רב טען שמותר לאשה לומר קדיש לבדה בסיום מסכת וטען שזה שונה מבית כנסת. מה דעת הרב?

יש פוסקים האומרים שאין לאשה לומר קדיש בכלל, אבל אפשר לסמוך על הפוסקים המתירים לה לומר ביחד עם גבר מעזרת הנשים, בתנאי שאומרת בשקט וקולה נבלע בין קול הגברים האומרים ולא יישמע (עיין שו"ע או"ח קלב בה"ט ה.  שע"ת ה.  שו"ע יו"ד שעו פת"ש ג-ז). וכללית אין לשנות סדרי תפלה ולא נהגו כן במשך הדורות (שו"ת הרשב"א א שכג. עיין אורח משפט לה. עיין שו"ת חוות יאיר רכב. ועיין עוד פני ברוך לד כ. שו"ת פסקי עזיאל סי' ג. תשובות איברא סי' ד. שו"ת אגרות משה או"ח ה יב. הגרי"ד סולוביצ'יק, ירחון הדרום גליון 57 אלול תשמח).

ולגבי קדיש בסיום על ידי אשה, והרב הטוען רצה להבחין בין קדיש בבית הכנסת לבין קדיש בסוף הסיום – כמובן אסור לומר קדיש בלי מניין גברים, ואפילו אם יש מניין גברים, כדין קדיש בבית הכנסת הוא הדין בסיום, ואין צורך להאריך בזה.

על הגמרא בשבת (לא א) "אמר רבא: בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו… קבעת עתים לתורה".  העיר הגרי"ד סולוביצ'יק בדרך דרוש, שהרבה אנשים מודרניים תמיד טוענים שדיני התורה ניתנו מלפני כל כך הרבה שנים, ואינם בני משמעות לתקופתנו, ומן הצורך לעדכן את התורה כפי רוח הזמנים והעתים בהם אנו חיים.

ועל כך אמר רבא שביום הדין הגדול ישאלונו בבית-דין של מעלה: האם נהגתם כדבעי, לקבוע את העתים כפי רוח התורה, או שהייתם מן הרפורמים המתלוננים, שתמיד רוצים לעשות להיפך – לקבוע את התורה כפי רוח הזמן? (דברי הרב עמ' קעו).