אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

סמוך לשגרירות ארה"ב: 150 חותמות מימי בית ראשון

חפירה ארכיאולוגית בשכונת ארנונה בירושלים חשפה את אחד ממכלולי טביעות החותם הגדולים והחשובים שהתגלו בישראל. "טביעות למלך" עם שמות ערים קדומות מממלכת יהודה בכתב עברי קדום

סמוך לשגרירות ארה"ב: 150 חותמות מימי בית ראשון
  צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

ליד השגרירות האמריקנית – אוסף מיוחד של חותמות מימי בית ראשון. החפירה מתנהלת לקראת הקמת מתחם מגורים חדש בסמוך לשכונת ארנונה בירושלים והתגלה בה מרכז אחסון ממלכתי משמעותי מימי המלכים חזקיהו ומנשה – מסוף המאה ה-8 עד אמצע המאה ה-7 לפנה"ס.

עוד באותו נושא

בית חווה ענק מימי בית ראשון נחשף בראש העין

באתר נחשף מבנה יוצא דופן בגודלו ובאופיו לתקופה, בנוי מאבני גזית ענקיות, ובעל קירות כפולים ומשולשים. כן נחשפו על ידיות של קנקני אגירה יותר מ-120 טביעות, שרבות מהן נושאות את הכיתוב 'למלכ (למלך)', שמות ערים, ושמות של מי שהיו, ככל הנראה, בכירי הפקידות ובעלי ההון של בית ראשון, בכתב עברי קדום. מדובר באחד ממכלולי הטביעות הגדולים והחשובים שהתגלו בארכיאולוגיה של ישראל.

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

נריה ספיר ונתן בן-ארי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות מסרו, "מדובר באחת התגליות המשמעותיות ביותר מתקופת המלכים בירושלים בשנים האחרונות. באתר שחפרנו התקיימה פעילות שלטונית, אשר ניהלה את ריכוז מלאי המזון וכיוונה אותו, אולי גם כאגירה לימי מחסור.

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

נראה שלאתר הזה נאספו מיסים באופן ממלכתי מסודר: ניכרת כאן פעילות של איסוף תוצרת חקלאית, וכן ייצור של יין ושמן זית. האתר חולש על שטח חקלאי נרחב, שבו זיתים וגפנים, ונחשפו בו גתות להכנת יין ומתקני תעשייה חקלאית. הוא מתוארך לתקופה רבת תהפוכות ואירועים המוכרים מהמקרא, בהן מסע הכיבוש האשורי – בפיקודו של המלך סנחריב ובימיו של המלך חזקיהו. לא מן הנמנע שההיערכות הכלכלית קשורה באירועים אלה. עם זאת, החפירה מעלה כי האתר המשיך להתקיים גם לאחר הכיבוש האשורי.

מעניין לדעת, שעל ידיות קנקני האגירה מופיעים כמה משמותיהם של בכירי הפקידים ובעלי ההון של ממלכת יהודה – נחם עבדי, נחם הצליהו, משלם אלנתן, צפן אבמעץ, שבניה עזריה, שלם אחא ושבנא שחר. שמות אלה מופיעים על ידיות קנקני אגירה באתרים שונים בכל רחבי ממלכת יהודה, דבר המעיד על מעמדם של בעלי הטביעות: לפי הסברה, מדובר בבכירי הפקידות, שהיו ממונים על תחומים

מסוימים בכלכלת התקופה, או אולי – בעלי ההון של פעם, מי שהחזיקו שטחים חקלאיים גדולים והניעו את כלכלת האחוזות, ושהחזיקו בטביעת חותם פרטית.

עוד מסרו השניים: "טביעות החותם הרבות מעידות באופן ישיר ומעל לכל ספק כי בשלהי ימי ממלכת יהודה, התקיימה באזור זה, שמדרום לעיר דוד, פעילות שלטונית. ייתכן אף שהפעילות המנהלית הזו קשורה לאתר שנחשף בעבר ברמת רחל הסמוכה, אשר זוהה, במידה רבה של ודאות, כארמון מלכי יהודה ו/או כמרכז מנהלי.

צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

בין טביעות החותם התגלו טביעות המכונות בשם "למלך". טביעה זו מאופיינת בסמל של גלגל חמה, שמצדדיו פרושות כנפיים. מעל לגלגל החמה מופיעה המילה 'למלך' בכתב עברי קדום, ומתחתיו  – שמה של אחת מארבע ערים בממלכת יהודה: 'חברון', 'שוכה', 'זיף' ו'ממשת'. לדברי ספיר ובן-ארי, "את חברון, זיף ושכה ניתן לזהות במידה רבה של ודאות עם ערים קדומות ביהודה, ששכנו באזור הר חברון, בעוד שזיהויה של ממשת שנוי במחלוקת".

בשלב מסוים, מסיבות שאינן מובנות, כוסו המבנים בערימה עצומה של אבני צור – כמעין גבעה מלאכותית המתנשאת לגובה של כ-20 מטר מפני השטח, וגודלה משתרע על שטח רחב שגודלו כשבעה דונם (!). גם בימינו, ערמת אבנים עצומה זו ניכרת למרחוק ובולטת בנוף הגבעות שמסביב. לדברי החוקרים, "גבעות אבנים מלכותיות מוכרות ממספר אתרים בירושלים מסוף תקופת בית המקדש הראשון, ולכן הן גם ריתקו וסקרנו את חוקרי ירושלים מאז ראשיתו של המחקר הארכיאולוגי באזור. ובכל זאת, הסיבה להשקעת המאמץ האדיר בערימתן על פני דונמים רבים, נותרה בגדר חידה ארכיאולוגית לא פתורה".

ממצא נוסף שנתגלה ושופך אור על אופייה של התקופה, הינו אוסף של צלמיות – פסלונים עשויי חרס. לדברי הארכיאולוגים ספיר ובן-ארי, "חלק מהצלמיות מעוצב בדמות נשים ופרשים, וחלק בדמויות של בעלי חיים. חפצים אלה מפורשים בדרך כלל כחפצים ששימשו לפולחן אלילי ולעבודה זרה – תופעה שלפי המקרא, רווחה בממלכת יהודה". מוסיפים החוקרים "מתברר שתקופה קצרה לאחר סופו של האתר, עם חורבנה של ממלכת יהודה בשנת 586 לפני הספירה, שהיא שנת היציאה לגלות בבל, המקום יושב מחדש, ונמשכה בו הפעילות האדמיניסטרטיבית. הפעם, התקיימה בו פעילות שלטונית שהייתה קשורה לפחוות יהודה עם שיבת ציון, בשנת 538 לפנה"ס, ובחסות האימפריה הפרסית האח'מנית ששלטה אז ברחבי המזרח הקדום כולו ומרכז אסיה".

 לדברי ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות, " התגליות הארכיאולוגיות  בארנונה הן שמעמידות את האתר כאתר מפתח – חשוב ביותר – בתולדות ממלכת יהודה – בתקופה שמסוף ממלכת יהודה ומימי שיבת ציון, עשורים ספורים לאחר חורבן הממלכה. אתר זה מצטרף לשורה של אתרי מפתח

אחרים שנחשפו בסביבות ירושלים ואשר היו קשורים למערכת הניהולית הריכוזית של ממלכת יהודה, בשיאה ולפחות עד לחורבנה. ברשות העתיקות, ביחד עם רשות מקרקעי ישראל, מכירים בחשיבות יוצאת הדופן של האתר ובייחודיותו, ולכן פועלים יחד לשמר חלקים ממנו ולשלב אותם בתכנית השכונה החדשה. זאת, כחלק מהמגמה שאותה מובילה רשות העתיקות לפיתוח בר-קיימא, שרואה בארכיאולוגיה משאב שיש לשמר ולהציג לציבור כחלק מערכי המקום, ולא רק כתחום מחקרי-אקדמי".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
מרגש, משמח ומחבר אותנו אל מלכות יהודה. נהדר!
יוסף, ירושלים | 22-07-2020 11:33
כל הכבוד לחופרים ולחוקרים!!!