היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, התייחס הערב (רביעי) לחוק שיהפוך את משרות היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון, מהלך אותו ניסה שר המשפטים לקדם בעבר כשהיה חבר כנסת, וטען כי לא מדובר במשילות נבחרי העם.
היועמ"ש אמר: "הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת, היום שר המשפטים, אמיר אוחנה, שנועדה להפוך את היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון, כך שהשר הממונה יוכל למנות את היועץ המשפטי של המשרד ולפטרו כאוות נפשו, ללא כל מגבלה".
"כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: "הצעת חוק זו נועדה להביא לשינוי בשיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שהיועץ המשפטי למשרד ייבחר על ידי השר המופקד על המשרד למשרת אמון, כפי שהדבר נעשה היום בנוגע לבחירת מנכ"ל המשרד. שינוי זה יביא להגברת המשילות ולחיזוק משרדי הממשלה, כך שיוכלו ליישם את מדיניות השר המופקד עליהם בצורה מיטבית והרמונית ולא לעומתית ומסכלת.
התפיסה העומדת בבסיס הצעת חוק זו היא שתפקידו של היועץ המשפטי הוא לסייע לשר להגשים את מדיניותו ולהעניק לו את הכלים המשפטיים המתאימים. למטרות פיקוח ובקרה קיימים גופים אחרים – מבקרי המשרדים, מבקר הממשלה, בתי המשפט ומערכות אכיפת החוק."
מנדלבליט תקף: "חשוב להציג את האמת כהווייתה – השאלה העומדת על הפרק איננה המשילות, כי אם הנאמנות. ההצעות להחלשת או אפילו ביטול הערובות הפרוצדורליות המיועדות להגן על עצמאותם של שומרי הסף נועדו להבטיח כי אלו שיתמנו לתפקידים אלו יגלו נאמנות מלאה לגורם הפוליטי הממנה אותם, אשר יכול בהינף יד להביא לסיום כהונתם בתפקיד".
עוד הוסיף כי: "נאמנות שכזו לדרג הפוליטי הממנה אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם התפקיד אותו נדרשים שומרי הסף למלא בחברה דמוקרטית. שומרי הסף אינם פועלים נגד הממשלה. הם פועלים ביחד איתה, לקידום מדיניות הדרג הנבחר. אבל בנקודות קצה, כאשר קיימת התנגשות בין השלטון לבין החוק, ומקרים כאלה לצערנו יכולים להתרחש כידוע לא כעניין תיאורטי – על שומרי הסף לבחור בחוק".
מנדלבליט התייחס למינויו של דן אלדד כמ"מ פרקליט המדינה: "שומר סף שנאמנותו נתונה לדרג הפוליטי שמינה אותו, ולא לאינטרס הציבורי, איננו יכול למלא את תפקידו כשומר סף. בהתאם לכך, פרקליט המדינה או ממלא מקום פרקליט המדינה איננו יכול להיות תלוי ברצונו הטוב של שר המשפטים לבדו, בקשר לעצם מינויו או למשך המינוי. מצב בו ממלא מקום פרקליט המדינה מכהן תחת צל האפשרות כי תפקידו לא יוארך אם לא יגלה נאמנות לשלטון – איננו ראוי".
"זו הסיבה בגינה קבעתי כי מינויו של אדם לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, לתקופה של שלושה חודשים שבסיומה שר המשפטים יוכל להחליט אם להאריך את המינוי בשלושה חודשים נוספים, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מתנגד למינוי, עולה כדי מניעה משפטית".
היועמ"ש תקף את שר המשפטים: "דברי השר משקפים גישה שאין מקום לקבלה – גישה של נאמנות שומר הסף לבעל התפקיד שמינה אותו. גישה שלפיה בהתנגשות בין השלטון לחוק, שומר הסף נדרש להעדיף את השלטון. אלו המבקשים להסיר כל ערובה פרוצדורלית בקשר למינויים של שומרי סף טוענים, בין היתר, כי בעבר מונו לתפקידים אלו אנשים ראויים, ללא קיומן של ערובות כאמור".
"למרבה הצער, המציאות הנוכחית לא רק שאין בה כדי להצדיק פעולות להחלשת הערובות הפרוצדורליות לשמירת עצמאותם של שומרי הסף, אלא שהיא מצדיקה את ההיפך – הגברת הערובות הללו. הכוונה היא למציאות שבה שר המשפטים טוען בראיון שהוא "נערך נפשית לאפשרות שיתפרו לו תיק", כאשר ברור לכולם שזו טענה מופרכת וחסרת ביסוס".
עוד הוסיף: "הכוונה היא למציאות שבה שר המשפטים טוען בראיון אחר שמערכת אכיפת החוק עשתה "שגיאה קיצונית וחמורה", בהגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה, ושהתיקים "לא יבשילו לידי הרשעה"; כאשר ברור האינטרס הפוליטי העומד בבסיס קביעותיו אלו וברור שאין לו כלים לגבש עמדה כזו – ולו מן הטעם שלא נחשף לראיות בתיק, ובוודאי שלא היה שותף לדיונים המעמיקים בנוגע למשמעותן של ראיות אלו ולניתוח המשפטי שלהן".
"הכוונה היא למציאות שבה שר המשפטים מודיע שיש פסקי דין של בג"ץ שלא צריך לקיים, ולמרות שלאחר מכן הסתייג מדבריו אלו, לאחרונה, כאשר בית המשפט העליון הוציא צו ביניים שלא לרוחו בעניין הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בנושא המחלקה לחקירות שוטרים, הוא טען ש"בג"צ עשה יד אחת עם היועץ המשפטי לממשלה"."
