אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

"היו שלמים עם החלטתכם": עצות לחזרה לבית הספר

הקורונה באה וטלטלה אותנו. אי וודאות נכנסה חזק לחיינו, ולאחר שהתאמצנו השתדלנו מאוד, למצוא מידע וודאות ולמדנו על הקורונה ועל עצמנו

"היו שלמים עם החלטתכם": עצות לחזרה לבית הספר
  צילום: שאטרסטוק

לאחר שלמדנו לחיות באי וודאות, של הווירוס, המחלה, לשרוד את התקופה עם הילדים בבית והריחוק החברתי. כל זאת עם געגועים עזים לעוזרים האולטימטיביים שנוכחים נפקדים סבתא וסבא. עכשיו הגיע ההחלטה לפתוח את המשק לחזור למסגרות החינוכיות במתכונת זו או אחרת.

שוב רב הנסתר על הגלוי. חוזרים למסגרות אך עם תהיות ושאלות רבות והרבה חילוקי דעות שמשפיעים עלינו לא מעט בתפקוד המצב.

אז בכדי למזער את הלבטים והחששות הנה מספר כלים יישומיים לעבור את המשוכה.

עוד באותו נושא

בהדרגה ותחת ביקורת: החלה החזרה לבתי הספר

חמישה עקרונות שיעזרו בימים האלה:

1. היו שלמים עם החלטתכם- תהיה הסיבה שתחליטו להחזיר או לא להחזיר את ילדכם למסגרת. היו שלמים עם ההחלטה שאתם מגבשים. זה יעזור לכם ובוודאי לילדכם. לראות הורה נחוש ובטוח זה דבר שאוטומטית מרגיע.

2. טקסיות- כדי להפוך מעברים לפשוטים יותר רגשית ופיזית יש לנו "טקס" המסמל סוף של משהו אחד והתחלה של אחר באופן מוחשי. כדאי לקיים 2 טקסים: הראשון פרידה מהתקופה בבית, נסו לעבור על תמונות, חוויות שעברתם מהתקופה בבית ויצרו סביבם שיח. אפשר גם באופן משחקי בשולחן או בסלון כל אחד מספר על חוויה שיזכור מהתקופה. היזכרו במשהו מצחיק שקרה בבית בתקופת הקורונה, מה למדתם על ילדכם ומה הם למדו עליכם. האחרון הוא כשק צידה לדרך שייתן להם כוחות ואמונה ביכולתם לחזור למציאות שבחוץ.

הטקס השני, הוא לפני ההגעה לגן או למסגרת החינוכית. קיבעו סגנון פרידה שיקל על ילדכם (נשיקה סודית, כיף סודי וכיוצ"ב) אפשר להיעזר בחפץ מעבר משהו שמסמל את הבית ו/או ההורים שיוכלו לשאת איתם ולהיעזר בו ברגע של געגועים.

חשוב שנזכור עבור הילדים גם אלו שאוהבים את הגן והצוותים החינוכיים, הפרידה מההורים אליהם היו צמודים 24/7 חודש וחצי זו "הרעה בתנאים". כי גם בחופש גדול הם לא זוכים לכזה זמן איכות עם ההורים. תכילו את הקושי ועזרו להם למצוא דרכים להפיגו.

3. תיווך- הכינו את הילדים מראש לקראת השינוי (כשהוא וודאי). עודדו את הילד/ה בכוחות שלהם. הזכירו להם חוויות טובות שהיו במסגרת החינוכית שלהם. הרגיעו שאתם כאן בשבילם תמיד. אפשרו לילדים לשאול שאלות ולקבל תשובות מכבדות (גם אינני יודעת או עלינו לבדוק זאת תשובה). החשיבות בתיווך הינה הפחתת אי הוודאות והחרדות שבאים איתה.

4. פרקטיות- ילדים אוהבים דברים מוחשיים. אז פחות דיבורים ויותר מעשים יהיו מועילים. חישבו ביחד מה הקשיים שצפויים לילדכם בחזרה למסגרת ( בדומה לראשון בספטמבר) כגון: געגועים, דאגה להורים, פחד מדמויות חדשות (ישנם לא מעט מסגרות בהן אנשי הצוות באוכלוסיית סיכון ועל כן יוחלפו). חישבו יחדיו מה יוכל לעזור לילדכם ברגעי המשבר הללו.

– לקחת חפץ של ההורים (מפתח, שרשרת, כרטיס ישן).

– חבר שמתגעגע אליו בגן/ בכיתה.

– משחק בגן/ כיתה שמאוד אוהב ומרגיע אותו.

– תפקיד בגן: ילדים אוהבים להיות "תורנים" "עוזרים" לגננת/מורה ולהרגיש בעשייה משמעותית.

5. "החיים החדשים"- הכרות עם הקורונה כווירוס מדבק שעלינו להישמר. דברו על השינויים שנכנסו לחיינו ותפקידם ביכולת שלנו לשמור על עצמנו, כפועל יוצא הילדים יפגשו בהם גם בגן:

  • רחיצת ידיים- הדגימו והראו להם רחיצה נכונה, תרגלו עימם בבית (פרקטי). כנ"ל לגבי האלכוג'ל ( אפשר לתלות בנרתיק תלייה של ילדים שיהיה להם כמשחק). אפשר להזכיר את הכפפות שאנשי הצוות ילבשו.
  • מסכות לפנים של הצוות- חשפו את הילדים למסכות, תנו לצעירים לשחק בהן שלא ייבהלו כאשר יראו אותן על פניהם של הצוות החינוכי לראשונה. דברו על המסכות ועל כך שלא ניתן לראות את הבעות הפנים בהן ואיך הם יכולים בכל זאת להבין ( לילדים קל יותר לקלוט שפת גוף, אינטונציה (כי אלו פועלים מגיל לידה כאשר עדיין לא מוכרת להם השפה הדבורה).
  • שמירת מרחק- החלק הקשה ביותר עבור הילדים והצוות החינוכי הוא שמירת המרחק. הריחוק הפיזי יוצר פערים גם בפן הרגשי (תחושת דחייה). חשוב לתווך את הריחוק כאמצעי לשמור על עצמנו. ניתן לתת את הדוגמא שאנחנו אוהבים את סבתא וסבא ולכן רחוקים מהם להגן עליהם.

חשוב שנהיה עם יד על הדופק לאורך כל תקופת ההסתגלות לשגרה החדשה (כשבועיים שלושה), שימרו על שיח רגשי עם הילדים, אפשרו להם לדבר על החששות, הדאגות, הצרכים והמהווים  שלהם. היו ערניים לגבי שינויים התנהגותיים ( כעס, תסכול, חרדה ) שיכולים לבוא לידי ביטוי בתוקפנות, מופנמות, בעיות אכילה ורגרסיות.

היו שם בשבילם והעניקו להם, תחושת ביטחון שאנו כאן בשבילם מלווים אותם בתהליכי הקליטה מחדש. מבינים ומכילים את הקושי שבשינוי ובאי וודאות. הרי רק לא מזמן אנחנו היינו ועודנו במצב דומה בעצמנו. בהצלחה ובבריאות איתנה בחזרה לשגרת החיים החדשים שלנו.

קרן אור אורן, מדריכת הורים וצוותים חינוכיים, רכזת הגיל הרך והספורט מכון אדלר.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו