בעקבות השיח הפוליטי ביממה האחרונה המזהיר מחבירה של מפלגת 'כחול לבן' לרשימה המשותפת האנטי ציונית, עלו קולות הטוענים כי גם שותפיו החרדים של נתניהו- ש"ס ויהדות התורה- אינן מפלגות ציוניות. מי שכבר לא הצליח לעצור את עצמו ולא להגיב הוא עיתונאי חדשות 12, יאיר שרקי.

"טוב, די. חלאס עם השטות של החרדים לא ציונים", כתב שרקי בסדרת ציוצים בחשבון הטוויטר שלו. "זה פעלול סמנטי שהיה נכון למאבק האידיאולוגי בראשית התנועה הציונית. להבדיל מסאטמר והחוגים הקנאיים, אגודת ישראל ובטח ש"ס (הרב עובדיה היה לא ציוני? פחחחח) לא פחות ציונים מהרבה ישראלים אחרים שנולדו פה".

לדברי שרקי אמות המידה השתנו: "המבחן ל'ציונות' ב- 2020 הוא לא מה סבא שלך חשב על הרצל, אלא מה אתה חושב על מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. מי שמוותר על הגדרת המדינה כבית הלאומי של העם היהודי = לא ציוני. פשוט. וכל מאבקי החרדים על דמותה של המדינה רק חושפים את השינוי בעמדה שלהם ביחס אליה".

על הטענה לפיה ליצמן לא הסכים לכהן כשר מכיוון שאינו ציוני, השיב שרקי: "לשואלים למה ליצמן אינו שר – כזכור הוא כן היה שר לתקופה קצרה עד חידוש עבודות הרכבת בשבת. ולפניו כיהו עוד נציג של אגודת ישראל בראשית המדינה. ההתנגדות היא לא בגלל הסתייגות מהציונות אלא בגלל שכשר הוא נושא באחריות משותפת לכל פעולות הממשלה ובכללן חילולי שבת שונים מטעם המדינה". שרקי אף ציין כי "מרגע שנתניהו נדרש להתפטר מתפקידיו המיניסטריאליים ליצמן שב לכהן כשר".

עיתונאי 'הארץ', חיים לוינסון הגיב לשרקי וכתב: "שרקיז, עקרונית אני מסכים איתך, אבל אתה מפספס הנקודה. ‏האמירה ש"החרדים לא ציוניים" היא התרסה כלפי מחנה פוליטי מסויים שעומד עם ציונומטר ומכפיש מבוקר עד לילה את ציונותם של יריביהם הפוליטיים, בעוד בתוך המחנה שלהם פנימה הם מאוד עדינים לניואנסים שונים של הציונות".

שרקי השיב לו: "אם עקרונית אתה מסכים זה מספיק. ‏לא מעניין אותי עכשיו התרגום הפוליטי של היותם של החרדים ציוניים, רק להסיר מהשולחן את הטענה הזאת שנובעת מחוסר היכרות עם החרדים או חוסר הבנה מהי ציונות".

יאיר אטינגר, הכתב לענייני חרדים של 'כאן 11' דחה את דבריו של שרקי וכתב: "השטות הזאת של החרדים לא ציוניים"; החזון איש, הרב מבריסק, הרב שך (הציונות – "ככל הגויים בית ישראל"), ההשקפה הטהורה, כל תפיסת הגלות בזרם "המרכזי" של היהדות החרדית, אין ספור מאמרים, דרשות – אבל בשביל אחי שרקי "חלאס עם השטות". לפחות תגיד זה מורכב, זה דינמי. שטות?".

שרקי השיב גם לטענה הזאת וכתב: "תחלק את הדיון (המרתק והנדרש דווקא מהצד הדתי והתיאולוגי) על תפיסת הגלות, ואיך היא הפכה היום לתאוריה בלבד עבור רוב החרדים הישראליים, ובין השיח מהצד הישראלי הפשוט (החילוני) על העמדה הנפשית ביחס למדינה ו'לא ציונים', שהוא כולו מתייתר מהגדרת המדינה כבית הלאומי של העם היהודי. ובעיקר – לא דיברתי על 'השקפה' בשנות ה50 אלא על פרקטיקה ב2020".