לא הפסדנו: יהודית ודמוקרטית למרות הכל / תגובה לאריה יואלי
נכון, בבתי הכנסת עדיין אסור להתכנס, ומנייני הרחוב המותרים מוגבלים ל-19 מתפללים בלבד, זאת בעוד שברחובות תל אביב וירושלים מפגינים מאות ואלפים, אבל זה לא אומר דבר על היחס שבין יהדות ודמוקרטיה במדינת ישראל – אלא על היחס שבין אחריות ובין דתיות
מי שיסתובב ברחובות ישראל בימים אלו עלול לקבל את הרושם שאכן הפסדנו, כפי שטוען אריה יואלי, ו"ישראל היא מדינה דמוקרטית ולא יהודית" מפני שמותר להפגין ואסור להתפלל בבית כנסת, אבל זה רושם מוטעה, שלא לומר מטעה.
אמת, המונים משתתפים בהפגנות מול ביתו של ראש הממשלה נתניהו בירושלים ומול ביתה של נשיאת בית המשפט העליון חיות בתל אביב – וחלקם לא שומר על ההנחיות ולא עוטה מסכה כנדרש, שלא לדבר על שמירת מרחק של שני מטרים בין אדם לאדם.
נכון, בבתי הכנסת עדיין אסור להתכנס, ומנייני הרחוב המותרים מוגבלים ל-19 מתפללים בלבד, זאת בעוד שברחובות תל אביב וירושלים מפגינים מאות ואלפים, אבל זה לא אומר דבר על היחס שבין יהדות ודמוקרטיה במדינת ישראל – אלא על היחס שבין אחריות ובין דתיות.
תפילה בבית כנסת היא חלק חשוב מאורח החיים היומיומי של כל יהודי שומר תורה ומצוות, ועדיין תפילה כזו היא מותרות מבחינה הלכתית יבשה ולא חובה מוחלטת; תחילה יש חובה להתפלל, לאחר מכן יש חובה להתפלל במניין, ורק לבסוף יש הידור בקיום התפילה ברוב עם ובתוך מקדש המעט. אכן, אם על המאזניים עומדות סכנת ההדבקה וההידבקות בקורונה בכף אחת, וההידור להתפלל בתוך בית כנסת בכף השנייה – פיקוח הנפש מכריע, וחוש האחריות גובר על הרצון להתפלל בתוך מתחם סגור.
החופש להתפלל במניין גדול הוא גם זכות קדושה, אבל קדושים יותר החיים, ומי שמסתכן בתפילה במתחם סגור, עליו אפשר לומר את דברי הנביא, "גם כי תרבו תפלה – אינני שמע, ידיכם דמים מלאו".
ובכל זאת, אם יש סכנת הדבקה, איך זה שמתירים הפגנות המוניות, ולאיפה נעלמה קדושת החיים פתאום? – יש לכך תשובות רבות, אבל הן לא באמת רלוונטיות, כי לא מפיהם של המפגינים אנחנו חיים. הם מוכנים לסכן את חייהם וחיי רבים אחרים בגלל הרצון שלהם למחות כנגד נתניהו. עצוב, מצער ואף מקומם. אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים ללמוד מהם.
ובכל זאת, נקודה אחת: מדינת ישראל מתירה הפגנות המוניות ואוסרת תפילות המוניות לא בגלל שהיא יותר דמוקרטית ופחות יהודית, אלא בגלל שהיהדות לא זקוקה לתפילות המוניות כדי להתקיים, בעוד שהדמוקרטיה לא יכולה בלי הפגנות המוניות כאלו (וליתר דיוק: ההומניזם הליברלי, שהזכות להפגין כחלק מהזכות לחופש דעה היא חלק מעולם ערכיו).
מדינת ישראל היא עדיין מדינה יהודית, דמוקרטית וליברלית, למרות ההיתר להפגין ברחובות והאיסור להתפלל בבתי כנסת. אפשר להירגע.
=======
אליהו גליל הוא 'רכז יחד' – זהות יהודית בקהילה
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו