אם הסתובבתם בימים האחרונים בשכונת נחלאות בירושלים, בוודאי ראיתם שלטים של דירות להשכרה שעליהם נכתב בטושים "די לעושק" או "קדחת. מה זה המחיר הזה?" מאחורי השלטים, מסתתר מאבק של הצעירים שגרים בנחלאות להורדת מחירי השכירות. הם תולים שלטים ברחבי השכונה שקוראים להורדת מחירי השכירות, שולחים הודעות כתובות לבעלי בית שמפרסמים את דירתם במחיר גבוה ואף פתחו קבוצה בפייסבוק לשם המאבק.

שושי גרינפלד, ממארגני המאבק מספרת לסרוגים שאחד הדברים החשובים הוא להעלות את המודעות "אנשים היו מאוד ממורמרים על מחירי הדירות ועכשיו לפחות אומרים את זה בקול, זה נותן לאנשים כח".

אז איך קרה שפתאום קמה המחאה הזאת?, שושי מסבירה "המחאה התפרצה כי המחירים ממשיכים לעלות עוד ועוד, בלי שום פרופורציה למשכורות של השוכרים. או לערך הנכס שמשכירים. בנחלאות מדובר בדירות שמיועדות מלכתחילה לצעירים וסטודנטים או זוגות צעירים. מדובר בדירות קטנות שלא יכולות להכיל יותר מזוג או כמה שותפים שמצטופפים בחדרונים הקטנים".

ויש גם דוגמאות שהגיעו למארגנים על חוזים דרקוניים, במקרה אחד למשל החתימו שלוש ילדות בנות עשרים על דירת חדר וחצי ובחוזה כתוב שאין סעיף תיקונים, כלומר אם יש קלקול שנובע מבלאי של הנכס- פיצוץ בצנרת, דליפות רציניות בחורף, שזה מחזה שכיח בנחלאות, גם במקרים האלה ע"פ החוזה, בעל הבית לא יתקן את הקלקולים.

במקרה אחר השכירו דירה של שני חדרים ב3500 ₪ . השירותים ממוקם בתוך המקלחון, ובעל הבית לא טורח לענות לטלפונים כשצריך תיקונים. הבחורה שמתגוררת שם אומרת: "אם לפחות הייתי נהנית מהדירה עוד מילא, אבל אני מתביישת להביא אנשים הביתה להראות להם איפה אני גרה".

שכונת נחלאות הייתה, ועודנה במקרים רבים, שכונת פחונים מתפוררת. מי שהביאו פריחה לשכונה היו דווקא הצעירים שהגיעו, והפכו אותה לשכונה תוססת. הפיחו בה חיים והחיו את המתים. מארגני המאבק שואלים – האם זה התגמול על כך?

"אומרים לנו- תעברו דירה, אתם לא חייבים לגור בנחלאות, וגם שככה מתנהל השוק" – זהו לא "שוק". זהו עושק. הצעירים הגיעו לשכונה וזה מה שגרר גם משקיעים ואחרים – ובזכות הצעירים עלה ערך הנכס. נכון שכך פועל כרגע השוק, אבל זה לא הופך אותו למוסרי. צעירים רוצים לגור עם צעירים, אם כל הצעירים יעברו לאזור אחר גם שם המחירים יעלו ולכן מעבר דירה אינו הפתרון".

מבחינת מארגני המאבק, גם לשוכרים יש חלק ועליהם לא להיכנס לדירות קטנות במחירים גבוהים, הם מספרים שבדרך כלל מי ששוכר את הדירות האלה, הם אנשים צעירים שרק החלו את חייהם העצמאים וחושבים שאלו המחירים "זה נכון שהצעירים צריכים לא להסכים להיכנס למאורות במחירים המופקעים האלה, מצד שני בעלי הבתים והדירות צריכים להיות הגונים. האם ככה הם היו מתנהגים גם לילדים שלהם? אין צורך לחכות לשום חוק או חקיקה. הדירה היא של אדם פרטי- ולו יש את הכוח לשנות, הוא זה שקובע את מחיר השכירות, ולא המחוקק. הוא יכול לבחור אם להיות אדם, אם להיות הגון ומוסרי ולהשכיר את הדירה במחיר הגון והגיוני, או להיות חמדן ועשקן ולהתעשר על הגב של זוגות צעירים וסטודנטים. זה בידיים של כל אחד שמחזיק נכס ולא של הגננת או של המדינה"
כנראה שיש תקווה מסוימת וכבר היו בעלי דירות שהורידו את המחירים בעקבות המודעה".

כשמעלים מודעות לעניין מסוים זה בדרך כלל עוזר, אם יש שקט מול העוול אז ברור שהוא ימשך. לכן אנחנו תולים על הקירות את שלטי המחאה מצד המשכירים- אנחנו מצפים להפסקת החמדנות והעושק ומצד השוכרים- אנחנו מצפים שאנשים לא יחתמו על חוזים לא הגיוניים ולא ישלמו מחירים מופקעים על מאורות.".

המארגנים וביניהם שושי גרינפלד, יודעים גם לפרגן, הם פתחו פינה בשם ,יצאת צדיק" ושם הם מספרים גם את הסיפורים הטובים על האנשים הטובים "היום פגשתי חברה שאמרה שהיא מצאה דירה 3 חדרים ב 3000 ש"ח, והאישה אמרה שהיא יודעת שאפשר לקבל יותר גם 4000 אבל בכל זאת החליטה לא לעשוק לחמוד ולהתאוות והשכירה לה את הדירה ב3000 ₪".