פרקליט המדינה לשעבר, משה לדור, פרסם היום (שלישי) מאמר בו הוא תוקף בחריפות את שר המשפטים, אמיר אוחנה, ואת ממלא מקום פרקליט המדינה החדש, דן אלדד.

את המאמר פתח לדור במילים: "עדים אנו בימים אלה להשתלטות שר המשפטים על תהליך מינוי ממלא המקום הזמני לפרקליט המדינה. מהלכיו של השר – שר המשפטים! – יוצרים חשש חמור לפגיעה בתפקודה התקין של התביעה הכללית ולערעור אמון הציבור בה".

לדור רומז במפורש כי מניעיו של השר אוחנה היו מתוך מניעים לטובתו של ראש הממשלה וכתב האישום שהוגש נגדו: "לא ניתן לשלול כי מניעיו של השר נעוצים ברצונו לסייע לראש הממשלה, שמינה אותו זה מקרוב, להדוף את הרשמים השליליים בציבור ביחס לניקיון כפיו, שהועצמו לאחרונה ביתר שאת בעקבות קבלת ההחלטה להגיש נגדו את כתב האישום בגין עבירות השחיתות החמורות שביצע לכאורה".

"יש יסוד ממשי לחשש שהשר שותף למגמה לעשות כן על דרך של ניסיון להיפוך היוצרות;במקום שהציבור יתרשם ממשמעות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום המתבסס על ראיות משכנעות לכאורה, מעבר לכל ספק סביר, כי נתניהו עבר עבירות חמורות,היה מי שהחליט להשתלט על השיח הציבורי ולמקדו בהאשמתם של כלל גורמי אכיפת החוק במדינה – מחוקרי המשטרה, דרך פרקליטי המדינה, ועד ליועץ המשפטי לממשלה עצמו (בואך בית המשפט אולי) – ועל כך שהם לוקים וכושלים מזה שנים, וכי אין לתת אמון בפועלם המונע משיקולים פסולים".

"זריית חול בעיני הציבור"

לדור תוקף את אמירתו של אוחנה כי המינוי נועד בכדי להחזיר את אמון הציבור בפרקליטות: "האמנם? בחודשים ספורים – קרוב לוודאי פחות משלושה – צפוי המ"מ לשקם את אמון הציבור? האמנם מדובר בהנמקה רצינית? האם לא מדובר בפראזולוגיה חסרת שחר ביחס למינוי הזמני העומד על הפרק?"

לגבי אלדד עצמו כתב: "סוד גלוי הוא שאלדד אינו זוכה לאמון או להסכמה גם של רוב רובם המכריע של בכירי הפרקליטות עמם יהיה עליו לעבוד, ואותם – "יהיה עליו לשקם"".

פרקליט המדינה לשעבר מוסיף כי "אין שחר להנמקות שהושמעו להצדקת המינוי. סיסמת "השיקום הנחוץ בעת הנוכחית" בהקשר למינוי הזמני היא בבחינת זריית חול בעיניי הציבור, שחלקים בו אינם נוהגים להשקיע מאמץ לקילוף שכבת הפסאדה כדי לברר אם יש בסחריר ממש. וכל זאת – בניסיון להלבין מהלך פסול באמצעות יומרה לציידו בהנמקה הנחזית ראויה".

מיד לאחר מכן, לדור טוען את טענתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי אוחנה עדה לו 'דווקא': "לא ניתן להשתחרר מהרושם שקריטריון מרכזי בבחירה בדן אלדד היא דווקא היעדרותו מרשימת הפרקליטים שהיועץ סבר כי הם יכולים להתאים לכהונה הזמנית".

"מאחר שהשר נמנע מלנמק את סירובו לבחור מי ממועמדיו של היועץ המשפטי לממשלה,יש יסוד לחשד שהשר ראה בעצם העובדה שאלדד אינו נמנה עם מומלציו טעם עיקרי בבחירתו, על מנת לעורר גם חוסר שקט במערכת ולפגוע בהרמוניה הארגונית".

לדור תקף את אלדד: "האם אלדד לא הבין שהוא חוצה את הקווים ואת הגבול בנכונותו להתמסר לשר המשפטים העומד לבצע בדרך בוטה ומתריסה לכאורה מינוי משיקולים שהוא – כך יש להניח – מודע לכך שלפחות נחזים כבלתי ראויים?"

"מגמות מסוכנות שנועדו לקדם "הפיכה שלטונית" כנגד שלטון החוק במדינה"

שורת השאלות שהופנו אל אלדד על ידי לדור, תוקפות אותו בעוצמה רבה: "הכיצד ההין אלדד לקבל מידי השר את המינוי בניגוד מוחלט לעמדת היועץ המשפטי לממשלה- הדמות העומדת בראש המערכת והאחראית על תפקודה? הכיצד התפתה לחצות את הקווים ולפעול אצל מי שנראים כפועלים בכוונת מכוון להחליש את המערכת ולערער את האמון בה? כיצד יתרץ את נכונותו לקבל על עצמו מינוי מתריס המקומם את כל חבריו מן העבר, הנאבקים באומץ על שימור חוסנה של המערכת מול המגמות המסוכנות הללו?"

"הכיצד נכון היה להקריב את ערכיו ומעמדו בקרב חבריו לטובת 'נזיד כהונה זמנית' שהוקצתה לו מידי מי שמתייצב ציבורית להחלישם? האם לא הבין ששיתוף פעולה מצדו עם המינוי מסייע לאלה החותרים כיום להחליש את שומרי הסף בתחומים המגוונים – בראש ובראשונה בתחום המשפט (בראשות היועץ המשפטי)? והאם לא זיהה את אלה אולי כמגמות מסוכנות שנועדו לקדם "הפיכה שלטונית" כנגד שלטון החוק במדינה? הכיצד יחיה אלדד עם התחושות שתלווינה אותו בשעה שינהל ישיבות עם בכירי המערכת,שעה שהם מתביישים בשמו, משפילים עיניהם ונמנעים לפגוש את מבטו?"

לדור מפרש מדוע הוא רואה בחומרה את הדברים: "במעשהו הראשון של הפרקליט הזמני, המתבטא בעצם התייצבותו בלשכת פרקליט המדינה, הוא מקיים את ציפיות השר שמינה אותו להעביר את המסר בדבר בטלות מעמד חוות דעת היועץ המשפטי כמחייבת".

"כמה מזיק ואירוני הוא שדווקא פרקליט המדינה, הוא המוביל את המהלך להחלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה – "נציב שלטון החוק ברשות המבצעת" החיונית כל כך לשמירת הדמוקרטיה שלנו כיום – ולהפיכתו לגורם מקצועי שעמדתו המשפטית אינה מחייבת עוד!!"

"בגידה בעקרונות החשובים לפרקליטים"

התעקשותו של אלדד לקבל על עצמו את התפקיד מידי השר, בניגוד לעמדתו הנחרצת של היועץ המשפטי, היא גם בבחינת השמעת "צפצוף ארוך" גם על קבוצת בכירי הפרקליטות, השוללים את התאמתו לדלג לכיסא המנהל המקצועי שלהם לתקופת הביניים".

"היא מהווה הבעת אי אמון קשה ביותר ביועץ המשפטי מפי מי שעומד למלא את משרת פרקליט המדינה הכפופה ליועץ. היא מהווה גם פגיעה קשה בערכים שנדמה היה לי (במהלך כ- 25 השנים בהן עקבתי אחר עבודתו של אלדד במערכת) שהוא שותף טבעי להם, והיא נתפסת למרבה הצער גם כמעין בגידה בעקרונות החשובים המשמשים "כוכב צפון" לפרקליטים. לפי אלה – שום אינטרס אישי, לרבות קידום לכהונה יוקרתית, אינו מצדיק שיתוף פעולה עם מהלך שמניעיו ודרכי קידומו נחזים להיות בלתי ראויים ונפסדים".

לדור מסיים את מכתבו: "אין זה מאוחר מידי שאלדד יחזור בו מנכונותו (מהגשמת שאיפתו) למלא את התפקיד. האלטרנטיבה למהלך מתבקש זה גרועה יותר. בנסיבות המקוממות (ואפשר והבלתי חוקיות) בהן קיבל את התפקיד, אין הרי משום מחמאה כלשהי לדמותו. התעקשותו להיצמד לפירותיו של המינוי השגוי (על הכבוד המפוקפק לכהן בו בנסיבות האמורות) תהיה על כן לא רק משגה מצדו, אלא תסב תחושת אכזבה ואף פגיעה אישית אצל מי שהורגלו לזהותו כדמות חיובית ותורמת בפרקליטות המדינה".