אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרשת תזריע מצורע: למה אנחנו כל כך פוחדים מהסגר?

אם מטרת התורה היא לגרום למצורע כאב, הרי שהיה יעיל יותר להשאיר את המצורע בתוך מחנה ישראל ולאסור על החברה כולה ליצור עמו קשר, לקיים איתו מסחר או ליזום כל אינטראקציה כזו או אחרת. למה בכל זאת ציוותה התורה להרחיק אותו

פרשת תזריע מצורע: למה אנחנו כל כך פוחדים מהסגר?
  (צילום: שאטרסטוק)

אחד הנושאים המרכזיים שבפרשות תזריע-מצורע הוא: טומאת המצורע ודרך טהרתו. טומאה זו איננה טומאה רגילה, דבר הבא לידי ביטוי באופן הרחקתו של המצורע ממחנה ישראל. בעוד הזבים וטמאי מתים משתלחים ממחנה לוויה בלבד, המצורע מורחק אף ממחנה ישראל.

אפילו עם שאר הטמאים אין המצורע רשאי לשבת. על פי חז"ל דנה התורה את המצורע באופן של מידה כנגד מידה. טומאת הצרעת מגיעה בעקבות עוון לשון הרע, ומפני שהמצורע הרחיק בין אדם לחבירו וגרם למחלוקת ופירוד בחברה, ראוי שגם הוא יורחק מחברת האנשים.

סיבה זו דורשת ביאור – אם מטרת התורה היא לגרום למצורע כאב, הרי שהיה יעיל יותר להשאיר את המצורע בתוך מחנה ישראל ולאסור על החברה כולה ליצור עמו קשר, לקיים איתו מסחר או ליזום כל אינטראקציה כזו או אחרת. מציאות מעין זו תוליד במצורע כאב גדול, בראותו את החברה מצליחה ומשגשגת בעוד הוא עצמו חשוב כמת. אם כן, מה תועלת יש בהנחתו של המצורע מחוץ למחנה ישראל? מדוע תחושת הבדידות הרחוקה כל כך מחיי ההמון היא שתטהר אותו?

"וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן"

תוכחותיו של הנביא ישעיה על יהודה וירושלים ערב חורבן הבית הראשון, הינן קשות ונוקבות. החברה הישראלית מתוארת בדבריו כחברה ריקנית וחיצונית, שבה מרוכזים האנשים בכללם במראה החיצוני, באופנה העכשווית ובלבוש המהודר. הדחף להרשים את הסביבה בגינוני מלכות הינו סימפטום וסממן לחברה חסרת כל תוכן פנימי. ההנהגה האלוקית אינה עוברת בשתיקה על מעשיהם, תרבות זו עתידה לחטוף מארה ומגפה: "וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן" – "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מלמד שפרחה בהן צרעת" (מסכת שבת סב, ע"ב).

הרב קוק זצ"ל מבאר מדוע דווקא הצרעת היא דרך הריפוי להתנהלות חיצונית מעין זו. הרב קובע עיקרון נפשי-פסיכולוגי: ככל שהאדם שלם יותר ומלא ביטחון בעולמו הפנימי: אישיותו, משפחתו, אמונתו, כישרונותיו ומכלול חייו, כך הוא פחות זקוק להחצין את מעשיו ואישיותו לאחרים. כאשר מרגיש האדם חסר ביטחון בעולמו הפנימי, בשעה שנבובים חייו מכל תוכן ומשמעות רחוקה, מבין האדם שהדרך היחידה בה יוכל לבטא את עצמו היא על ידי העולם המוחשי, החיצוני. יציאתו של האדם מעולמו הפנימי לעולם המוחצן מעידה כאלף עדים על חוסר ביטחון עצמי בעולמו הוא.

פגיעה בתדמית החיצונית, מכריחה את האדם להיגאל גם אם הוא אינו חפץ בכך, כדברי בועז לרות: "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי". ה' גואל את בנות ציון בעל כורחן, הוא מזמן להן את הצרעת כפתח לתהליך תשובה. לאחר שפרחה הצרעת בבנות ציון, לא נותר להן אלא לשוב לעולמן הפנימי, למקום מכונס וערכי הרבה יותר, לנבכי הנפש שנזנחנו ימים רבים, למקום שבו השחץ והגאווה אינם נחשבים למאומה.

המצורע – פסגת החיצוניות

המצורע מתעסק המון בעולמם של אחרים, הוא מנהיג את חייו כרכיל וסוחר המהלך בין החנויות. השם 'מצורע' זהו נוטריקון של 'מוציא רע', כל עולמו של המצורע פונה החוצה אל חיי החברה, אל עניינים שבין איש לאשתו ובין אדם לחבירו. פגם מוסרי זה מתחיל מהעובדה שהמצורע איננו שלם עם עולמו הוא. אדם שמוצא מנוחת נפש במעשיו, במרחב היצירה ובמעגל חייו הקרוב, איננו חותר לרחרח אחר עולמם של אחרים, איננו כופה על עצמו הערכה וכבוד על ידי הנמכתם של אנשים אחרים.

במהלך ימי טומאתו מקבל המצורע הזדמנות פז לשבת לבדו מחוץ למחנה השוקק חיים, כעת הוא נדרש לקחת אחריות על חייו, לדאוג לכל צרכיו האישיים בלא תלות באדם אחר. תהליך זה הוא פתח לחיזוק אישיותו של המצורע, שכאמור, רפיונה וחולשתה הם שהובילוהו למציאות חיים נמוכה זו.

הכהן, כרופא רוחני המזהה את פגמיהם המוסריים של בני האדם, ניגש אל המצורע לבדוק אם נרפא נגע הצרעת ממנו. במידה והצליח המצורע להבין את חטאו, מטהרו הכהן ומשיבו לחיק החברה. כעת רוח חדשה מפעמת בקרבו, מבט רענן ומלא חיים ניגר מעיניו, ובעיקר הרבה געגוע לחברה אותה הוא כה סלד בעברו.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
מעניין ובעל משמעות לתקופת הקורונה
מירב בבא נהרי | 24-04-2020 14:42
גם בתקופת הקורונה אנו מבודדים כמעט כמו המצורעים. בזמן הבידוד יש זמן לחשיבה עצמית ומציאת משמעות אישית ותכליתית. מי שכל המשמעות עבורו מתמקדת בדברים חיצוניים סובל קשות. מי שמחפש משמעות יותר פנימית מצליח לנצל את זמן הבידוד טוב יותר ובתוך כך בקלות יותר.
נכון מאוד
מיכל | 24-04-2020 16:28
מתחברת למה שכתבת
2
מאמרו של גיא אמיר
לייטנר יעקב | 24-04-2020 15:54
הקשר שהוצג בין ההפטרה לפרשה מעניין והוא אקטואלי לימינו אנו יישר כח
3
מצא רע
גחזי | 24-04-2020 16:27
שאלה לרב .האם התאוריה הרבנית.האומרת שמצורע זה עונש לאדם על שהוציא שם רע .כלומר לשון הרע .יש לה ביסוס בתורה ..או שזו תאוריה המכילה אוולת .כמו שאומרים שהחזיר עומד לחזור ולהיות כשר .רק שאין בתורה את המושג לחזור והכל שטויות
4
כל מילה בסלע. אשריך
מיכל | 24-04-2020 16:28
מהמם
5
צרעת כשמה היא תשקיף של צרות הרוע בעולם
משה אהרון | 25-04-2020 22:05
כי זה כל האדם 2 - בלוג אישי משה אהרון תורת המצורע - תורה נפסדת של צרות ורוע 24/04/2020 11:21:34 בסד. המקרא ============ וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע, בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל-שָׂפָם, יַעְטֶה; וְטָמֵא טָמֵא, יִקְרָא. מו כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא--טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. הדברים : ================== הרוע בא לו לאדם מתוך הצר הצרות של לראות אך עצמו וטובתו שלו .ועל כן החיבור הזה שבין צרות לרוע הופך ל,נגע והאיש אשר בו הנגע לצרוע.[צר+ רוע] מנהגו זה התבטא חיצונית גם בבגדים מיוחדים שעטה על עצמו . על כן תחילה אמור הוא לפרום בגדיו לפרום את המעטפת שבה עטף עצמו.. והנה מגיע השלב הבא : וראשו יהיה פרוע עליו להתחיל לפרק את כל המבנים שהתגבשו לו בראש כתובנות שהזינו את הרוע. להיות בטרם השתנותו למבולבל והעיקר ידאג לפי שעה לשתוק. שברברת ההצדקה צריכה לידום שהיא היא אשר גורמת לאדם להמשיך ולהתחפר באיוולתו. לאמור : ועל שפם [שפה] יעטה. יעטה מסכה על שפתיו לסכור לפי שעה את פיו והמילם היחידות שרשאי הוא להוציא מפיו : טמא טמא = יקרא. והנה בא עתה האמצעי הכי דרסטי ומשמעותי עליו לגלות ממקום מושבו. להניח לפי שעה למחנה שלו. לתת לרדיוס החברתי שנפגע ממנו להיות רחוק ממנו. והוא בדד ישב בדד- בלי דד היניקה שלו משפחותו וקרוביו. ילך למחנה אחר לנסות גם להתאקלם בסביבתו החדשה ללמוד להיכנס למעגל החברתי אחרת ושונה ואז יש סיכוי שהנגע יחלווף והוא רשאי יהיה לשוב למחנה מושבו. ואזי מתקיים בו : וזאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן .. שבטהרתו הוא כבר בתוך תורה אחרת חדשה ושונה שאפילו מוכשר הוא גם לבוא גם לכלל כהונה ציבורית [והובא אל הכהן] ..שמכאן ואילך חלק מטוהרתו. זה כאמור גם לסגל תורה אחרת [זאת תהיה תורת המצורע]. אותה שתורת המצורע כפי שחווה אותה. תמיד תרצד אל מול עיניו . ======================= והנותן. והאומר
6
לא נעים לחולק על חז"ל אבל.
משה אהרון | 25-04-2020 22:22
לימוד יש לי ואני מניחו על המדף לימים של אליהו..... התורה הקדושה לא כתבה בדד ישב מחוץ למנה אלא הוסיפה והדגישה מחנה מושבו. כלומר הבדידות היא ממחנה מושבו. מהזירה החברתית שבה בא לו הקילקול .לפיכך גולה להתבודד למחנה אחר ששם הזירה חברתית זרה וחדשה אמור הוא להתחיל את מסעו החברתי מחדש ושונה ולאחר מכן יכול שישוב למחנה מושבו. ופירשנו המילה בדד [בתגובתינו הקודמת]בנוטריקון :בדד - בלי דד. לנתקו מצינורות היניקה שלו......
7
"מנחת ניחומים" - למי הכועס עלי......
משה אהרון | 25-04-2020 23:14
כי זה כל האדם 2 פרשיות תזריע - מצורע וחודש זיו - אייר [זיו אורה של הגאולה] 25/04/2020 23:09:13 בסד. מדוע נקרא חודש אייר - החודש השני. על שם היותו מסמל את הגאולה השנייה . אותה המשלימה את גאולת מצרים . משל לחבר ראשית עם האחרית. גאולת מצרים עם גאולת הקץ השלמה אשר בניצניה אנו שרויים. ולכן גם נקרא חודש זה - חודש זיו . כי זיווה של שמש הגאולה מתחילה להזהיר ולהאיר בחודש אייר. והנה עצמאות ישראל שהחלה באתחלתא בדמות מדינת ישראל. היא תחילת זיוו של העולם . שהרי החל המסע להיותינו גם תקוות העולם - אור לגויים. לכן מי שאינו חוגג את יום העצמאות ובהלל שלם . מכלים ומבזה את חג הפסח . ומפגין כפיות טובה שאין רעה ממנה. חג שמח. ובשורות טובות פרשיות : תזריע ומצורע סמוכות ומחוברות . לסמן את מקצה האתגר שבחיים. ואת הקצוות : מחד החיים מתחילם בלידה. [פרשת תזריע] ומאידך מסתיימים במוות שמגלמת הצרעת. [פרשת מצורע] והכל כעין סגירתו של מעגל. והאתגר יציקת התוכן - תוכנו של המעגל. להנפיק מהחיים את ההפך ממה שממיטה עלינו הצרעת - מוות. שצרעת כשמה היא : תשקיף של צרות ורוע בעולם. [צר+ רעת] ואנו צריכים לשאוף לרוחב לב . ואך טוב בחיים . שבוע טוב
8
תענוג צרוף
ד"ר פרוכטר | 28-04-2020 20:13
יישר כוחך
9
נהדר
יוסף | 28-04-2020 20:55
ישר כח