בין הדיון על נתניהו לדיון על ההסכם: מה קרה בבג"ץ?

נצא מנקודת הנחה ששני הדיונים מתערבים בפעילות הכנסת והרשות השופטת מכניסה את ידיה לרשות המחוקקת ובכל זאת אנסה לתת בהם טעמים בהבדל שבין 7 שעות של הדיון הראשון בעתירה נגד כהונת ראש ממשלה שמואשם בפלילים ובין 9.5 שעות דיון של היום השני בעתירה נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. נחלק את הדיונים לשניים: עיסוק במצב קיים ועיסוק במצב לא קיים.

בחירות? מתי שבג"ץ יחליט

הדיון ביום הראשון עסק במצב לא קיים: יש לנו ראש ממשלה עם כתב אישום שנבחר לראש ממשלה עם כתב אישום. משכך, אותו אדם שמואשם יכול לכהן תחת כתב אישום מאחר ולא נקבע בחוק שאסור לו. אבל אז עולות שתי שאלות: האם זה כולל כל כתב אישום? גם כתב אישום חמור? נקודה אחרת תוהה מה יקרה בעוד 18 חודשים, אז ייפרע הסכם הרוטציה- גנץ ייכנס לנעליו של נתניהו כראש ממשלה ואילו נתניהו יעבור להיות ממלא מקום ראש הממשלה. האם נתניהו יוכל לכהן כמ"מ רה"מ? האם התפקיד דומה יותר לשר? בית המשפט כבר אמר שהלכת דרעי פנחסי (שר או סגן שר חייב להתפטר מתפקידו בשל הגשת כתב אישום) תקפה והם יוכלו להכיל אותה על ממלא מקום ראש הממשלה.

המשמעות: ממלא מקום ראש הממשלה לא יוכל לכהן עם כתב אישום. אם בג"ץ יכריעו כבר עכשיו בעניין וייקבעו שהדבר לא אפשרי הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות, כך על פי ההסכם בין נתניהו וגנץ. אך אם ידחו את ההחלטה לעוד 18 חודשים במקרה ותוגש עוד עתירה נגד כהונת נתניהו כממלא מקום ראש ממשלה תחת כתב אישום, נתניהו לכאורה הופך להיות ח"כ פשוט וגנץ נכנס לנעליו, מבלי לפזר את הכנסת.

הדיון ביום שני עסק במצב קיים- לאופוזיציה יש ועדות, לאופוזיציה יש נציג בוועדה למינוי שופטים וקיים חוק נורבגי, 3 נושאים שבג"ץ התעסק בהם ארוכות וביקר אותם בחריפות בעקבות רצונם של כחול לבן והליכוד לשינויים קריטיים לצורך עיגון ההסכם ביניהן. הכנסת מתפקידה יכולה וצריכה לחוקק חוקים. לכאורה בעקבות במצב חירום, טוענים השופטים והעותרים נגד הכנסת 'את לא מחוקקת חצי שנה' והם אף יכולים להאריך זאת בהמשך. המשמעות: השופטים מעקרים את תפקידה של הרשות המחוקקת.

בליכוד רוצים לשנות מצב קיים

השבוע התברר משיחות עם מעורבים במשא ומתן של הליכוד וכחול לבן כי נתניהו לא הסכים לחתום על ההסכם עד שנחקקו השמות של חברת הכנסת לשעבר לעתיד אסנת מארק וח"כ צבי האוזר מ'דרך ארץ', לפיו "אסור" להעמיד מועמד אחר חוץ ממנו, חייבים אותו. בבג"ץ העירו כי אף פעם בעבר לא נכתבו בהסכם שמות ספציפיים, לא הייתה התייחסות בפועל למי יהיה נציג האופוזיציה ואילו הפעם נתניהו היה מוכן לחתום על ההסכם רק בתנאי שצביקה האוזר יהיה נציגו, כשדעותיו על מערכת המשפט ידועות. עם זאת, עד היום בממשלות אחדות שהוקמו בעבר לא היה נציג של האופוזיציה בוועדה.

כך גם קביעת הרכבי וועדות, ב-30 שנה האחרונות לאופוזיציה יש בין 2 ל-4 וועדות משלה, חוץ מהוועדה לביקורת המדינה שבידיה על פי חוק. ואילו על פי ההסכם הנוכחי, לא תישאר בידי האופוזיציה אף וועדה. גם בהקשר להקפאת מינוי בכירים מבקשים בליכוד לשנות מצב קיים, משהו שלא אמור להיות ומנסים לשנות אותו. ואחרי החלוקה הזאת, זאת זכותם, תפקידם ומהותם של נבחרי ציבור לרצות ולשנות מצב קיים, זאת לא זכותם ולא תפקידם של שופטים נכבדים להכריע במצב לא קיים.

שאלת ההשפעה

"אם רה"מ נתניהו יציע לי את משרד הבריאות ואת ניהול מערך הקורונה, אירתם למשימה", הצהיר באמצע השבוע שר הבטחון נפתלי בנט. רציתי לצטט בציניות את המילה *אם* כי מה הסיכוי?! אבל עצם הרצון עורר בי התפעלות. עם זאת, ברמה הפוליטית לא רואה איך דרך התיק הזה ניתן להשפיע אידאולוגית. למען ההבנה על מי ומה אני מדברת בצמד המילים "השפעה אידאולוגית", אספתי בשבילכם ציטוטים מהחודש האחרון: ב-4.4 אמר בנט בערוץ 12 לאחר שיחה עם ראש הממשלה כי "זה לא עניין של תיקים, זה קווי יסוד".

הלאה, לפני פגישת הווידאו עם נתניהו ב-22.4 תהה בנט: "כמה אנחנו יכולים להשפיע? אם אנחנו בסה"כ בכיוון שאנחנו יכולים להשפיע- נהדר". בראיון לערוץ 13 מ-25.4 אמר בנט: "לא מעניין אותי לשבת על תיק ריק, אני באתי כדי להשפיע", בהמשך הוסיף גם "אם אנחנו נהיה בממשלה שהיא לא לרוחנו לגמרי, זה בשביל להשפיע".

באותו יום עלה התרחיש כי לאחר שהאדמו"ר מגור, פטרונו של ליצמן, הורה לו לעבור ממשרד הבריאות למשרד השיכון התיק יוצע לבנט. גורמים בימינה אמרו לי כי "זה לא שאלת התיק אלה רק עניין ההשפעה באופן כללי"- במידה ויוצע להם המשרד. הם אף הבהירו כי "כרגע זה לא מקרב אותנו. צריך להוסיף לזה גם את הכיוון הכללי לאן הממשלה הזאת הולכת", אמרו עוד בימינה. רק ביום ראשון השבוע (3.5) חזר בנט על הדברים כי "באנו לפוליטיקה כדי להשפיע. מאשימים אותנו שאנחנו רוצים תיקים משמעותיים – אני מודה באשמה", ציין בציניות.

להבהרת המצב, תיק הבריאות הוא קריטי וחשוב במיוחד בתקופה הנוכחית ולקראת גלים נוספים של המגיפה שצופים אנשי המקצוע, רק שהוא לא בא עם אידאולוגיה. האם יפתחו יותר מרפאות ביישוב עלי או ביתר עלית? האם יוקם בית חולים ביהודה ושמרון, האם ילדי ההתיישבות יקבלו עוד חיסונים? אלו דברים חשובים, אבלו לא זאת הייתה כוונת המשורר כשחזר ואמר ואמר וחזר: "באתי לפוליטיקה כדי להשפיע". כך גם למשל משרד התחבורה, שהוא השלישי מבין משרדי הממשלה עם תקציב ענק ונחשב למשרד ביצועי, בלי קשר גם לאופי השר הנוכחי (בצלאל סמוטריץ'), אז סללת עוד שלושה כבישים ביו"ש? הוספת עוד רמזור? זו לא נקראת "מהפיכה אידאולוגית".

ימינה הצהירו בשבועות האחרונים שחשוב להם להשפיע מהכיוון הערכי, בלי להתייחס לתיקים. נזכיר, כי בשיחה שנערכה בתחילת החודש בין ראש הממשלה נתניהו והשר בנט, הוצע ליו"ר ימינה לקבל את משרד השיכון המורחב, כך שמעברו של ליצמן למשרד השיכון מסמסה את היכולת של ימינה לקבל כעת את התיק עם סמכויות נרחבות שיאפשרו בנייה בהתיישבות. אבל אולי זה דווקא מראה על הכיוון שבנט מתעקש ללכת אליו, פחות מגזרי, יותר מגזר כללי ויחד עם מקום בקבינט, יכולה להיות גם "השפעה אידאולוגית".

מאנשי ימינה עולה שהם רוצים עד כה את תיקי הבריאות, חינוך, תיק זוטר ויו"ר ועדה/סגן שר, כך שכל אחד מ-4 הבכירים יקבל תפקיד ובכל זאת גורם בכיר בימינה אומר את מה שברור לכולם כי ההכרעה מי יקבל איזה תיק הולכת להיות "לא פשוטה ויהיה לא נעים בכלל". למשל בראיון שלי עם שר החינוך הרב רפי פרץ הוא רמז: "אני לא במקרה במקום השני בימינה, נעשה את הכל מתוך כבוד ושיקול דעת". במפגש זום של פעילי מפלגה מרכזיים ביום ראשון הוא טען כי תיק החינוך צריך להישאר בבית היהודי, אך במפלגה משערים כי ח"כ איילת שקד רואה עצמה מתאימה לתפקיד ותולה את עיניה בקבלת התיק.

בנוסף, בימינה דורשים להשאיר בידיהם את יחידות הסמך: השרות הלאומי, החטיבה להתיישבות ותקנות הגרעינים התורניים. אך על עצם הבקשה מתרעמים בימינה: "זה שהליכוד "מסכים" לתת לנו את זה במו"מ זה לקחת דבר שברור שהוא אצלנו (בעבר נשאר במשרדים שהבית היהודי/ והאיחוד הלאומי החזיקו בהם) ועושים את זה כאילו נותנים לנו סוכריות שמשדרגות את הבסיס עליו הוסכם".

רשמים מבני ברק

שנה שלמה כמעט לא יצא לי להגיע לעיר התורה והחסידות, המכונה בני ברק. מה לעשות, לא נדרשתי לבקר בעיר. אבל אז הגיע הקורונה ובתוך חודש נכנסתי לשעריה שלוש פעמים. ערב הסגר באמצע החודש שעבר הייתה הפעם הראשונה לצורך ביקור משפחתי קצר. לא משהו שהיה נעים במיוחד: מאות שוטרים החלו להתארגן לקראת הצבת מחסומים, בידוק קפדני והלחץ באוויר הורגש בכל פינה.

לפני שבועיים בשעת ערב מאוחרת כשהגעתי פגישה עם איש תקשורת כבר היה נורמלי בהרבה, רובם המכריע של התושבים עם מסיכות, כמה ניידות מסתובבות ברחובות ועוד מנייני מרפסות פה ושם. ביום שישי האחרון לצורך צילומים לקראת כתבה עברנו בהרבה מרחובות העיר, בעוד נראה שהעסקים מעט השתקמו, האנשים יצאו מהבתים והחנויות נפתחו – שלטי האבלות הענקיים בפינות המרכזיות על קורבנות הנגיף הזכירו איך עיר שלמה יכולה להתהפך בתוך חודש, וזה רק אחרי שנה שלמה כמעט שלא יצא לי להגיע לעיר.