אלי ישי: נוותר על כסאות בממשלה כדי להגן על התורה

1. כבר בבגרותו התבלט אריה דרעי כעסקן ציבורי, כששימש מזכיר הישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון. עלייתו המוקדמת והמהירה לעמדות כוח, מסתבר, משכה אליו נוכלים המתמחים בסחיטת...

1. כבר בבגרותו התבלט אריה דרעי כעסקן ציבורי, כששימש מזכיר הישוב החרדי מעלה עמוס וחבר המועצה האזורית גוש עציון. עלייתו המוקדמת והמהירה לעמדות כוח, מסתבר, משכה אליו נוכלים המתמחים בסחיטת קורבנות ניצולי שואה תמימים כדרך להתעשר, אשר זיהו את הפוטנציאל הרווחי הגדול הטמון בבחור הצעיר הזה, ובקשו את קרבתו. 2. איסר ואסתר ורדרבר היו בני-זוג עריריים, ילידי פולין וניצולי שואה, אשר בשנת ‎1957 הגיעו לניו-יורק וקבעו בה את מקום מושבם. 3. בסוף שנות ה-70 – בערוב ימיהם, מצאו עצמם הזוג ורדרבר, מגיעים לארץ ישראל, מובלים אל בית היתומות וינגרטן בירושלים, שם הוצגה בפניהם היתומה העליזה, יפה כהן, בת ה-19, שבדיעבד מתברר, שימשה נערת פיתוי חסודה. 4. נוכלים חסרי המצפון, בעלי חזות משכנעת ולשון חלקלקה, זיהו את הפוטנציאל הניצולי הטמון בקשישים ניצולי שואה תמימים אלה, וגרר אותם בערוב ימיהם לארץ ישראל, שכנע אותם לפגוש זוג מיוחד שרוצה להתחתן, אך הוא חסר אמצעים, שיהיה מוכן בתמורה למימון נישואיהם ודירתם הראשונה, לקרוא לילדיהם בשם הוריהם שנספו בשואה וע"י כך להנציחם? 5. מיותר לומר, כי המלכודת הזו שטמנו הנוכלים לזוג הקשישים, הייתה בתיאום מלא עם הזוג הצעיר, יפה כהן ואריה דרעי. 6. ברור, כי לו רצו בני הזוג ורדרבר להנציח את הוריהם בדרך של אימוץ, הם לא היו ממתינים עם הנצחה זו עד ערוב ימיהם, ואכן הם הנציחו את הוריהם בדרכים שונות. כך למשל, במרץ 1987 – איסר ורדרבר קיים טקס הכנסת ספר תורה לבית הכנסת לזכר הוריו והורי אשתו, וגם הזמין את אריה דרעי וגם ממן את הגעתו. 7. בית היתומות ויינגרטן בירושלים, מתברר, היה בית היתומות היחיד שבני הזוג ורדרבר ביקרו בו, ותלמידת המוסד היתומה, יפה כהן, מתברר, הייתה התלמידה היתומה היחידה שהוצגה בפני בני הזוג, ע"י המנהל ובעל המקום, הרב פישל וינגרטן. 8. מה היה בתלמידה היתומה הזו, יפה כהן, שלא היה ביתומות אחרות, שנבחרה ע"י מנהל המקום, להציגה בפני זוג הקשישים, ומה עשה את היתומה יפה כהן מתאימה יותר מהיתומות האחרות לשמש מסחטה לכספם. שכן, כל מי שעיניו בראשו מבין, כי התלמידה היתומה, יפה כהן, על פניו, לא הייתה בחירת לבם של הקשישים, אלא תכתיב. 9. אין ספק, כי הקשישים שהיו בערוב ימיהם, לא באו לארץ לפגוש יתומה שלא ידוע היה אם וכאשר תתחתן, אלא זוג שעומד להתחתן, והם השתכנעו כי הנצחת הוריהם תהייה בעת קרובה, והסגולה המיוחדת שהייתה לאותה יתומה יפה, היא בן זוגה, אריה דרעי. 10. מיותר לומר, כי גם הרב פישל וינגרטן, מנהל בית היתומות, שהציג את הזוג הצעיר בפני הקשישים, שיתף פעולה עם תרגיל העוקץ הנתעב הזה נגד הקשישים. 11. ואכן, זמן קצר לאחר שעסקת ההנצחה ההזויה נסגרה, התארסו יפה ואריה דרעי, וההילולה מומנה ע"י הזוג ורדרבר, שגם מימנו את חתונתם שהתקיימה בינואר 1981, וגם את רוב עלות דירתם הראשונה. 12. לזוג דרעי נולד בן, שיקרא יעקב, ע"ש אביו של איסר. 13. בסוף 1983 – כשכבר היה אריה דרעי, צמוד לעטיניהם של הקשישים איסר ואסתר ורדרבר, פנה אליו הרב וינברג, מנהלה וראש מוסדותיה של עמותת לב-בנים, וביקשו להשתלב כאברך ונותן שיעור בישיבה שבבעלות העמותה, אך בזכות כישרונותיו הבולטים, מהר מאוד התמנה דרעי למנהל אדמיניסטרטיבי בעמותה. 14. בינואר 1985 - מתמנה אריה דרעי עוזר שר הפנים. 15. ב-22.12.1988 - מושבע אריה דרעי לשר הפנים. 16. בתקופה זו בה שימש אריה דרעי בתפקידים בכירים בממשלה, הוא קיבל שוחד ממנהלי ישיבת לב בנים, משה וינברג, הרב וינברג ויום טוב רובין, שרצו להתקרב אליו בהיותו כוח פוליטי עולה, כדי לזכות בטובות הנאה לעמותתם. אריה דרעי שידע זאת, הפך אותם לשפוטיו ועושי דברו. מיותר לומר, כי כספי השוחד שקיבל הזוג דרעי, לא יצאו מכיסו הפרטי של נותנם, כי אם מכיסו של הציבור. הונו של הזוג דרעי בתקופה זו, הוכפל ואף שולש באופן עצום מעל ליכולתו, והמתנות של הקשישים כבר לא קסמו כבעבר. 17. בינואר 1990 - מצב בריאותו של איסר החמיר, ואריה דרעי, נסע לארה"ב בתפקידו כשר הפנים, וגם היה בניו-יורק, ואפילו לא טרח לערוך ביקור חולים אצל איסר. ב-12.3.1990 – נפטר איסר בייסורים, וכשנודע הדב ליפה דרעי, היא נוסעת לניו-יורק. איסר מובא לקבורה בירושלים. 18. ב-10.6.1990 – פשטה המשטרה על משרד הפנים שבראשותו של דרעי, ופתחה בחקירה, שהביאה להתגבשות שני תיקים פליליים נגדו: תיק ציבורי ותיק אישי. רשומה זו תתמקד רק בתיק האישי. 19. ב-20.6.1993 - הוגש כתב אישום נגד השר אריה דרעי, בתיק האישי, בגין קבלת שוחד בסך של -.150,000 דולר בהיותו עובד ציבור. אריה דרעי לא הכחיש כי קיבל מעמותת לב בנים את הסכום המיוחס לו, אלא, שלהגנתו טען, כי כספים אלו התקבלו כירושה מהזוג ורדרבר, הוריה המאמצים של רעייתו, יפה, וכי עמותת לב בנים, היו רק המתווכים. 20. האומנם היה צורך במתווכים לכספים שהקשישים רצו להעניק לבתם המאומצת יפה דרעי? מדוע לא יכלו הקשישים למסור את הכסף ישירות לבתם או לבעלה? אריה דרעי ידע, כי הגרסה לפיה כסף זה הינו ממקורות עצמיים, לא ישכנע את בית המשפט, בהתחשב בעובדה, שתוך תקופה קצרה של כחמש שנים, שבה שימש, מנכ"ל משרד הפנים ואח"כ שר הפנים, הונו הוכפל ושולש, עד כי רכש כמה דירות, ואחת מהן היא דירת פאר רחבת ידיים דו מפלסית ברח' הקבלן, עושר כזה שלא יכול להתיישב עם הכנסותיו באותה עת, לכן, הוא אימץ גרסה חדשה, כאילו עושרו בא לו ממקור חוץ, קרי, מבני הזוג ורדרבר, המכונים בפיו, הוריה המאמצים של אשתו. 21. כדי לתמוך בגרסתו החדשה, פנה אריה דרעי, אל הקשישה אסתר, וביקש שתחתום לו על תצהיר שקרי שהכין, כאילו הכספים שקיבל מעמותת לב בנים, היו הכספים שהיא העבירה לו באמצעות העמותה, אך הקשישה אסתר, לא הסכימה לחתום על התצהיר השקרי, ואריה דרעי הפעיל עליה לחצים כבדים באמצעות עושי דברו, כדי לאלצה לחתום, אך היא עמדה בסירובה. 22. ב-‎28.6.91 – לאחר שאריה דרעי הבין, כי לא יצליח לשכנע את אסתר, הקשישה התמימה, לחתום על התצהיר השקרי שפיברק להגנתו, ויותר מכך, הוא הבין, שהיא גם תשתף פעולה עם המשטרה ותעיד נגדו, מצאה אסתר ורדרבר את מותה בתאונת דרכים קטלנית, כשחצתה את השדרה בשכונת מגוריה בניו יורק, כשמשאית מחצה אותה למוות. העדה לתאונה, בת דודתה, ציינה כי הנהג הדורס הוא מהגר רוסי. מעניין שהתאונה בוצעה ע"י משאית ולא מכונית פרטית, שכידוע, למשאית פוטנציאל גבוה יותר להבטיח חיסול, בעוד שמכונית פרטית הייתה יכולה לגרום רק לנכות. מיותר לומר, כי במצב של נכות, הקשישה הייתה ממשיכה להוות איום על אריה דרעי. 23. ב-17.3.1999 – אריה דרעי מורשע בתיק האישי, בעבירות: לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ונגזר עליו 4 שנות מאסר, שהופחתו בעליון ל- 3 שנות מאסר, וקנס של 250,000 ש"ח. בימ"ש קבע, כי אין בסיס לטענתו של אריה דרעי, כאילו עמותת לב בנים היו מתווכים לכספים שנתנו לו הקשישים, אלא, היו המקור של הכספים שנתנו לאריה דרעי, כשוחד. ***** ***** ***** ***** ***** ***** ***** ***** מתוך פסק הדין (השופט צמח): בתחילת יוני 1990 – אסתר ורדרבר מגיעה ארצה לגילוי המצבה של בעלה, וגם מבקרת בבית הזוג דרעי, ובתאריך 20.6.90 - חוזרת אסתר לארה"ב. ביום 15.6.90, עוד בהיות אסתר בארץ, מתפרסמת כתבת תחקיר, שכותרתה: כמה דירות יש לשר דרעי ואיך ממן את דירתו החדשה. אך אריה דרעי, למרות שיטען מאוחר יותר כי עושרו בא לו מידי בני הזוג ורדרבר, לא ביקש מאסתר למסור גרסה בענין, ואסתר תשוב לניו-יורק. חוקרי המשטרה מנסים להגיע לאסתר ורדרבר ולגבות עדות מפיה. אריה דרעי באמצעות עושי דברו, יטרפד ניסיון זה להגיע לאסתר ולחוקרה, ואסתר לא תמסור הודעה במשטרה. תחת זאת, יבקש ממנה אריה דרעי שתחתום לו על תצהיר שיתמוך בהגנתו המתהווה. התצהיר מטעה בתוכנו, ואסתר מסרבת לחתום. באין תצהיר, עמד אריה דרעי על חיוניותה העצומה של גרסתה, ושליח מטעמו יקליט את אסתר ורדרבר בסתר. הניסיונות להטעותה ולשים דברים בפיה, לא יועילו. אסתר לא תאשר את הגרסה של אריה דרעי כפי שיטענו באזניה. תוך תקופה זו, שבה נעשים מאמצים כושלים, לשכנעה שתחתום על תצהיר מטעמו של אריה דרעי, תקפח אסתר ורדרבר את חייה בתאונת דרכים קטלנית בניו-יורק, ותלך לעולמה ב-28 ביוני 1991. ואלה הם הנאשמים האחרים, שותפיו לפשע של אריה דרעי, בתיק האישי: 1. הרב אריה וינברג – מנהלה של עמותת לב בנים. 2. משה וינברג – הבן של הרב אריה וינברג וגם מנהל בעמותת לב בנים. 3. יום טוב רובין – הגזבר של עמותת לב בנים. 4. שמואל וינברג – אומנם אינו נאשם, אך הוא אחד מעושי דברו של אריה דרעי. הוא הבן של הנאשם, הרב אריה וינברג, ואחיו של הנאשם, משה וינברג, ובגרסתו החדשה של אריה דרעי, הוא ממלא תפקיד חשוב. ככל שמעמדו של אריה דרעי מתחזק, משתנה אופי היחסים בינו לבין שותפיו לפשע. אריה דרעי הופך לבעל המאה ולבעל הדעה. גם ביחסיו עם בני הזוג ורדרבר חלה תפנית. עם עליית מעמדו, פוחתת חשיבותן של המתנות הכספיות, שקיבל מבני הזוג ורדרבר. אריה דרעי היה נוהג להתקשר לישיבת לב בנים, הן בתקופה ששימש עוזר לשר הפנים, והן בתקופה ששימש שר הפנים, ולהזכיר ליום טוב רובין, שהוא זקוק לכסף או ל"מכולת", ורובין היה מפקיד לחשבונו בבנק, או מוסר לידי אשתו, סכומי כסף בגודל המשכורות שלו ושל חבריו בישיבה, אך הזוג דרעי לא הסתפק בגזלת כספי ציבור אלה, אלא נשאו עיניהם להיות בעלי הון של ממש. בדצמבר 1985, בהיות אריה דרעי מנכ"ל משרד הפנים, מוכרים בני הזוג דרעי את דירתם הקטנה ורוכשים דירה יותר מרווחת. ההפרש במחיר בסך -.26,500 דולר, מממנים ראשי עמותת לב בנים, מכספי ציבור. באוקטובר 1987, בהיות אריה דרעי מנכ"ל משרד הפנים, רוכשים בני הזוג דרעי דירה נוספת בסכום של 110,000 דולר. בפברואר 1989, בהיות אריה דרעי שר הפנים, רוכשים הזוג דרעי דירה נוספת, והפעם דירת פאר, ברח' הקבלן בירושלים, המשתרעת על שני מפלסים. הדירה תרוהט ריהוט מלא. את הכלים הסניטריים הוא מייבא מארצות הברית. עלותם הכוללת בעתם כ -.30,000 דולר, אותם קנתה יפה בניו-יורק בחודש מרץ 1989, בנסיעה שנקשרה לאשפוז איסר ורדרבר בבי"ח. ההשקעה בדירה תגיע ל -.445,000 דולר לפחות. יום טוב רובין הודה, כי העביר לאריה דרעי סך של 120,000 דולר, ואריה דרעי הודה שהשתמש בכסף הזה לתשלומים לדירתו זו המפוארת. לעיתונות הציג אריה דרעי גרסה לפיה הדירה ברחוב הקבלן מומנה ממקורות עצמיים, וכך גם בחקירתו הפלילית, מסר גרסתו זו, אך כשנדרש להסביר, הוא לא היה יכול ובחר בזכות השתיקה. במקביל, פתח במלחמה נגד המשטרה והפרקליטות, והטיח בהן, שלא רק את נפשו הן מבקשות, אלא גם את נפש תנועתו ש"ס, ומעלילות עליו עלילת שווא. עתונאים לא מעטים, שעל פניו פעלו ממניעים זרים, התגייסו לסייע לאריה דרעי במאבקו זה, ופרסמו מאמרים שהציגו את המשפט נגדו כרדיפה פוליטית. תחת חסות השתיקה, ההשתקה והמאבק ברשויות האכיפה, נטוותה אט אט גרסתו החדשה של אריה דרעי, לפיה, הכספים שקיבל מעמותת לב בנים, נתקבלו מהוריה המאמצים של אשתו, איסר ואסתר ורדרבר, באמצעות שמואל וינברג, שנהג, מדי בואו ארצה, להביא עמו כספים מאת איסר ורדרבר ולמסרם במישרין לידי אביו, הרב אריה וינברג, לזכות אריה דרעי. הרב אריה וינברג, עפ"י גרסתו החדשה של אריה דרעי, היה הבנק שלו, וכל אימת שנזקק לכסף, היה מבקש ממנו להעביר לו כספים מכספיו, ועפ"י טענתו, מתוך כספים אלה שהם שלו, הוא שילם את כל הסכומים שהוא מואשם בקבלתם כשוחד. אריה דרעי, בגירסתו זו, להרכיב על גבם של בני הזוג ורדרבר גם כספים שהם לא נתנום, בניסיון להסביר את התעשרותו המהירה בתקופה כה קצרה, ולהכשיר את הכספים הלא כשרים שנמצאו בידיו, לא לקח בחשבון, שהקשישים הישרים, לא ישתפו איתו פעולה. בעת פתיחת חקירת המשטרה, אסתר היתה עדיין בחיים ואף שהתה בישראל, והייתה בביקור אצל הזוג דרעי. היא העדה האותנטית והישירה, אם לא היחידה, לעניין הכספים שהזוג דרעי טוענים שקיבל ממנה ומבעלה, אך דרעי לא מצא לנכון לבקש שתאשר את גירסתו. ולא רק שבני הזוג דרעי לא ביקשו מאסתר שתאשר את גירסתם, אלא שגם באוקטובר 1990, כאשר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה ביקש מנציג משטרת ישראל בניו-יורק, להיפגש עם אסתר, כדי לאמת עמה את גרסתו של אריה דרעי, הפעיל דרעי את זרועו הארוכה, שמואל וינברג, ואת חבריו בניו-יורק, לסכל בכל מחיר את חקירתה בידי משטרת ישראל. ואכן, שמואל וינברג, הצליח במשימתו. מחד הוא הוליך שולל את חוקרי המשטרה, כשהוא מנהל עמם בערמה משא ומתן מיגע, שבסופו יצאו החוקרים בידיים ריקות מבלי לפגוש את אסתר. מאידך, הפעיל על אסתר לחצים כבדים מנשוא, כדי למנוע ממנה להיחקר, תוך ניצול לרעה את בדידותה, את אלמנותה, ואת פחדיה מתקופת השואה. הוא שיסה אותה בנציגי משטרת ישראל, ושיקץ אותם בעיניה: "קומוניסטים", "החבר'ה הציונים" שבאו "לסובב" את הראש של "אשה זקנה". ואביו, אריה וינברג, הוסיף ואמר לה שלא תיחקר בפוסקו: "איש לא צריך אותם". לאחר שהצליח במזימתו, וחקירת אסתר סוכלה, צהל שמואל באזני אחיו, משה וינברג על נצחונו: "אמרתי לו (לקצין המשטרה שנתבקש לפגוש ולתשאל את אסתר) שישק בתחת, תחפש את החברים שלך, תחזור בחזרה מאיפה שבאת". אין ספק כי סיכול חקירת אסתר נעשה במצוותו ולשביעת רצונו של אריה דרעי. שהרי אין להעלות על הדעת כי שמואל סיכל ביוזמתו, חקירת עדה עיקרית שהיא גם מעין האם המאמצת של אשתו. די בעובדה זו, כדי ללמוד כי גרסת הזוג דרעי היא שקר וכזב. אומנם סיכול חקירת אסתר עבר בהצלחה, אך אי-העדתה יצרה חלל, שעלול להיזקף לחובתו של דרעי בבוא היום. לכן, בד בבד עם מאמציו לסכל את חקירתה, החל שמואל וינברג להקליט בסתר את אסתר, שיחות מתודרכות. הוא החל להקליטה בנובמבר 1990 והמשיך להקליטה עד סמוך לתאריך ‎28.6.91 – מועד בו נגדעו חייה בתאונת דרכים מחרידה. ארבע קלטות מבוימות ותצהירים מתוצרת עצמית הוגשו לבית המשפט כראיה מטעמו של אריה דרעי. מתוך הקלטות ניכר, כי שמואל בא לאסתר במרמה כדי לגנוב את דעתה. הוא מקליטה בלא ידיעתה כגנב במחתרת. השיחות מגמתיות ומלאכותיות. שמואל מנסה בערמה לשים דברים בפיה וללכדה בלשונה. אינו מציג לה גרסה בשלמותה. הוא משליך לשיחה פירורי פרטים, זעיר פה זעיר שם, כדי לא לעורר את התנגדותה. תעשיית ראיות: לאחר שסולק המוקש המסוכן הזה בדמות גרסה ישירה מפי אסתר, פונתה הדרך לנטיעת גרסתו של אריה דרעי, מפי עדי-שוליים, שיעידו עדויות שמיעה על מה שנודע להם כביכול מפי בני הזוג ורדרבר. אלה יעידו עדויות מסביב לענין, כשהעדה העיקרית, אסתר ורדרבר, חיה וקיימת, אך פיה חסום. הוגשו לבימ"ש תצהירים מפי עדים עקיפים, בשעה שאסתר בחיים, אך אינה מעידה, העדים העקיפים הועדפו גם על פני עדויות קרובות לאסתר, כמו, בת דודתה, רוז גיטליס, וחברתה הקרובה, פיי זיגפריד. הכזב שבתצהירים יתגלה במהרה בחקירת המצהירים על תצהיריהם. התצהירים יקרסו כולם ויתגלו כתצהירי שקר. הניסיון להחתים את אסתר על תצהיר כוזב: באמצעות עושי דברו, מכין אריה דרעי טיוטת תצהיר לחתימת אסתר, שתוכנו כוזב, ניסוחו מתוחכם, כולו חללים ככברה, שניתן למלאם בתוכן שיחפוץ. ויש בו גם מלכודות לרוב. עדי הגנה ניסו לשכנע את אסתר, ואף הפעילו עליה לחצים, כדי שתחתום על התצהירים. גם עורך דינו של אריה דרעי בניו-יורק נתבקש לתרום חלקו בשכנועה. הלחצים על האישה הקשישה הזו היו קשים מנשוא. בעטיים הייתה אסתר שבורה וקרועה בתוכה. בשיחות האחרונות שהקליט שמואל וינברג בסתר מפיה, הוא מספר לה על מצוקתו של אריה דרעי: "אומרים [במשטרה] שאריה משקר, הם לא מאמינים". על כן גורלו נתון בידיך. למרות זאת, אסתר אינה מוכנה לגונן על אריה דרעי, אף נוכח הסכנה המרחפת מעל ראשו, והיא לא מאשרת את טענותיו. לדידה, האשם רובץ כולו לפתחו. אסתר זועמת על רכישת הדירה שברחוב הקבלן. לדעתה, דירת-ראווה שקנה אותה "כדי לנקר את העיניים לאנשים", והוסיפה: "האם אי-פעם שמעת ששר בישראל… שיעשה לעצמו דירות פאר, אף אחד מהממשלה בישראל לא עשה לעצמו לוקסוס". שמואל לא מרפה, ואסתר מפרפרת בין ידיו, נאנקת ואומרת: טוב מותי מחיי… אם צרות כאלה מתרגשות על ראשי על מה שגמלנו לאריה דרעי, למה לי חיים. אסתר חושדת בכוונותיו של שמואל ושל אריה דרעי כלפיה, וחשה שאריה דרעי מבקש לקחתה "קורבן". "הוא רוצה לכסות את עצמו", "הוא הולך להטיל את זה על איסר ועלי", "רוצים שאני אכנס לבית הסוהר בשביל אריה… אני לא רוצה להכנס לבית הסוהר", "לכם כלום לא איכפת, שיקחו אותי לכלא". "הוא עשה את זה והוא יאכל את זה", היא מטיחה, ודוחה בנחרצות את הניסיון להחתימה על תצהיר הכזב. ואז היא מודיעה לשמואל: שהיא מתכוונת ללכת "מחר" לעורך-דין אחר ולעשות תצהיר אחר. שמואל ממהר להציע לה את העו"ד של יפה, אך אסתר דוחה את הצעתו בשאט נפש ומשיבה: ''הוא עו"ד של המאפיה", "הוא העו"ד הגדול ביותר שיש בין כל הבנדיטים", וכי רק העורך-הדין שלה יכתוב לה תצהיר אחר. בשיחה האחרונה שהקליט, מנסה שמואל לברר עם אסתר את תוצאות השיחה עם עורך הדין שלה. הוא שואל אותה: "העו"ד אמר לך שאת בסיכון?" וגם שיחה זו עומדת בסימן נסיונותיו העקביים של שמואל להחתים את אסתר על טיוטת התצהיר שהכין אך ללא הצלחה. אסתר לא הותירה ברירה בידי הזוג דרעי. כעבור זמן מה מצאה אסתר את מותה הטראגי בתאונת דרכים אכזרית, ולקחה עמה אל הקבר את האמת שהזוג דרעי לא חפץ בה. ואלה דבריה האחרונים של אסתר: "טוב מותי מחיי… אם צרות כאלה מתרגשות על ראשי על מה שגמלנו לאריה דרעי, למה לי חיים…". יהי זכרה ברוך. לסיום אציין את העובדות המצמררות שלהלן: 1. שמו הפרטי המלא של דרעי הוא: אריה מכלוף, וגם שמו של בנה הבכור של בתם של הזוג דרעי הוא: אריה מכלוף ז"ל. 2. ינואר 1981 – אריה דרעי ויפה כהן מתחתנים ובני הזוג ורדרבר ממן להם את חתונתם. 3. ינואר 2009 – נפטר התינוק אריה מכלוף ז"ל, בנם הבכור של בתם של בני הזוג דרעי, שחדל לפתע לנשום ללא סיבה.

שמעון

שזה לא יהיה על חשבון אריה דרעי

רואה הנולד

בכל מקרה יהיה לדרע תיק במקום 4 תיקים הם יקבלו 2 אבל תיק לדרעי יהיה

דודיק