אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

אתגר המיניות – להפסיק להתחבא מאחורי בני הנוער

אין כמו העיסוק במיניות בכלל, ובאוננות בפרט, כדי לבטא את המערבולת המטשטשת שבין השפות השונות. הסיבוך וחוסר ההבנה גדלים שבעתיים כאשר שפות אלו גולשות לשיח הגועש שברשתות החברתיות

אתגר המיניות – להפסיק להתחבא מאחורי בני הנוער
  אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

"ואיך מסבירים את זה לבני הנוער?", זו השאלה הראשונה שעולה כשאני מעביר קורסים בתחום חינוך למיניות למורים ויועצים. שוב ושוב.

כבר לפני זמן רב הבנתי שהשאלה האמתית היא – "כיצד אנחנו מסבירים את זה לעצמנו". בני הנוער הם רק השלכה, לעיתים מודעת, לרוב לא, על הקשיים שלנו עצמנו.

לכן, כדבר ראשון אציע שנדבר ישירות על עצמנו: מה מציינת עבורנו המיניות, ואיך אנחנו מסבירים אותה לעצמנו.

עוד באותו נושא

לא להתמכר למאבק באוננות


194

כאנשים דתיים ניצב לפנינו אתגר נוסף – אתגר השפה. השפה הדתית, שפת ההלכה והקבלה היא שפה שצריך להכיר מבפנים, גם כטקסט מכונן וחי, וגם כמקור השראה וכסמכות נורמטיבית.

ציטוטים שונים ואסמכתאות מלומדות צריכים לבוא בהקשר המתאים. אין כמו העיסוק במיניות בכלל, ובאוננות בפרט, כדי לבטא את המערבולת המטשטשת שבין השפות השונות. הסיבוך וחוסר ההבנה גדלים שבעתיים כאשר שפות אלו גולשות לשיח הגועש שברשתות החברתיות ובעמודי הפובליציסטיקה. אי לכך אבקש מעל במה זו להרפות מעט מהשפה הדתית ולהתמקד בשפת הייעוץ והחינוך.

אוננות, או 'סיפוק עצמי', כפי שאני מעדיף לכנות זאת, היא לאו דווקא בעיה דתית. בעומדי לעיתים לפני בני נוער דתיים אני שואל אותם – 'ולו אינך דתי, ולו לא קיים השו"ע ומעולם לא ניתנה תורה בסיני – מה אז היית עושה?'. רבות מזוגות העיניים נדלקות לרגע, אהה – הם חושבים לעצמם, עכשיו יהיה אפשר ל..  ואז העיניים כבות מעט. פתאום הם מבינים שאז העבודה תהיה קשה שבעתיים. גם אדם לא דתי זקוק לגבולות ולהדרכה. התורה היא לא זו שמגבילה אותנו – התורה היא זו שמורה לנו את הדרך שבה נוכל לצמוח ולגדול.

אכן, בדור שבו העצמי נמצא ממילא בראש רשימת הערכים אוננות איננה בעיה. בדור שממילא עסוק ב'אני, ואני ואני' אז גם עניין זה משתלב נפלא בסכמה המחשבתית. באופן טבעי ה'סיפוק העצמי' מוצא את מקומו בתוך מכלול הערכים הדומים לו: 'מימוש עצמי', 'ערך העצמי', 'ביטחון עצמי' ו'מודעות עצמית'.

היהדות עומדת מן העבר השני. היהדות היא תפיסת חיים שרואה את האחר, ושמבקשת לקיים אתו מערכת יחסים. אפשר להזכיר את הנוסחה של ר' עקיבא שקבע 'ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה', ואפשר להזכיר את הנוסח של בובר 'אני – אתה' או של לוינס שדרש מאתנו לראות קודם כל את פניו של האחר. אני אוהב את הניסוח הבא: שׁוּם אָדָם אֵינֶנּוּ אִי, כֻּלוֹ מִשֶּׁל עַצְמוֹ; כָּל אָדָם הוּא פִּסָּה מִן הַיַּבֶּשֶׁת, חֵלֶק מֵאֶרֶץ רַבָּה (ג'ון דאן. תרגום:  רמי דיצני).

רעיון זה מוטבע בגופנו בצורה העוצמתית ביותר – ביצר המין. יצר זה מטבעו קורא לנו להזדקק לאחר, לחוש אותו, להתחבר אליו. בשונה מיצרים אחרים – אכילה, שתיה ושינה – שסיפוקם אינו מנכיח את האחר, יצר המין שולח אותנו לצאת מעבר לגבולות ה'אני'. יחסי מין הם לא רק שחרור של לחץ אורגני, הם קודם כל מגע, וקרבה וליטוף. הם שפה אנושית שיוצרת מפגש, ושנוצרת מתוכו.

הרב ד"ר אהוד נהיר, מרצה במחלקה לייעוץ חינוכי במכללת אורות, פוסט-דוקטורנט במכון מופ"ת

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
ברור שזו בעיה דתית
דתל״ש | 20-08-2020 23:06
מה הבעיה באוננות אם אתה חילוני?
ריכוז בעצמך בצורה...
א | 02-12-2020 17:25
ריכוז בעצמך בצורה שמרגילה אותך לחשוב רק על עצמך. וזה מתבטא עד כדי פגיעה גם באחר. אגב לפי החילונים שנותנים חופש לאדם לפגוע בעצמו לא ברור לי בכלל למה יש חוק נגד התאבדות...
שום בעיה....
ההיפך מבעיה | 24-08-2020 18:28
שום בעיה. דרך מצויינת להתרוקן מתאי זרע ישנים.
חילוני מבית...
נראה שפספסת את ה"חילוני" לפני סימן השאלה | 24-08-2020 18:19
חילוני מבית היה שואל אותך מה הבעיה בלהתרכז מעט גם בעצמך, מה הבעיה עם תאווה שאינה פוגעת בזולת, מה זה פרוצים וממתי ניצול זמנו של אדם חופשי הוא עניין של מישהו אחר מלבדו.
ריכוז בעצמך...
י | 23-08-2020 21:52
ריכוז בעצמך ולא בנתינה שהיא חלק מהותי ביחסי אישות. תאוותנות ומראות פרוצים. חוסר ניצול זמן
2
כאשר משתמשים בשפה...
אדם | 21-08-2020 10:59
כאשר משתמשים בשפה הדתית להגביל את החלת השפה האנושית, רק לאחר אשר הוא יהודי, הופכת השפה הדתית לשפה אנטי אנושית.
3
כנראה שצריך להיות...
חננאל | 22-08-2020 20:30
כנראה שצריך להיות דתי בשביל שנושא כל כך אזוטרי יופיע ככתבה. בני נוער בכל העולם מאוננים או שוכבים עם החברות שלהם להנאתם המשותפת. בחברה בה צרכים אנושיים בסיסיים נדחים. צומחים אנשים לחוצים ומדוכאים.
4
נוער דתי לאומי...
חי | 23-08-2020 2:09
נוער דתי לאומי מאונן המון, יש גם הרבה... בישיבות
מה אתה לא...
ניר | 23-08-2020 8:53
מה אתה לא מבין?? כולם יודעים
הרבה מה? ...
יואב | 23-08-2020 8:03
הרבה מה?
5
מצטער אבל המאמר...
א | 26-08-2020 3:32
מצטער אבל המאמר הזה כולו רק דברים גבוהים שאין להם שום קשר למציאות. בני נוער בכל העולם הראש שלהם נמצא רק בהתעסקות במין, ובני נוער דתיים כידוע אינם עשויים מפלסטיק... ואינם שונים מבני הנוער בכל העולם. אינני מאמין שכדברי הכותב כשהוא מרצה מול בני נוער ושואל אותם נניח שלא הייתם דתיים, שהם מבינים שהם היו צריכים להגביל את עצמם. גם אנשים בוגרים לא חושבים כך, בוודאי ובוודאי שלא בני נוער