הרבה דחסו לתוך השק, אניצי פשתן ולשונות של ארגמן, וגיזות של צמר הבאות מבית האומן. המרצע החד והמסוכן נעטף היטב, והשק הלך ותפח, לשמחת מנפחיו.

יותר ויותר יהודים נכנסים להר הבית!, יותר ויותר רבנים מצטרפים למגמה, עולים וממליצים לעלות. מי בכלל מתנגד? קומץ זניח. מיעוט בטל של שונאי גאולה, חוששי מקדש, שמרנים, חובבי גלות ותורה מיושנת, חרדים.

שמועות הופרחו, רשימות וחתימות רבנים נאספו, מהם מיעוט שאכן תומך בכניסת יהודים לשם, אליהם הוסיפו רשימות אחרות של רבנים שרק מזהירים את העולים מפגיעה בהלכות הטהרה. וסביבם ציטוטים חלקיים מוצאים מהקשרם שכאילו מתירים, ו'עדויות' אישיות שמספרות על גדול שהתיר למישהו, או שמע וחייך / לא עודד (כמובן רק מפחד שאר הרבנים) אך לא מחה / לא זרק מהבית וכו' וכו'.

135 רבנים נגד עלייה להר הבית

אף ההסטוריה גויסה להצלחת הקמפיין. 'מעולם לא נהג איסור בדבר', שיכנעו אותנו. 'מאז עמד הבית על תילו לא פסקה משם רגל יהודית'. 'הרמב"ם הסתובב שם, הרדב"ז, וכל גדולי הדורות'. 'היישוב הישן נהג להיכנס כל שני וחמישי'. 'הרב קוק חשש רק מכניסת תיירים'. 'את האיסור המציאה הרבנות הראשית רק עם השחרור בתשכ"ז'.

וכך התרגל הציבור שהלכה רווחת בישראל להיכנס ולשוטט בהר הבית, ולא עוד אלא מצוה יש בדבר, מדאורייתא, מצוות 'מורא מקדש', שאי אפשר לקיים אלמלא מורידים נעליים ומשוטטים דווקא מעבר לכותל המערבי. רק הם, הנכנסים מקיימים אותה, רק הם מצפים לבנין המקדש, רק הם מקנאים לכבוד ישראל וריבונותו.

האמת מתגלה: רוב הרבנים נגד עלייה להר הבית

אך לפתע החל העסק להשתבש. המרצע החצוף התעקש להחליק למטה, בינות לגיבובי הסילופים, חצאי האמת, ההסתרות וההטעיות, ולבקוע מן השק. ואוי! זה דוקר! מתגלית דעתם האמיתית של אותם רבנים בשמם השתמשו ליצור בציבור תחושה של 'הרוב בעד', 'גם הרבנים בענין'.

או אז נשלפת הטענה השחוקה, שריח חריף של אפיקורסות נודף ממנה;  כחש, הטעיות ולחצים. מישהו מסתובב אצל הרבנים, משקר להם, מטעה אותם, לוחץ ומאיים, והם, מרוב פחד, חוזרים בהם מ'משנה ראשונה' שלהם. אפשר אם כן, להמשיך ולהסתמך על 'משנתם הראשונה', שלא היתה ולא נבראה, ולהמשיך 'למכור' לציבור שדעת התורה מסכימה או מעלימה עין מפירצת הגדר.

אבל האמת, חברים יקרים, חזקה מכל מסתיריה. והיא, כדרכה, לבסוף צפה ומתגלה. האמת היא שכל גדולי הדורות האחרונים, ורוב ככל גדולי הדור הזה, התנגדו בכל תוקף לכניסת יהודים להר הבית בזמן הזה. עם כל כמיהת המקדש של הרב שמואל סלאנט, של הרב פראנק, של המהרי"ל דיסקין, של מרן הרב קוק ובנו רבנו הרצי"ה, של הגר"א שפירא והגר"מ אליהו יחד עם כל הרבנים הראשיים ושאר גדולי ישראל, הם הזהירו באזהרות החמורות ביותר מהמעשה החמור הזה.

האמת היא שאנשי הישוב הישן, מהווסדו עד נפילת העיר העתיקה, נמנעו מלהתקרב אפילו מעבר לשלשלת ברזל בשער ההר, לתוספת הרחקה. רבים עוד זקניהם החיים עמנו שאפשר לשאול אותם.

האמת היא שגם רבני הציונות הדתית, תלמידי הרב צבי יהודה, רובם מחזיקים בהתנגדותו החריפה. יותר ממאה ושלושים רבנים גדולים וידועים, מהם היושבים ראשונה במלכות התורה, דיינים, רבני ערים וישובים וראשי ישיבות, הביעו דעתם הברורה, כמאז ומתמיד: משנה לא זזה ממקומה. שריר, חמור ותקיף גדר אשר גדרו ראשונים בישראל לבלתי הרוס אל הקודש.

והאמת היא שאיש לא מפחיד רבנים ורבנים אינם פחדנים. הם מקיימים 'לא תגורו מפני איש'. אין כאן 'משנה ראשונה' ו'משנה אחרונה', אבל יש כאן סילופים והטעיות של דעות רבנים שעתה הודיעו בגלוי את מחאתם. איש לא לחצם ואין הם נתונים חלילה ללחץ. וישנם עוד רבנים שבאזנינו הביעו שאט נפשם משרבוב שמם כמתירים, אך העדיפו לא להתערב בסוגיה.

ברוך ה', התחלנו לחשוף לעיני הציבור את האמת בסוגיה זו. מי שיש בו יראת ה' ויראת חכמים מוסרי תורתו, יודע עתה דעתם, דעת תורה. ברוך ה' אשר מסר עולמו לשומרי משמרת הר קדשו.

וזרחה לכם יראי שמי, ולכם יראי גדולי התורה, ולכם יראי המקדש, שמש צדקה ומרפא. שמש הגאולה ההולכת וזורחת על ציון הר הקודש. ועינינו תראינה מהרה.

==

הרב עידו רוזנטל, ר"מ בישיבת 'עוז ואמונה', דרום תל אביב, וחבר ארגון מורא מקדש