סגנית ראש העיר ירושלים, חגית משה, מתנגדת לסגר על השכונות בבירה: "נעשה לא על דעתנו, הייתה החלטת ממשלה שלוותה בדיונים ארוכים. הסגר מאד מגמתי ובעייתי". על אשפוז בכפייה: "אם אין ברירה – כן, לכפות עליהם". על הפריימריז בציונות הדתית: "לא ירד מהפרק, הכל פתוח".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום ועריכה: אוריה לוסקי)

על עמדת עירית ירושלים: "ראש העיר העביר את עמדתו שלא נכון לפעול כך, הוא מנהל את האירוע בצורה מכובדת ומכבדת, מקצועית. אבל לא שמעו את דעתו של ראש העיר ומשרד הבריאות החליט אחרת. מרגע שההחלטה התקבלה אנחנו מקבלים אותה אבל מצרים עליה מאד. זה לא מה שימגר את הקורונה.

מתנגדת למונח 'שכונות חרדיות', בעולם היו אומרים שאלו מסרים אנטישמיים

משה יוצאת נגד הסגר רק במרכזיים החרדיים: "לבוא ולהגיד 'שכונות חרדיות', 'שכונות חרדיות' זה מעוות. זה סטיגמה שבאים להדביק לשכונות בירושלים, לא יכול להיות שרק בירושלים ורק בשכונות החרדיות צריך  להיות סגר כזה, זה לא נכון, זה לא פותר את בעיית הידבקות ומעבר לזה – הופך את השכונות למדרגות של קורונה".

"'מתי הבנתי שזה בעייתי'? כשאנשים שעומדים בטור בסופר מתרחקים מקונה חרדי כי אולי הוא חולה – צריך להגיד עד כאן. אני מתנגדת למונח 'שכונות חרדיות', אם היו אומרים את זה בעולם היו אומרים שאלו מסרים אנטישמיים ואנחנו מביאים  את זה לכאן בעטיפה של צלופן נחמד?! אני לא מקלה ראש, יש חולים בשכונות. וקוראת לציבור להישמע לכלים ולהישאר בבית, אבל אפשר גם להוציא את החולים מהבית ולבודד אותם".

אם אין ברירה – אשפוז בכפייה

ההחלטה התקבלה נגד החרדים?

"השיח מאד בעייתי. מחפשים דברים שיש להם נראות, זה שמציגים כל יום בתקשורת רחובות סגורים ושוטרים עושה תחושה שמשהו קורה, בדרך לכאן הסתבר לי שלא כל כך קורה. אוטובוסים יוצאים משכונות אחרות והתחושה של סגר ומהלך דרמטי – זה לא כך. יש חורים מאד גדולים בגבינה".

על אשפוז בכפייה: "השיח של כפייה הוא לא נכון, צריך להסביר לאנשים ואם אין ברירה – כן, לכפות עליהם. הם מסכנים את גם את המשפחות שלהם וגם את שאר התושבים בשכונה".

מי החליט שאחד חלקי אלף זה מדד רפואי?

מה מצב השוכנות הדתיות: "כשהחליטו על הסגר היו 20 חולים בגבעת מרדכי, שאלנו מדוע יש סגר? אף אחד לא ידע לענות לנו. מי החליט שאחד חלקי אלף זה איזשהו מדד רפואי? בוא נסבר את האוזן, זו התוצאה של בקשת ראש העיר לקבל קריטריונים".

שכונה בירושלים מונה בין 40 ל-60 אלף תושבים, כאמור משה ממשיכה במתקפה נגד ההחלטה להמשיך את הסגר: "ראש העיר הציג חלופות למשרד הבריאות ולא  קיבלו אותם כי הייתה החלטה גורפת, חד משמעית על "סגר, עוצר", כדי שזה מה שיגידו בתקשורת על עליית מדרגה. בשטח זה לא קורה וזה לא אפקטיבי כי זה לא ימנע. סוגרים שכונה, אף אחד לא יודע מה קורה, אין בדיקות באותן שכונות, מחכים לראות מה יקרה – ברגע שהחלטתם שהשכונה בסיכון, אז בבקשה, תגבירו את הבדיקות, תגדילו את המהלכים, אין שום מהלכים נוספים שעושים בשכונה – רק סגר".

מה תהיה מבחינתכם הצלחה, שהטיפול בקורונה מאחוריכם?

"ברגע שאותם חולים מזוהים שאנחנו מכירים אותם יצאו למקום מבוקר, לבית מלון שהעיר ירושלים הכשירה עבורם ורק מחלקים שייקלטו שם, והמספר ירד משמעותית פחות תהיה הדבקה ואני מעריכה שאז נוכל לצתא ולהגיד שהורדנו באופן דרסטי את כמות החולים בעיר".

חייבת להיות הבראה בבית היהודי

משה היא גם יו"ר הבית היהודי בירושלים, הסניף הגדול ביותר של המפלגה. "לא ירד מהפרק שום דבר, אף אחד לא מתעסק עם זה", היא אומרת על הפריימריז בציונות הדתית. "ברגע שהתמונה תתבהר ונדע לקראת מה  אנחנו הולכים אני יוכל להיגד מה אנחנו חייבים. מה שברור שהבראה בבית היהודי חייבת להיות. אנחנו חייבים להחזיר את הקולות והתומכים חזרה הביתה. עכשיו זה ברור לכולם שאם לא מצביעים למפלגה דתית ימנית – אין מפלגה דתית לאומית משפיע במדינת ישראל".

את מדברת על אפשרות שהרב רפי פרץ יישאר בתפקידו או יצטרך ללכת הביתה? "הכל פתוח, קודם אנחנו צריכים לראות מה קורה אחרי הקמת הממשלה לכשתקום ואז ישבו ויחליטו מה צעדי בוני המפלגה או מחזירי אמון הציבור בבית היהודי.

"ברור לכולם שכל אותם חברים שהחליטו לא להצביע הפעם האחרונה לבית היהודי, כי כעסו על המלכים ולא היו שבעי רצון היום מבינים שהקרקע נשמטת מתחת רגליהם ואל תהיה מפלגה שתשפיע בממשלת ישראל על דרכה של הציונות הדתית, יש לזה המון משמעויות".