בישראל מציינים היום שש שנים לפתיחתו של מבצע 'צוק איתן', כששניים מהמנהלים של המבצע ההוא – ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל בני גנץ – מנהלים גם היום את משבר הקורונה.
למבצע הצבאי הידרדרה ישראל בעקבות חטיפת שלושת הנערים. במסגרת המאמצים ללחוץ על חמאס לשחררם, יצאה ישראל למבצע 'שובו בנים' ביהודה ושומרון למעצר משוחררי 'עסקת שליט', עם מציאת הנערים, וההבנה בחמאס כי העצורים לא ישוחררו, הידרדר המצב ברצועת עזה לירי רקטי וחוליות מחבלים גדולות שחדרו דרך המנהרות לשטח ישראל. ההבנה כי המנהרות הופכות לאיום ממשי הובילה את הקבינט ליציאה למבצע – שמטרתו לא הייתה ברורה.
האווירה לאורך כל המבצע הייתה של דישדוש – לאורך כל המבצע הירי הרקטי על עוטף עזה, שהלך והתרחב עד למרכז ולירושלים המשיך, ללא תגובה מוחצת מצד ישראל. שלושה צבאות ערב חמושים וחזקים נכנעו לישראל בששה ימים. מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בתוך 21 יום. אפילו מלחמת לבנון השנייה נמשכה 34 יום. ואילו בצוק איתן כמה מאות לוחמים או אלפים בודדים מצליחים להחזיק מעמד במשך 50 יום, כשהם גם נותנים את אקורד הסיום של המבצע בדמות חטיפת גופתו של הדר גולדין.
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
כשאין יעדים – אין אפשרות לנצח
ישראל הפתיעה את עצמה ביציאה למבצע, וכאמור הידרדרה אליו בעקבות פעילות חמאס בחטיפת שלושת הנערים ולאחר מכן בניסיונות התקיפה מעל ומתחת לגדר. יעדי המבצע היו לא ברורים לעם בישראל וכנראה גם לא למי שניהל אותו. למרות ההצהרות על "מיטוט שלטון חמאס" היעד הזה לא היה על הפרק. גם פגיעה אנושה במערך הלוחם של ארגון הטרור לא בוצעה. יעד המבצע בראייה לאחור היה השמדת כ-30 מנהרות תקיפה מהמערך התת-קרקעי של חמאס. יעד מוצדק, אך לא ברור איך אירוע מוגבל שכזה, מתמשך על פני 50 יום וגובה את חייהם של 68 חיילים ו-6 אזרחים.
כמו בקורונה, גם בצוק איתן, היו מדי ערב הצהרות לתקשורת של ראש הממשלה, שר הביטחון ומדי פעם גם הרמטכ"ל. למעט הצהרות עמומות על "נחזיר את הביטחון" ו"נפעל ככל שנצטרך", לעשרות אלפי החיילים שלקחו חלק במבצע ולמאות האלפים שישבו בחדרים הממוגנים בעורף, לא הוסבר לקראת מה הולכים וכמה זמן זה יקח.
לוחמי צוק איתן שואלים למה גופות חבריהם עדיין בעזה. (יונתן זינדל/פלאש90)
באותו זמן, שרים החלו בפעילות עצמאית, כשהם מנסים דרך אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות ללחוץ על הממשלה לפעול יותר חזק ומהר יותר נגד מטרות של חמאס, או לכל הפחות להגדיר יעדים לאן המבצע הזה מתקדם. כשאין יעדים מוגדרים – אי אפשר להיכשל, מצד שני גם אי אפשר לנצח. כשאין תכנית עבודה – ההחלטות מתקבלות מהיום להיום, בלי תכנון, בלי הסתכלות לטווח ארוך ובלי חשיבה לעתיד. חמאס אולי הוכה נקודתית בצוק איתן, אבל כיום ישראל רועדת מפחד ומשלמת לו פרוטקשן חודשי כדי לשמור על השקט.
צוק איתן, הוא מבצע שהסתיים בקול ענות חלושה. עם תחושה חמוצה מאוד של ניצחון קטן על צבא חלש, שלא לומר תיקו מביך.
מה היעדים של הממשלה לקראת הגל השני והחזרה לשגרה
נראה שאותו דפוס פעולה חוזר גם במאבק מול הקורונה. כבר ארבעה חודשים שהקורונה פרצה לחיינו. בגל הראשון היה בלבול ומבוכה מובנים. אפשר להתווכח האם סגירת הגבולות הייתה בזמן או מאוחר, אבל נראה שהממשלה קיבלה את ההחלטה הנכונה לפי הנתונים שהיו בידיה. גם הסגר שהוטל נשא פירות ולקראת חודש אפריל כמעט ניצחנו את הקורונה. אלא שאז הגיע שלב המבוכה – מה עושים עכשיו? ומה עושים בגל השני.
פתיחת הסגר נעשתה בלי שום תכנון. ישיבות ממשלה בהם שרים מנסים לפעול בגזרה שלהם כדי לשחרר מוקדי כוח שלוחצים עליהם, הביאו לשחרור כמעט מוחלט של המשק – שהוביל די מהר לגל השני. אבל מעבר לזה. במשך חודשיים היה זמן לתכנן את שחרור המשק, ועוד חודשיים כדי לתכנן איך יראה הגל השני. היום אנחנו מכירים את הקורונה יותר טוב, אבל עדיין אין לממשלה שום יעדים ותכניות פעולה.
גם בשלב הראשון לא הוגדרו יעדים: בתחילה דובר על סגר למנוע מצב של קריסת בתי החולים, כשמחלקות הקורונה נותרו ריקות, דובר על שיטוח העקומה, אחר כך על הקטנת הנדבקים ואז הפסיקו לדבר על יעדים בהקשר למחלה ועברו להתעסק בהחזרת המשק הקורס לשגרת קורונה, שגם היא לא הוגדרה ובטח שלא הוסברה. ההצהרות המוזרות לתקשורת בהן ראש הממשלה מלמד איך לנגב את האף בטישו, ושר הבריאות מספר משלים חסידיים – לא עזרו להבין מה רוצים בכלל.
רף הנדבקים היומי הגיע לאלף – האם יש תכנית לממשלה מה עושים במקרה כזה? מה עושים אם מחר יורדים ל-200 נדבקים ביום? אם מחר עולים לאלפיים? לצופה מבחוץ, נדמה כי כל ההחלטות בנושא הקורונה מתנהלות בזירה הטקטית – מהיום להיום, מקסימום מהיום למחר.
מה עושים בעוד חודשיים?
השאלה החשובה היום, היא לא רק מה עושים היום ומחר, אלא מה עושים בעוד חודש, בעוד חודשיים.
האם למשרד החינוך יש כבר תכנית עבודה איך תראה שנת הלימודים תשפ"א, במקרה של קורונה ובמקרה של חזרה לשגרה? בהנחה שחוזרים ללימוד מרחוק, יש למורים מה ללמד ואיך ללמד?
משרד הכלכלה ערוך למשק שנמצא בקיפאון או בסגר? איך תראה התחבורה הציבורית? האם משרד העבודה מציע להסב מובטלים בשוק התיירות למקצוע אחר. שירותי הרווחה, הביטוח הלאומי, רשות המסים, לשכת התעסוקה שקורסים מול מאות אלפי הפניות, כבר מגייסים עובדים מקרב המובטלים?
הכשלון של צוק איתן, אותו הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל בני גנץ (עם שר הביטחון דאז בוגי יעלון), היה התעסקות בפעילות הטקטית במקום להסתכל על הפעילות האסטרטגית והאופרטיבית. "כיבוי שריפות" נקודתי הוא לא מעשה יעיל בזמן מערכה כוללת.
חייבים לציין: מבצע 'צוק איתן' הסתיים בהצלחה (יחסית) בגלל מסירות נפש אדירה של הלוחמים בשטח, גם כשהפקודות שקיבלו היו מוזרות ולעיתים מופקרות. גם מול הקורונה, נמצאים עשרות אלפי אנשים אנשים מהמערך הרפואי שעובדים כבר ארבעה חודשים בחירוק שיניים, כדי שלא נראה פה מראות כמו באיטליה.
אלה שניהלו את המבצע ההוא, מנהלים היום את המדינה. תחושת הדישדוש שהייתה גם אצל הלוחמים בשטח של "אין לנו מושג מה המטרות" חוזרת גם היום, אולי אפילו ביתר שאת. לחמאס אפשר להזרים דלק ודולרים כדי לקנות שקט. לקורונה אי אפשר לשלם פרוטקשיין.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
