פרשות השבוע, תזריע מצורע, עוסקות בעיקר באדם שחטא בלשון הרע וקיבל צרעת. אחד הפסוקים המפורסמים אומר "בדד ישב מחוץ למחנה מושבו".
איזה מחנה? מאיפה הוא צריך לצאת? אומרים חז"ל מחוץ למחנה ישראל.
המשכן היה מחנה שכינה, אזור הלוויים היה מחנה לויה, וכל שאר עם ישראל היה מחנה ישראל, ומחוץ לכל אלו ישב המצורע.
ולאחר בניין המקדש, מחנה שכינה זהו המקדש עצמו, מחנה לויה זהו הר הבית, ומחנה ישראל זוהי ירושלים.
המצורע יוצא מהמחנה דהיינו רק מערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, אבל מתל אביב עפולה ומטולה הוא לא צריך לצאת. מה משמעות הדבר?
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
מה דעתך בנושא?
3 תגובות
0 דיונים
שיר
כל הכבוד
15:23 24.04.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
משה אהרון
כי זה כל האדם 2 בלוג אישי - משה אהרון תורת המצורע - תורה נפסדת של "צרות" ו"רוע" 24/04/2020 11:21:34 בס"ד. המקרא ============ וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע, בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל-שָׂפָם, יַעְטֶה; וְטָמֵא טָמֵא, יִקְרָא....
כי זה כל האדם 2 בלוג אישי - משה אהרון תורת המצורע - תורה נפסדת של "צרות" ו"רוע" 24/04/2020 11:21:34 בס"ד. המקרא ============ וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע, בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל-שָׂפָם, יַעְטֶה; וְטָמֵא טָמֵא, יִקְרָא. מו כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, יִטְמָא--טָמֵא הוּא: בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. הדברים : ================== הרוע בא לו לאדם מתוך ה"צר" הצרות של לראות אך עצמו וטובתו שלו .ועל כן החיבור הזה שבין צרות לרוע הופך ל,נגע" והאיש אשר בו הנגע ל"צרוע".[צר+ רוע] מנהגו זה התבטא חיצונית גם בבגדים מיוחדים שעטה על עצמו . על כן תחילה אמור הוא לפרום בגדיו לפרום את המעטפת שבה עטף עצמו.. והנה מגיע השלב הבא : "וראשו יהיה פרוע" עליו להתחיל לפרק את כל המבנים שהתגבשו לו בראש כתובנות שהזינו את הרוע. להיות בטרם השתנותו ל"מבולבל" והעיקר ידאג לפי שעה לשתוק. שברברת ההצדקה צריכה לידום שהיא היא אשר גורמת לאדם להמשיך ולהתחפר באיוולתו. לאמור : "ועל שפם [שפה] יעטה". יעטה מסכה על שפתיו לסכור לפי שעה את פיו והמילם היחידות שרשאי הוא להוציא מפיו : "טמא טמא" = יקרא. והנה בא עתה האמצעי הכי דרסטי ומשמעותי עליו לגלות ממקום מושבו. להניח לפי שעה ל"מחנה" שלו. לתת לרדיוס החברתי שנפגע ממנו להיות רחוק ממנו. והוא "בדד" ישב" ב"דד- בלי "דד" היניקה שלו משפחותו וקרוביו. ילך למחנה אחר לנסות גם להתאקלם בסביבתו החדשה ללמוד להיכנס למעגל החברתי אחרת ושונה ואז יש סיכוי שה"נגע" יחלווף והוא רשאי יהיה לשוב למחנה מושבו. ואזי מתקיים בו : "וזאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן .. שבטהרתו הוא כבר בתוך תורה אחרת חדשה ושונה שאפילו מוכשר הוא גם לבוא גם לכלל כהונה ציבורית [והובא אל הכהן] ..שמכאן ואילך חלק מטוהרתו. זה כאמור גם לסגל "תורה אחרת" ["זאת תהיה תורת המצורע"]. אותה שתורת המצורע כפי שחווה אותה. תמיד תרצד אל מול עיניו . ======================= ו"הנותן". ו"האומר"
המשך 11:25 24.04.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר
משה אהרון
בס"ד. איפה ההתייחסות למילה הנוספת : "מושבו", שהיא חלק לא פחות חשוב מהמליה הראשונה "מחנה". המצורע נדרש לצאת מתחום "מושבו". אותו התחום שבו הזיק לסביבתו בסיבתו האחרת צרעתו כבר...
בס"ד. איפה ההתייחסות למילה הנוספת : "מושבו", שהיא חלק לא פחות חשוב מהמליה הראשונה "מחנה". המצורע נדרש לצאת מתחום "מושבו". אותו התחום שבו הזיק לסביבתו בסיבתו האחרת צרעתו כבר מכרזת עליו והוא נדרש תקופה מסויימת לנסות לאקלם עצמו חברתית עם הגיבנת של הצרעת .
המשך 09:33 24.04.2020שפה פוגענית
הסתה
דיבה
אחר