום.

ישנם החוששים, ובאמת אפשר להבין אותם, אחרי שראינו במדיה 'כלי טמא' קצת קשה לנו להפנים שעכשיו הגיע הזמן שחובה עלינו להשתמש בו למטרת חיזוק האמונה. לא נותרה ברירה אלא לשנות פאזה ולהבין זאת: זה או האמונה היהודית והכבוד אליה ואל אבות אומה או שהיהודים שוב יבואו בעונה חדשה שתזמין גם את המאמינים ביותר שבינינו להציץ קצת ולהיפגע, רק כדי למחות אחר כך ולכאוב. בואו ותהיו ממייסדי הדור החדש. היהודים באים לקולנוע!

 

 נדב גלעד, הוא בוגר ביה"ס לקולנוע יהודי, כתב ויוצר