מה עדיף; תחבורה ובטחון או חינוך ודתות?  מה מנחה את נבחרי הציבור; קידום אישי או להיות גלגל טרומפלדורי? האם יש נורמה של לקיחת אחריות על כישלון?  על איזה ערך נלחמה ימינה?

=======

המחנה הציוני דתי גדל, ומגדל פירות איכותיים ואידאליסטים. אבל ככל שהוא גדל, הכוח האלקטורלי שלו קטן. התפזרנו לליכוד, לכחול לבן, לאגודה ולש"ס, עד להיותה של ימינה המפלגה הקטנה ביותר בגוש הימין.

למרות זאת, הוצע לה החשוב שבתיקים: תיק החינוך. אם נתניהו היה מציע לימינה את תיק הבטחון, או כל תיק שיכול להיות מקפצה לראשות הממשלה, ימינה הייתה בפנים. זוהי התמצית של המצב: הציונות הדתית איבדה את דרכה.

כי תמיד הציונות הדתית נלחמה על תיקי הליבה: חינוך ודתות. כך היא ראתה את תפקידה מאז הקמת המדינה; לדאוג לנשמה של המדינה.

המפד"ל הייתה מכונת ההנשמה של בית המחוקקים. היא נתנה רוח, נלחמה על כבוד הרבנות, על הזהות היהודית, על חינוך ערכי. לא בשבילה – בשביל כל עם ישראל. זה נראה פחות זוהר, אבל זוהי העמדה הכי קרובה ללב.

הציונות הדתית הייתה הקטר, כפי שניכר מאוד בימי גוש אמונים. ומה שהביא אותה לשם זה החינוך האידיאליסטי, שהאמין בגאולת ישראל, ופעל ללא לאות להגשמת חזון הנביאים.

משבר ההתנתקות יצר סדקים בתוך הציונות הדתית. הציבור כולו על מנהיגותו הרוחנית והפוליטית, נקלע למשבר לא קל, ואל החלל המנהיגותי, הגיחו מר בנט וגברת שקד.

אם בעבר המטרה הייתה להעפיל אל ההר, ומשם להרים את דגל הרוח, עתה סומן יעד חדש: לפרום מעט את האידיאל, להשטיח את הערכים, להיות פופולריים. הכל בשביל היעד הסופי; לשים יד על ההגה.

=======

האתגר המרכזי היום הוא האתגר התרבותי. את ההר החליף המחשב. דווקא עכשיו, אחרי שהאתגר הקיומי עלה לבוידם, החל המאבק האמיתי על צביונה של המדינה.

הרכבת דוהרת, אבל השאלה היא לאן; למימוש חזון הנביאים או למדינת כל אזרחיה? ודווקא בצומת הזאת, במאני-טיים, ננטשה העמדה, והמנהיגות הפוליטית רצה בעיוורון לאתגר הפחות חשוב.

המנהיגות הפוליטית צריכה לעשות חשבון נפש, כיצד נטשה ציבורים שלמים שביקשו להחזיר לסדר היום את הרוח, כיצד הדיחה צבור יקר לעמדה אחורית.

שלוש מערכות בחירות נוצרו כתוצאה מההטרלה של הימין החדש, ושותפיו הסמויים מהאיחוד הלאומי, עד התחנה הסופית: מדבר האופוזיציה.

אינני שמח לאיד, אבל חשבון הנפש דורש מכל השותפים לתבשיל הביאושים, לקחת אחריות ולרדת מהמשחק אל הספסל. חז"ל לימדו אותנו כלל: אם יאמרו לך צעירים בנה, וזקנים סתור, הקשב לאחרונים, שבניין צעירים סתירה, וסתירת זקנים בניין.

מגדל הקלפים קרס. הגיע הזמן לחזור אל הבניין הישן שמלא חדש. אין תחליף לציונות הדתית ולתפקידה ההיסטורי. כמו בקורונה כך בפוליטיקה: לפעמים מכונת הנשמה יקרה וקריטית יותר מ – F35.

=======

הרב דרור אריה הוא ר"מ בישיבת ההסדר 'לב לדעת' בשדרות