מתי מתחיל הצום? מתי יוצא הצום והלכות תשעה באב תש"פ לספרדים ואשכנזים

צום תשעה באב נועד לעורר אותנו לעניין חשיבות בניין הארץ והעם בימינו, לחזק את הכיסופים לבניין המקדש, וגם להביע את הצער על כך שלא נבנה עדיין.

תשעה באב תש"פ – מתי מתחיל הצום?

19:40

תשעה באב תש"פ – מתי יוצא הצום?

19:57

בתוך צער החורבן אנו כוללים גם את הכאבים האישיים שלנו, ומבקשים מד' שיעזור לנו לצאת מאפילה לאור גדול, 'אור חדש על ציון תאיר'.

בימים אלו אנו נאבקים על חיי מדינתנו, מול האוייב. מציאות זו, בה האנושות עדיין לא מבינה את ערכם של ישראל ואת זכותם על ארצם- היא חלק מהצער שלנו. אנו מתפללים ליום בו ישראל ישכון לבטח בכל חבלי א"י, ובתיקון האומות כולן, באורה של תורה.

הרב לאו: הלכות תשעה באב מיוחדות בזמן קורונה

חמשת העינויים

חמשה עינויים ישנם בתשעה באב – אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה, נעילת הסנדל.

אכילה ושתיה – אדם רגיל שחש חולשה כרגיל בצום, ממשיך להתענות למרות הצער. עדיף להתענות ולשכב במיטה, מאשר להתפלל במניין בביה"כ ולשבור את הצום.

חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה- אסור לו לצום.

(צילום: תומר נויברג/פלאש90)

חולי קורונה בתשעה באב

חולה רגיל שאין בו סכנה- כגון מי שהראש כואב לו מאד או שיש סחרחורות וחום, או אדם השוכב מחולשה רבה, או מי שיש לו דלקת עיניים מתמשכת, והוא רוצה לאכול או שצריך לכך לרפואתו- מותר לו לאכול ולשתות, ואין צורך בשיעורין.

בידוד קורונה– אדם בבידוד שלא קיבל תשובה חיובית, צם כרגיל אם מרגיש כרגיל.  אולם אם יש לו כאבי שרירים, או קוצר נשימה או חום או חולשה- פטור מהצום (וכמובן חייב לפנות לרופא).

אדם עם תוצאה חיובית לקורונה– אינו צם, לחיזוק גופו מפני הנגיף.

יש לציית להוראות הרבנות הראשית ומשרד הבריאות המפורסמות בנושא זה, ולנהוג כהוראתם.

עובדי חירום, אחיות ורופאים– צמים כרגיל, אלא אם כן הצום פוגע בתפקוד המקצועי שלהם בהצלת אחרים.

נשים בהריון ומניקות

נשים בהריון ומיניקות– מתחילות לצום כרגיל. אם מתחיל להן כאב ראש או בטן, או חולשה, מותר לאכול ולשתות מיד, ללא שיעורין.

אם יש למניקה חשש סביר שיתמעט החלב (אפילו אין כאב ראש או חולשה), יש להקל ולשתות ולאכול כרגיל. כל הוראה מהרופא לאשה מעוברת להמנע מהצום מסיבה רפואית, יש לשמוע לו ולא לצום. בדורנו, בשלושים יום ראשונים ללידה יש להקל ולהמנע מלצום, לכל העדות.

הכותל המערבי ריק (יונתן זינדל/פלאש90)

חמישה עינויים

סיכה– מותר להשתמש בדאודורנט. אסור להשתמש במשחות איפור. משחה נגד יובש מותרת. מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה.

רחיצה– פנים מלוכלכות מאד, מותר לשטוף. להתרענן אסור, אפילו באצבע קטנה.

תשמיש המיטה– בני הזוג פורשין כבימי נידה (איסור נגיעה רק בלילה). בדיקות לפני טבילה במוצאי הצום וכו' – להתכונן מראש לפני הצום ולרחוץ מעט בצאתו לפני הטבילה, או להתכונן בהכל לאחר הצום.

נעילת הסנדל– מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש למרות שהם נוחים. אסור לנעול נעלי עור.

ישיבה על הארץ- מחצות היום נהגו להקל לשבת על כיסא. עד חצות היום, מותר לשבת על שרפרף נמוך או מדרגה נמוכה או על הרצפה.

לימוד תורה- אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ה' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבלות היום, וגם הם לא בעיון (גם דף יומי אסור). ספרי אמונה מותר ללמוד מדין 'ואהבת את ד' אלהיך' שחל גם בצום.

מלאכה- אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בו לא רואה ברכה מכך. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול.

הסחת הדעת מהצום– אין לעשות דברים המסיחים את הדעת ממשמעות הצום, כגון טיולים בגינות ופרדסים וכדומה.

סדר התפילות

ערבית. אשכנזים- קודם ערבית מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, קדיש תתקבל. מדליקים נרות רק כפי הנחוץ לקריאה. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. אומרים קינות, ואתה קדוש, עלינו לשבח.

ספרדים – מסירים הפרוכת, יש שקוראים פרשת האזינו, עננו בשמונה עשרה, איכה בלי ברכות, קינות, אתה קדוש, קדיש המיוחד, מכבים אורות ביה"כ ומכריזים לפני כמה שנים נחרב הבית, שיר למעלות, עלינו.

יום תשעה באב

שחרית. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי שירותים), ואחר שנגב ידו ויש בה רק לחלוחית, מעביר על עיניו. אין לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ויש מברכים). אין מניחים טלית ותפילין (יש מהספרדים שמניחים כרגיל), וטלית קטן לובש בלי ברכה (ובברכת הטלית יכוון לפטור את הציצית). בתפילה אין אומרים פרשיות הקטורת והתמיד, אבל אומרים: "מזמור לתודה". ומנהג הספרדים כן לומר קרבנות.

בשמונה עשרה שחרית לא אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ספרדים אומרים עננו גם בלחש של יחיד בשחרית.

למנהג אשכנז אין הכהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו. למנהג הספרדים כן נושאים כפיים.

אין אומרים אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, (ספרדים אומרים מעט קינות) וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" עד "נאם ה'". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות.

אחרי הקינות: מנהג אשכנז- אשרי, ואתה קדוש, אין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום ופיטום הקטורת.

ומנהג הספרדים- לאחר ההפטרה ממשיכים כרגיל עד סוף התפילה (אך אומרים על נהרות בבל במקום תפילה לדוד) קדיש עם תתקבל, חולצים תפילין ואומרים קינות ואיכה, ולאחר מכן קדיש המיוחד (עתיד לאתחדתא).

הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. מי שאומר שלום בטעות – משיבים לו ברמיזה.

מנחה של תשעה באב

מנחה. מי שלא הניחו בשחרית- לובשים טלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם, ובני אשכנז אומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסירו בשחרית. אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו ד'" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש.

בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים (אין משנים מהנוסח הרגיל. אם שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר). ברכת כהנים- כשמתפללים אחר פלג המנחה, אך במנחה גדולה אין נשיאת כפיים. אין אומרים "אבינו מלכנו".

ערבית. לאחר התפילה מקדשים הלבנה.

מוצאי הצום

השנה י' באב הוא ערב שבת (יום ו), ועל כן מקלים יותר

השנה מותר לכבס, להסתפר, ולהתרחץ, ואין צורך להמתין לחצות יום המחרת. ראוי להמנע מתשמיש המיטה במוצאי הצום.

מוזיקה, בשר ויין- מהפוסקים האשכנזים יש שהתירו מיד, ויש שאסרו כמו בכל שנה. למעשה המקל יש לו על מי שיסמוך. ספרדים נהגו להמנע מבשר ויין ומוזיקה כמו בכל שנה עד יום המחרת.

יהי רצון שנזכה לביטול הצומות במהרה בימינו, בבניין בית הבחירה