בכניסה למליאת הכנסת מושכים את העין במיוחד השלטים שהוצבו לפני שנתיים וחצי בשני צדדי הכניסות למליאה, "כניסת יחדה" -קואליציה, וכניסת "נגדה" לאופוזיציה כשאלו מוקמו בהתאמה לפי מיקומי חברי הכנסת. שני ח"כים הראשון מיהדות התורה והשני מהליכוד, מצאו עצמם נכנסים בכניסת האופוזיציה, למרבה תמיהתי על האירוך למקום מושבם ענו כי הם "בדיוק בדרכם לשם", אמירה שניתן להבין כדו-משמעות בימים אלו.

העימותים בצמרת תנועת הליכוד, והעובדה שכל חבר כנסת עושה שבת לעצמו הביאו לראשונה השבוע בכנסת ממשיות להיסטוריה בפעם השנייה: בחירות לכנסת ישראל יתבצעו שוב פעמיים בתוך שנה. עד כה כשעלה במסדרונות המשכן "איום הבחירות" המחשבה הייתה שסיכויי הממשות שלו הם רק בעוד חצי שנה, אחרי שגל הקורונה ייגמר כולל השפעת בחורף, האנשים יחזרו לשיגרה והמשבר הכלכלי יירגע, ובמשמעות הפוליטית המועד יהיה זמן קצר לפני סיום כהונת נתניהו והעברת השרביט לגנץ בהתאם, אולם כשכל סיעה מתנהלת בלי להתחשב בסביבה הפוליטית שלה, שכל הצעת חוק הכי קטנה גורמת למהומת א-לוקים כל כך גדולה האין ברירה הופך לבלית ברירה.

"זאת פעם ראשונה שאני מרגיש איום ממשי", כותב לי גורם בכיר בליכוד בתום הפארסה במליאה לאחר שעבר בכנסת בקריאה ראשונה החוק האוסר על טיפולי המרה שיבוצעו על ידי פסיכולוגים, אך לא ייאסר על רבנים לבצע את הטיפולים, בכך חשבו בכחול לבן שהמפלגות החרדיות ישתכנעו שההצעה לא פוגעת בהם. אולם בסיום ההצבעה הח"כים של ש"ס ויהדות התורה הזדעזעו ביחד, ינון אזולאי זעם על יו"ר הקואליציה, מיקי זוהר: "תראו את השותפים שלכם", ואל שר המשפטים ניסקורן הפתיר: "בושה איך שאתם מתנהגים. אנחנו לא באנו להצביע פעם שעברה בשופטים" (ועדת החקירה שהעלה לפני שבועיים סמוטריץ', בה ביקש מהם הליכוד להצביע נגד כדי שההצעה תיפול" – ניסנקורן לא התכחש לכך.)

נקמות מתדלקות את הקואליציה

למעשה, מדובר בשורת נקמות שמתדלקת את הקואליציה – כחול לבן ערכו פעולת תגמול לליכוד על הוועדה לניגודי העניינים של שופטי העליון, ובתגובה הודיעו בש"ס שיחרימו את הצבעות המליאה עד להודעה חדשה ואילו יהדות התורה החליטו כי הם משוחררים בהצבעות בנושאי דת. זאת אומרת, עשרות הצעות חוק דתיות יעלו במיידי. מה השיב יו"ר הכנסת יריב לוין? תקבלו על הראש שלכם את כל המהלכים נגד בית המשפט העליון שגפני ודרעי נזהרים מלפגוע בו.

כל הכעס של החרדים הוא נגד הליכוד ששבר משמעת קואליציונית ועוד על חוק כזה שפוגע לכאורה ברגשותיהם הדתיים, זה קו אדום, אליהם הם מפנים אצבע מאשימה. המשבר מול התנהלות כחול לבן שראו בהם לאחרונה שותפים יחד למהלכים של הליכוד לא מזיזה להם, מבחינתם כחול לבן פירקו את הקואליציה. נכון להיום אין קואליציה. איפה קבינט הפיוס שצריך אותו? אם לא תהיה הסדרה מחדש של יחסי העבודה בקואליציה, אנחנו במסלול ישיר לבחירות, גם הם הבינו על בשרם שאי אפשר להמשיך לעבוד כך.

אבל זה לא מספיק, כדי שהממשלה תתפרק צריך יותר מכמה ח"כים נזעמים ועימותים חריפים ככל שיהיו, כשאין למרבית מהשותפים אינטרס לפרק את השותפות אפשר לקפל כל אידאולוגיה ולגשר על כל עימות. למעשה, רק אם בעוד חודש בדיוק לא יעבור התקציב השנתי, זה יהיה הפתח להפיל את הממשלה ומדינת ישראל תצא לבחירות. לפי החוק, הממשלה מחויבת להעביר את התקציב בתוך מאה יום מהשבעתה, או שתפוזר אוטומטית וזה נראה קרוב מהרגיל.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עימות סוער בין זוהר לכץ (קרדיט: ערוץ כנסת)

סכסוך ליכודניקי

הסיפור בליכוד מתחיל לפני חודש וחצי, הטענה היא כי שר האוצר ישראל כץ לא רצה להעביר את חוק הביטוחים למען סוכני הביטוח של מיקי זוהר, במקביל, התנהל מירוץ לבחירות ליו"ר הליכוד העולמי, גם אני לא חשבתי שזה עד כדי כך מעניין – משם התחיל הקצר, ומאז יש טינה והמחנאות תפסה תאוצה כשיד אחת לא תספיק לעימותים שנרשמו השבוע בין חברי ובכירי הליכוד.

במהלך פגישה לפשרה עם בעלי האולמות ביום ראשון האחרון, החלו ח"כ זוהר ושר האוצר כ"ץ לריב אל מול פני ראש הממשלה נתניהו והאורחים. זוהר קם לעזוב את החדר לאחר שכינה את כ"ץ "אטום" ואילו נתניהו ניסה להרגיע אותו. "די מיקי, לא עכשיו", אמר לו. זוהר מצדו השיב לנתניהו "אין בעיה, אם ככה, ניפגש בכנסת", כשהשניים כבר צופים את הפסטיבל שיתרחש למחרת במהלך דיון בוועדת הכספים של הכנסת. במהלכו תקפו השניים אחד את השני, כץ רמז שזוהר מקדם פיצויים בגלל שלבן דודו יש אולם וזוהר העלה את העסקים של רונית כץ, אשתו של ישראל ואף קרא פומבית לראש הממשלה להדיח את שר האוצר מתפקידו. "צר לי לומר שיש לנו שר אוצר המנותק מן הציבור".

חוזרים לליכוד העולמי, שבינתיים דחה את הבחירות ליו"ר עד להגעה להסכמות והבנות – בצד אחד, מחנהו של יעקב חגואל היו"ר הנוכחי, בתמיכת ח"כ דוד ביטן כשבהמשך היו אמורים לתמוך גם מועמדו של ח"כ חיים כץ ורשימתו ובצד שני מחנהו של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, שקיבל גיבוי פומבי מצד מראש הממשלה נתניהו – ברקע כל אחד מהליכודניקים תופס צד. לפי גורמים בליכוד, קרעי מסוכסך עם זוהר שלקח לו את התפקיד הזוטר והמשני להיות 'בא כוח הסיעה', ברקת מאז שלא קיבל את תפקיד שר האוצר מזנב בכץ, אך האמירה של זוהר במכתב לחברי הליכוד היא, שהוא בכלל מתחזק ויש אנשים שזה מפריע להם.

מעל כל אלו יפעת שאשא ביטון שעושה כיו"רית ועדת הקורונה בית ספר לממשלה ומחריגה תקנות מצו הקורונה בניגוד לעמדת נתניהו. אפשר לסכם את התסבוכת הליכודניקית כי האויב של האויב שלי הוא החבר שלי, ולא מדובר בסכסוך מפלגתי מרחיק לכת, רק כמה מלחמות אגו שיצאו מפרופורציה.

טרללת מול בלפור

זה לא הפגנות, זה מסיבות טבע מה שהתרחש השבוע מול מעון ראש הממשלה. כל אדם שלישי מסתובב עם בקבוק בירה או כוסית ערק, בוקסות ענקיות לצלילי מוזיקת מסיבות, גלגולים בכל פינה, כל הפגנה מסתיימת ב-2 או 3 לפנות בוקר כשברקע רעש איום של תופים וזמבורות. המשטרה מדגישה כי היא מקדשת את חופש הביטוי, אך לא מקדשת את חופש השינה והשקט כשהמחאה צריכה להסתיים בשעה 23:00. לאחר מכן, מדובר בהפרה לא חוקית. זה גם לא מתריע את המפגינים לפזר את המחאה לרחובות הסמוכים אחרי חצות, ברעש בלתי נסבל של סירים וצופרים. הפגנה לא צריכה להיות שקטה, באים לזעוק ולמחות על עוולות, במציאות הנוכחית שבה אנשים מתוסכלים זה אך טבעי שייצאו לרחובות, אבל הם מוציאים את האמוציות שלהם בריקודים וניגוני חצוצרות.

מסיבה אחת גדולה (צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90)

אני יכולה להבין אנשים שמזדהים עם ההפגנות הללו או אפילו משתתפים בהן, אבל מתקשה מאוד לקבל שהם פשוט לא מוכנים לקבל כל ביקורת כלפי האלימים שמסלימים את מופע הוונדליזם ומשכללים את האלימות והבריונות מהפגנה להפגנה. אם ההפגנות הן של כלל עם ישראל, מימין ומשמאל, עצמאים ובעלי עסקים, שכירים ועובדי קבלן אזי לא היינו מוצאים שם את איימן עודה או עופר כסיף מהרשימה הערבית המשותפת אלא את כלל נבחרי הציבור. ההפגנה הזאת לא מובילה למחאה שתוביל לתוצאה או פיצויים קריטיים, היא ביטוי לפורקן עול של אלפי צעירים שמנצלים את הרשות על ידי זה להתקהלות.