אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מה מוסרי בעבד כנעני?

אחרי המהפכה הצרפתית ומלחמת האזרחים האמריקאית כשהרעיונות הליברליים והדמוקרטיים שולטים בעולם, מתחזקת השאלה, האם עבדות היא מוסרית? אנחנו יודעים, שהתורה היא תורת חיים וחוקיה הינם רלוונטיים לכל תקופה. האם גם היום, יש מקום לעבדות? הרב קוק נשאל, והשיב שהמצווה רלוונטית גם לימינו.

מה מוסרי בעבד כנעני?
  לא עבדות כזו. אוהל הדוד תום

פרשת בהר עוסקת בסדרים הכלכליים של עם ישראל. לקודש יש גם אמירה כיצד לנהל את חיי הכלכלה והמסחר בדרך שמצד אחד תהיה רווחית ומצד שני תהיה צודקת ומוסרית. אחרי דיני שמיטה, יובל, גאולת קרקעות ואיסור ריבית, מדברת התורה על עבד עברי (עליו הארכנו בעבר), ואז היא פונה לדון בעבד כנעני.

כיום, אחרי המהפכה הצרפתית ובפרט אחרי מלחמת האזרחים האמריקאית והטמעתם של רעיונות ליברליים ודמוקרטיים בעולם, מתחזקת השאלה, האם עבדות היא מוסרית? אנחנו יודעים, שהתורה היא תורת חיים, חוקיה הינם רלוונטיים לכל תקופה. האם גם בעידן המודרני, עדיין יש מקום לעבדות?

את השאלה הזו, אפשר בעצם לפרט לשתי שאלות משנה: מדוע התורה מתירה לנו לשלול את חירותו של אדם כדי שישרת אותנו? ונניח שהיא התירה, מדוע היא מצווה עלינו שלא לשחרר אותו?

שאלות אלו נשאל הרב אברהם יצחק הכהן קוק, על ידי סטודנטים צעירים ילידי אירופה שעברו לארה"ב, ובתור תלמידי ישיבה שהגיעו לאוניברסיטה נתקלו השניים בהשקפות שונות שלא תאמו את מה שהכירו מהבית. לזכותם יאמר, שאת השאלות הם שלחו לרב קוק, ובזכותם קיבלנו את הסבריו של הרב קוק על המצוות בעידן המודרני, בשפה די ברורה. (תשובותיו של הרב קוק לשניים נמצאות באגרות הראי"ה לאורך כל הספר ובייחוד בכרך א' אגרות פט-צג)

עבדות טבעית מול עבדות חוקית

הרב קוק מסביר שכל זמן שיש עניים בעולם, העבדות היא הכרחית. תמיד יהיו עניים בעולם, ותמיד בעלי ההון ישתמשו בהם להעסיק אותם בעבודות קשות או בזויות. כך היא דרכו של העולם. סוג כזה של העסקה מכנה הרב קוק בשם "עבדות טבעית".

אלא שעם ביטול העבדות במהפכה הצרפתית ובמלחמת האזרחים האמריקאית, עדיין נותר הצורך בכח אדם זמין וזול לכל מיני מלאכות. וכאן הגיעה הרמיסה המוסרית של המעסיקים, שכנגדה יוצאת התורה.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נתקלנו בתופעה לא מוסרית בה נוצלו כפרים שלמים של "שכירים" לעבודה במכרות פחם או במפעלי תעשייה. העבודה הייתה מפרכת ונמשכה לעיתים שעות 16 ביממה. המשכורות כמובן היו אפסיות. אבל לא זו הבעיה הגדולה. כאשר נאלץ המעסיק, בעל המכרה, לבחור בין השקעה כספית לחיזוק המכרה מפני מפולת או הזרמת חמצן רב יותר לפועלים, לבין הרווח האישי שלו, התשובה הייתה ברורה – הרווח האישי קודם לכל.

כתוצאה מכך עשרות אלפי כורים שילמו בחייהם במפולות או במחלות, כדי שבעל המכרה יוכל להרוויח עוד כמה עשרות אלפים. בעל המכרה לא היה צריך לדאוג הרבה זמן להשלמת כח העבודה, כי עוד רבים אחרים עמדו בתור כדי לעבוד אצלו.

אבל למה ללכת רחוק, כיום בשדות הנגב או אפילו במסעדות ובבתים פרטיים בצפון תל אביב, אפשר לראות את היחס הנצלני כלפי העובדים הזרים. למעסיק בכלל לא אכפת מחייו או מבריאותו של העובד הזר, הרי על כל אחד שימות או יברח מפה, יש עוד מיליונים שעומדים בתור.

גם ישראלים עובדי חברות כח אדם, הנעשקים בידי המעסיקים שלהם היא דוגמא טובה ל"עבדות הטבעית", זוהי עבדות מרצון, או יותר נכון מחוסר ברירה של המועסק.

לעומת זאת התורה מדברת על "עבדות חוקית", המעסיק קונה את גופו של העובד, ועל כן לאדון יש את מלוא העניין כדי לדאוג לרכוש שלו. על פניו זה נשמע רע, שהאדם שלפנינו שווה ערך לבהמה או לרכב, אבל בשטח, זה מעניק הטבות לאותו עבד.

ברגע שהעבד הופך להיות כספו של המעביד, הוא לא יוכל להתייחס אליו כמו לדבר חולף, העבד הופך להיות עובד קבוע ולא קוריוז חולף שהיום כאן ומחר יבוא אחד אחר. הוא שלו, לטוב ולרע, עדיף לו לדאוג לעבד כמה שיותר, כי כך הוא יקבל יותר תוצרת. במידה ויגרם נזק לעבד, יגרם בעצם נזק ישיר למעביד, כי רכושו ניזוק.

יוצא אם כן, שמבחינה סוציאלית, העובד הזר ימצא רווחה ותנאי תעסוקה הולמים יותר דווקא בדרך של התורה ולא בדרך הקפיטליסטית החזירית הנהוגה כיום.

עוד פרט שחשוב להזכיר. בעוד בכל העולם היה מקובל "לסמן" עבדים, על ידי עקירת שתי שיניים קדמיות או הטלת מום קבוע אחר שיסייע למצוא את העבד אם יברח, הרי שעל פי התורה, אסור לעשות לעבד מעשה כזה. כל גרימת נזק בלתי הפיך (בפנים, בגפיים ובשאר האברים הגלויים) גורם מיידית לשחרור העבד. התורה מחנכת את האדון, לא להיות אכזרי כלפי העבד שלו. חבלה בגופו של העבד – תשלול ממך את רשיון האדנות שלך.

אז למה לא לשחרר אותם?

וכעת לשאלה השנייה, מדוע אסור לשחרר עבד? העבדות היא דרך לרסן את הפראות הבלתי מרוסנת של עמים לא מתורבתים. בקטגוריה הזו התורה מכניסה את כל העמים שלא קיבלו את התורה. עבד כנעני הוא לאו דוקא מכנען, כל גוי שנמכר ליהודי נקרא עבד כנעני, על שם כנען בן חם, נכדו של נח, שבתגובה להתנהגותו הפראית קיללו: "וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" (בראשית ט,כה)

כאשר אנו לא נותנים לפראות הטבעית של אותו שבט להתפרץ, אלא אנו חונקים אותו בתוך מסגרת מצמצמת ולוחצת, מסגרת של עבדות, אז לאט לאט אנחנו מצליחים להשתלט על הפראות הטבועה בו. כעבור כמה עשרות או מאות שנים של חיים בתוך מסגרת מוסרית, נוכל לשחרר את אותו העבד ולהחזיר אותו לחברה בתור אדם מהוגן.

שחורי העור שהובאו מאפריקה לאמריקה, הינם דוגמה טובה (אם כי לא מושלמת) של התיאוריה הזו. אותם עבדים שבמשך כ-200 שנה חיו תחת משטר מדכא ומפלה, זכו בסופו של דבר לשחרור ולשוויון זכויות. רבים מהם הצליחו לשקם את החיים שלהם ולהשתלב בתוך החברה האמריקאית עד שהגיעו לתפקידים הבכירים ביותר בשלטון (שופטים, שרים, רמטכ"ל ולאחרונה גם נשיא). כמובן שלא כולם הצליחו להשתלב בחברה ועדיין ישנן שכונות ואזורי עוני בארה"ב אליהם לא מומלץ להתקרב.

אם נשווה את הישגיהם של העבדים המשוחררים בארה"ב לבין אחיהם באפריקה (שעל פי רוב היו אלו שמכרו אותם לעבדות), ניווכח בהבדל הגדול. אי אפשר לומר על שום מדינה באפריקה שהיא מצליחה. במהלך הכיבוש הקולוניאלי של האירופאים הם בזזו ושדדו את היבשת תוך ניצול הילידים בצורה מחפירה.

בחמישים השנים האחרונות כמעט בכל אפריקה יש שלטון מקומי עצמאי של תושבי המקום, ועדיין לא ראינו שם ולו מדינה אחת מצליחה. אפילו להפך, אפשר לראות שם מדינות בעלות אוצרות טבע ומשאבים, שנמצאות על סף התמוטטות או שנהרסות על ידי מלחמות אזרחים.

קונגו וזימבבואה הם אולי הדוגמאות הטובות לפער בין מה שיש באדמה לבין מי ששולט בה. אחוזי האיידס הגבוהים ביותר בעולם, עם השחיתות הרבה ביותר נמצאים ביבשת הזו. היום העבדים המשוחררים צוחקים ובזים לאלו שמכרו אותם. היישור המוסרי שקיבלו אותם ילידי אפריקה בזמן עבדותם הוא שהכניס אותם לדרך מוסרית יותר, ונתנה להם את הכלים להשתלב ואפילו להוביל את החברה המודרנית.

כאשר יהודי קונה עבד כנעני, הוא מחייב את העבד במצוות, אם כי לא בכולן. העבד חייב במצוות לא תעשה (לא תגנוב לא תרצח, לא תבשל גדי בחלב אמו וכו') וחייב בחלק ממצות העשה, אלו שאינן תלויות בזמן (מזוזה כן, תפילין לא). היהודי מכניס את הגוי הפראי למסגרת של סדר.

מאידך התורה אוסרת להכות ולהשפיל את העבד. מציאות כמו שמתוארת ב"אוהל הדוד התום", בה האדונים מכים למוות את עבדיהם, היא מציאות אותה אוסרת התורה. אמנם מעמדו של העבד הוא כשל  יהודי רגיל, אלא של מעמד ביניים בין יהודי לגוי, אבל יש להתייחס אליו בכבוד. וגם עם זאת, על אף הוראת התורה "לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ" שמשמעותה אין לשחרר עבד, ישנם מקרים בהם הוא יכול להשתחרר. ואז מעמדו הופך להיות כשל יהודי רגיל. כלומר אחרי תקופת ה"חינוך" שהוא עבר בתור עבד, הוא תיקן את מידותיו וראוי להשתלב בחברה המוסרית.

עם כל ההיתר לעבדות, התורה מזהירה ומחנכת את האדון להתייחס לעבדו ביחס הראוי לבן אנוש. וכך כותב הרמב"ם בסוף הלכות עבדים:

"מֻתָּר לַעֲבֹד בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּפֶרֶךְ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּין כָּךְ, מִדַּת חֲסִידוּת וְדַרְכֵי הַחָכְמָה שֶׁיִּהְיֶה אָדָם רַחֲמָן וְרוֹדֵף צֶדֶק, וְלֹא יַכְבִּיד עֻלּוֹ עַל עַבְדּוֹ וְלֹא יָצֵר לוֹ, וְיַאֲכִילֵהוּ וְיַשְׁקֵהוּ מִכָּל מַאֲכָלוֹ וּמִכָּל מַשְׁקֵהוּ… וְכֵן לֹא יְבַזֵּהוּ לֹא בַּיָּד וְלֹא בִּדְבָרִים; לְעַבְדוּת מְסָרוֹ הַכָּתוּב, לֹא לְבוּשָׁה. וְלֹא יַרְבֶּה עָלָיו צְעָקָה וָכַעַס, אֶלָּא יְדַבֵּר עִמּוֹ בְּנַחַת וְיִשְׁמַע טַעֲנוֹתָיו…

וְאֵין הָאַכְזָרִיּוּת וְהָעַזּוּת מְצוּיָה אֶלָּא בַּגּוֹיִים הָעֲרֵלִים. אֲבָל זַרְעוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבַת הַתּוֹרָה, וְצִוָּם בְּחֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים – רַחֲמָנִים הֵם עַל הַכֹּל. וְכֵן בְּמִדּוֹתָיו שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּנוּ לְהִדַּמּוֹת בָּהֶם, הוּא אוֹמֵר: "וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמה,ט). וְכָל הַמְּרַחֵם – מְרַחֲמִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ" (דברים יג,יח).

על אף השם המפחיד "עבדות", מדובר בשיפור התנאים הסוציאליים עבור העובד מצד אחד, ומאידך החזרה למסלול המוסרי-מדותי של עמים בלתי מושלמים מבחינה מוסרית.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
ישר כח
| 03-05-2013 13:40
2
הרב כתב שיש לפעום עם העבדות עד שמצליחים לשנות את הנפש
תלמיד ישיבה | 03-05-2013 14:40
של העבדים. כלומר העבדות טובה לשעתה עד תיקון העולם.
3
תודה
נס | 03-05-2013 14:46
יפה מאוד תשלח לבנט ולפיד
4
מאמר גזעני ומזעזע להחריד...
| 03-05-2013 15:18
5
אין אדם מושלם בקהל ישראל...
אתיופי | 03-05-2013 18:36
זהו מאמר שבטעות יסודו וראוי שייקבר ולא יראה אויר העולם. דברים כגון אלה מאפילים על גדולתו של הרב זצ"ל. ישנם דברים שמותר לומר עליהם "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני..." זה לא יוריד בכהוא זה מגדולתו.
6
לדעתי נכשלת בהסברת המוסריות שבעיניין
| 03-05-2013 18:39
ולא,לי אין תשובה משלי -פשוט הפתיחה עוררה תקוה. כל אדם בל ערכים אוניברסליים יזדעזע מהמאמר הזה ויגיד שהוא גזעני("הגוי הפראי" ) ולא ברור איך תנאיו הסוציאליים של עבד כנעני משתפרים) אני איתך אחי. אבל להסביר למה זה מוסרי-לא הצלחת
היום אין מושג כזה של עבד כנעני כך שפעם יחסית
היום אין מושג כזה של | 28-01-2020 22:39
האומה היהודית הייתה הכי פחות אכזרית לעבדים ומוטב לציין שדבר זה נעשה על ידי ערכי המוסר של ההיסטוריה ולא של כיום לכן אנו צריכים להתייחס למושג זה כמושג עבר ולהבין את ערכי המוסר של פעם כדי לדעת שבסופו של יום ערכי המוסר היהודים השתנו וכמו כל חברה בעולם התפתחנו (אני לא מדבר על הקיצונים שאותם ניתן למצוא בכל חברה ובכל מקום) מה לעשות שפעם לא היה באמת כיף לחיות מקווה שעזרתי לך לנסות להגיע לעיקר
7
צדקנות מעושה
1234 | 04-05-2013 20:56
8
הסבר יפה ואמיתי!
אברהם | 04-05-2013 23:29
חזק וברוך! לשון יפה, דוגמאות רלוונטיות, תיאות תופעות בחברה.. מי יתן ונגיע לתיקון של כל החברה כולה!
9
יש בעיתיות בהסבר שלך
אלי סדן | 06-05-2013 12:15
הבעיתיות בהסבר היא, שאתה מצדיק מוסרית את הענין של עבדות ע"י שבכך משתפר מצבו הסוציאלי. זה אכן מתקבל על הדעת. אבל אמור לי אתה, מי היה מוכן תמורת שיפור במצבו הכלכלי, להפוך לעבד שאין לו שום דבר משל עצמו וכל כולו הוא רכוש של בעליו. אי אפשר לו לחסוך ולקחת את אשתו וילדיו לחופש, בכלל הילדים הם לא שלו אלא של האדון. כך שהמצב הכלכלי הוא דבר חשוב, אבל שולי למדי. ועדיין שאלת המוסריות של עבדות במקומה עומדת.
מדובר על...
יהונתן ברבי | 04-10-2020 2:53
מדובר על מי שהם כבר במצב של עבדות לא?. כשקונים מי שהוא כבר עבד מגוי. היהדות אינה מקדשת חירות ללא אחריות. כיום בתרבות של חופש והפקרות זה לא מובן. רוצח יכל לרצוח ועדין להחשב לאדם עם זכויות וכדומה. והכל כדי שאדם יתנהג באופןמבלתי מוסרי בלי לתת דין וחשבון חוץ מאיזו הסכמה חוקית של סדר.