בית המשפט העליון אישר היום (ראשון) את התמודדותה של ח"כ היבא יזבק לכנסת ה-23, וזאת לאחר שביטל את החלטת וועדת הבחירות שפסלה את יזבק בטענה כי היא תומכת טרור.
ההחלטה התקבלה ברוב של 5 שופטים שתמכו באי פסילתה של יזבק, למול 4 שחשבו כי על בג"צ לפסול אותה. השופטים שתמכו בפסילת יזבק היו נשיאת העליון, אסתר חיות, נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון. השופטים שהחזיקו בדעת הרוב כי אין לפסול את יזבק היו עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז, מני מזוז, ענת ברון ויצחק עמית.
דעת הרוב שאישרו את ריצתה של יזבק:
שופטי הרוב קבעו כי בנסיבות העניין בהינתן הכמות המעטה של הראיות המהותיות; חלוף הזמן; היעדר ביסוס בדבר פעולה חוזרת ונשנית ובעיקר נוכח הבהרותיה והצהרותיה של יזבק המגובות בתצהירים אישיים וכן בהבעת חרטה מצידה ביחס לחלק מהפרסומים – לא הצטברה בעניינה "מסה קריטית" של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה לפי אמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה. כמו כן נקבע כי לא הובאה כל הוכחה שהפרסומים האמורים הם חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה של יזבק ושל שאיפותיה או כי יזבק פעלה או פועלת למימוש המטרה הפסולה שבגינה התבקשה פסילתה.
שופטי הרוב הדגישו כי אם מתעורר ספק בבחינת חומר הראיות עליו לפעול לטובת הרשימה או המועמד וזאת נוכח מעמדה הרם של הזכות לבחור ולהיבחר ובהינתן אמות המידה המחמירות שנקבעו לאורך השנים בפסיקתו של בית המשפט העליון שלפיהן מניעת השתתפות של מועמד בבחירות לבית המחוקקים תישמר למקרים חריגים שבחריגים. עוד נקבע כי יש ליתן משקל משמעותי להצהרותיה של יזבק, כפי שנעשה בעבר בעניינם של מועמדים אחרים מכל קצות הקשת הפוליטית ולכך שיזבק הצהירה ושבה והצהירה באמצעים שונים כי היא מתנגדת לכל אלימות "מכל סוג נגד אף אדם בין אם הוא במדים או לא במדים".
בהקשר זה נקבע כי גם אם חלק מן ההבהרות של יזבק היו דחוקות, בלשון המעטה, וגם אם קיים בהן אלמנט מסוים של התרסה או ביטול אין די בכך כדי להפריכן בכללותן ולרוקנן מתוכן. שופטי הרוב ציינו בהקשר זה כי בכל הנוגע לפוסט בעניינה של המחבלת מוגרבי יש לייחס משקל לעובדה כי בתצהירה ציינה יזבק שמדובר בהתנסחות שגויה ובעייתית וכי כיום הייתה מתנסחת אחרת ואף מחקה את הפרסום. שופטי הרוב הדגישו כי אין בתוצאה שאליה הגיעו כדי לגרוע משאט הנפש שמעוררות התבטאויותיה של יזבק ועם זאת ציינו כי שאט נפש אינה עילה לפסילתם של רשימות או מועמדים מלהתמודד לכנסת וגם להיפך.
פוגלמן כתב: "לא הובאה לפנינו כל הוכחה כי הפרסומים האמורים הם חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה של יזבק או של שאיפותיה. יזבק חזרה והצהירה, באמצעים שונים, כי היא מתנגדת לכל אלימות, וציינה כי היא נגד הרג, נגד הרג ילדים ונגד הרג חפים מפשע".
ברון כתבה: "בהינתן המכלול הראייתי שהוצג בפנינו, דעתי היא כי פסילת מועמדותה של חברת הכנסת יזבק אינה עולה בקנה אחד עם אמות המידה כפי שנקבעו בפסיקתו הענפה ורבת השנים של בית משפט זה".
מזוז כתב: "עיון בחומר הראייתי שהוצג בפני ועדת הבחירות המרכזית ובפנינו מוביל לדעתי למסקנה כי הוא אינו עומד, אף לא בקירוב, באמות המידה האמורות – לפחות לא ברובן – ובמיוחד בכל הנוגע לאמת המידה הרביעית דלעיל, לפיה לשם פסילת רשימה או מועמד נדרשת "מסה קריטית של ראיות בעלות אמינות גבוהה"; כי הראיות צריכות להיות "ברורות, חד-משמעיות ומשכנעות"; וכי "ספק המתעורר לגבי דיות המסכת הראייתית צריך לפעול נגד הפסילה".
ברק ארז כתבה: "שאט נפש אינו עילה לפסילתם של רשימות או מועמדים מלהתמודד לכנסת. אני סבורה כי הבהרותיה של יזבק מדגישות שלא רק שאין בדבריה כדי להביע תמיכה באלימות ובמאבק מזוין, אלא שהיא אף מסתייגת מאלימות באופן מפורש".
עמית כתב: "זכות היסוד החוקתית לבחור ולהיבחר והכלל לפיו הספק פועל לטובת המועמד באו גם הפעם והטילו עצמם על כף המאזניים, באופן שמטה את הכף לאי פסילתה של ח"כ יזבק", והוסיף כי אין לחגוג את התוצאה הסופית "התוצאה הדחוקה אליה הגענו (4:5) ממחישה עד כמה קרובה הייתה ח"כ יזבק למצוא עצמה מחוץ למפתן הכנסת. אין מקום "לחגוג" את התוצאה הסופית. יש מקום לחשבון נפש אם זו הדרך לקדם את עניינם של ערביי ישראל".
דעת המיעוט שפסלו את ריצתה של יזבק:
דעת המיעוט סברה מנגד כי הראיות שפורטו בעניינה של יזבק אינן משתמעות לשתי פנים והן מלמדות על תמיכה בפעולות טרור, מהקשות ומהמחרידות שבוצעו נגד מדינת ישראל. על כן, כך סברה דעת המיעוט, מדובר באחד המקרים החריגים והקיצוניים אשר בו די בראיות שהוצגו כדי לגבש "מסה קריטית" של ראיות משכנעות, ברורות וחד-משמעיות המעידות על תמיכתה של יזבק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
אשר להסברים ולהבהרות שנתנה יזבק, סברו שופטי המיעוט כי ההבהרות שניתנו בכל הנוגע לראיות המרכזיות שהוצגו הן חמורות ומטרידות לא פחות מהפרסומים עצמם. כך, בעניין הפרסום הנוגע לקונטאר נקבע כי ההבהרות שניתנו הן בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי ובלתי משכנע בעליל ובעניין הפרסום הנוגע למוגרבי, נקבע כי בהינתן חומרתו הרבה של הפרסום ומשמעויותיו, תמוהה מאוד העובדה שיזבק בחרה למקד את האמירה בדבר השגיאה והבעייתיות שבאותו פרסום ב"התנסחות בלבד".
שופטי המיעוט הדגישו כי משיזבק לא התנערה ולא חזרה בה גם בשלב זה מעצם הצגתה של מוגרבי כ"דמות מופת" ותיארה אותה בתצהירה כמי ש"נהפכה לחלק מהנרטיב ההיסטורי של העם הפלסטיני, העם שלי", אין בהסברים וההבהרות שניתנו על ידה כדי להקים ולו ספק שהיא מזדהה עם מוגרבי ותומכת במעשיה שאינם אלא מאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
שכל ישר, מוסר בסיסי, חוק ומשפט, מורים כולם כאחד, כך סברו שופטי המיעוט, כי מי שמעלה על ראש שמחתו את הארכי טרוריסט סמיר קונטאר, את המחבלת דלאל מוגרבי ודומיהם, לא יכירנו מקומו בכנסת ישראל.
הנשיאה חיות כתבה: "הבעת דעות התומכות במובהק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד המדינה אין לה מקום בחברה דמוקרטית, ללא קשר לתוחלת התממשות תוצאותיה של תמיכה זו".
סולברג כתב: "פועל יוצא ממעשיה של ח"כ יזבק, לרבות התבטאויותיה, במפורש ובמשתמע, שיש בהם משום תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל".
אלרון כתב: "הבעת הערכה לקונטאר מלמדת על תמיכה בפועלו ומתפרשת כדברי שבח על מעשי הטרור שביצע – ויתרה מכך, מבטאת תמיכה בפעילותו המתמשכת בארגון חיזבאללה מאז שוחרר ממאסר. בנסיבות אלה, אני סבור כי תמיכה בקונטאר כמוה כתמיכה במאבק המזוין של ארגון חיזבאללה בישראל", והוסיף כי "העובדה שח"כ יזבק ראתה לנכון להצביע על מחבלת אשר רצחה עשרות בני אדם כעל מודל לחיקוי ודוגמה לאופן שבו נשים עשויות להשתתף באופן משמעותי בחברה, מלמדת יותר מכול על תמיכתה במאבק המזוין של ארגוני הטרור נגד ישראל".
מינץ כתב: "עיינתי שוב ושוב בתצהירי יזבק ובדברים שמסרה בעל פה ולא מצאתי "הסבר" אחד ראוי אשר יכול ליישב את פרשנות הדברים הבוטים שבחרה לומר ולשתף, באופן שונה מזו הנגלית על פניהם. אדרבה, ניכר להבחין כי יזבק מדייקת כי "ההתנסחות" שלה בלבד הייתה בעייתית. יזבק מבקשת "להתחבא" מאחורי אמירות כלליות וגורפות בדבר התנגדותה לאלימות באשר היא. אלא שהסתייגות כללית כזו, בוודאי במקום שבו נדרשת התייחסות פרטנית וברורה להתבטאויות חריפות וקשות, אינה מהווה "נימוק","הסבר", ובוודאי שלא "חרטה"".
השתלשלות האירועים:
כזכור, לאחר הטענות שעלו כלפי יזבק על תמיכתה בטרור, היועמ"ש פנה אליה באמצעות ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ענר הלמן, בבקשה לקבל את עמדתה לדברים לפני שיחליט האם יש לפסול את התמודדותה לכנסת. במכתב שנשלח לבאי-כוחה של יזבק, נאמר כי היועץ המשפטי לממשלה רואה בחומרה רבה התבטאויות שמהן עולה, במפורש או במשתמע, תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל, לרבות פגיעה בחיילי צה"ל.
בתגובתה ליועץ, הודיעה יזבק כי היא אינה חוזרת בה מדבריה, אך טוענת כי אין בקריאתה לסיום ה'כיבוש' ביו"ש מוטיב של אלימות נגד כל אדם שהוא, בין אם במדים ובין אם לא. יזבק כתבה: "אני עומדת מאחורי שני המשפטים שאמרתי, אכן האמירה שעמים רשאים לפעול למען שחרורם, מבטאת עמדה אוניברסאלית בהתאם למשפט הבינלאומי כי כל עם זכאי להגדרה עצמית. אך אין בעמדה אוניברסאלית שביטאתי קריאה או תמיכה כלשהי לשימוש באלימות".
בשל כך, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע לוועדת הבחירות כי עמדתו היא שיש לאפשר לחברת הכנסת היבא יזבק לרוץ לכנסת בבחירות הקרובות. בהודעתו כתב היועץ: "לאחר בחינת הדברים בכובד ראש, היועץ המשפטי לממשלה סבור כי הגם שחלק מן התבטאויות של העותרת, כפי שפורטו בבקשות, מקרבות אותה קרבה של ממש לרף הפסילה, הרי שלנוכח הצהרותיה והבהרותיה בפני ועדת הבחירות, אין מדובר בתשתית אשר מצדיקה את פסילתה, בהתאם לאמות המידה הנוקשות שנקבעו בהלכה הפסוקה".
"זאת בפרט, לאחר שהמשיבה הבהירה בתצהיר שהגישה לוועדת הבחירות כי היא מתנגדת לאלימות, ואף הבהירה בהמשך באופן מפורש כי היא לא קראה ולא התכוונה לפגיעה באזרחים או בחיילי צה"ל. כל זאת, בשים לב לכמות המועטה של הראיות המהותיות, פרישתן בזמן, היעדר ביסוס בדבר פעילות חוזרת ונשנית, ובפרט כאמור –הבהרות והצהרות מפורשות של המשיבה, המגובות בתצהירים אישיים, לצד החרטה שהביעה על חלק מן ההתבטאויות החמורות, וההסברים שנתנה ביחס לאחרות".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
