כלב ויהושע היו מיעוט שעמד על האמת שלו
הרבה מן הפרשנים שואלים שאלה מתבקשת, למה רק על כלב בן יפונה נאמר "עקב היתה רוח אחרת עמו" הרי גם יהושע היה בתמונה, להיכן הוא נעלם?

״ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עימו"
פרשתינו פותחת ב"חטא המרגלים" בפרשה זו יש להעמיק כדי לשמוע ולהבין כיצד להתמודד עם האתגרים הבסיסים של החיים.
מתוך שנים-עשר מרגלים שנשלחו לתור את הארץ, היו שניים שלא הסכימו לבטל את דעתם מפני הרוב.
כלב בן יפונה ויהושע בן-נון, נלחמו מלחמה של ממש על מנת להביא את התקווה למחנה, ולהשתדל להציל העם מלהיכשל בתחזית ה״שחורה״ של שאר המרגלים. כשכולם אמרו נואש – ״אי אפשר״, הם צעקו: ״עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה״.
כשהמרגלים הוציאו דיבת הארץ רעה – ישנו קול אחר, קול האומר ״הארץ אשר עברנו בה לתור אותה – טובה הארץ מאד מאד״.
הרבה מן הפרשנים שואלים שאלה מתבקשת, למה רק על כלב בן יפונה נאמר "עקב היתה רוח אחרת עמו" הרי גם יהושע היה בתמונה, להיכן הוא נעלם?
לעמוד על האמת שלנו
המלבי"ם מסביר שישנו הבדל מהותי בין יהושע לכלב, יהושע קיבל את ברכת הדרך ממשה רבנו "יה יושיעך מעצת מרגלים" אבל כלב פנה את עצמו (בן יפונה) מעצת המרגלים. חז"ל מסבירים, שבתחילה היטו אותו המרגלים לעצתם ואז "ויבא עד חברון" להתפלל על קברי אבות וניצול מעצתם. וזה שכתוב "עקב היתה רוח אחרת עמו" שבתחילה היתה איתו רוח אחרת הנוטה לעצת המרגלים וכבש את יצרו וימלא אחרי ה' ולכן "וזרעו יורישנה" ניתנה לו חברון בירושה.
בפרשה זו אנחנו למדים מכלב בן יפונה שאפילו שניסו המרגלים להפיח בו רוח אחרת, הוא השתטח על קברי האבות והצליח להתעלם מאותה רוח ושאב רוח חדשה מאבותינו הקדושים וההבטחות שקיבלו על ירושת הארץ וניצל מעצתם.
אנו שואפים ללמוד מכלב, לעמוד על האמת שלנו ולהתעודד במורשת אבותינו הקדושים השוכנים בעיר הקודש חברון.
הצפרדע שהצליחה לצאת מהבור
אסיים במשל יפה הממחיש זאת: להקה של צפרדעים טיילו להם, ולפתע נפלו שתי צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד. יתר הצפרדעים התגודדו יחד סביב הבור.
כשהן ראו עד כמה הבור עמוק הן צעקו לצפרדעים שנפלו: ״אין לכן שום סיכוי שתצאנה מכאן בחיים… אתן נחשבות כבר למתות… חבל לכן בכלל להתאמץ!״ לצפרדעים שנפלו לא היה שום חשק לוותר על חייהן בכזאת קלות.
שתי הצפרדעים התעלמו מהצעקות והסימנים של חברותיהן מלמעלה וניסו לקפוץ החוצה בכל כוחן, בשעה שהצפרדעים שמחוץ לבור ממשיכות לצעוק להן ולסמן להן עם הידיים שאין להן כל סיכוי… ״בחיים לא תצאנה מכאן״.
אחת הצפרדעים מהבור שמעה בעצתן של הצפרדעים ואז אט אט אפסו כוחותיה היא פשוט נכנעה ומתה בקרקעית הבור.
הצפרדע השנייה, לא ויתרה, היא ניסתה והמשיכה בכל כוחה בשעה שהצפרדעים מסמנות לה בתנועות, וצועקות לה מפתח הבור, ״חבל על המאמץ… אין לך שום סיכוי בעולם הפסיקי את המאמץ והסבל שלך, ופשוט תוותרי״.
בכל זאת הצפרדע המשיכה לנסות, היא קפצה אפילו חזק יותר… ובסופו של דבר, הצליחה לצאת החוצה מהבור לקול צהלה של חברותיה.
כשהיא יצאה החוצה, שאלו אותה הצפרדעים: איך עשית את זה? הבור היה ממש עמוק…
בשפת הסימנים הסבירה להן הצפרדע כי היא הינה חירשת… היא לא שמעה מה אומרים לה, ובטעות פירשה את קריאותיהן הנרגשות כמילות עידוד…
==
סרן אלימלך חורי הוא רב חטיבת יהודה (חברון)
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו