לספינה המתקראת ימינה, יש קברניט שניצב בחזית, מאהיל על מצחו וצופה קדימה, אבל נראה שאת תפקידו הוא לקח לאחר קטטת שיכורים בין המלחים.

סוף השבוע האחרון יכול אולי להיות מסמר הקבורה של מפלגות הציונות הדתית. הפינאלה של הפיצול דאז בין הבית היהודי לימין החדש- התאחד בשנית בצורה הכי מכוערת שיכולה להיות. יתכן וגם בימי אפי איתם וזבולון אורלב הדברים היו ככה ופשוט לא היינו חשופים מספיק, אבל זו התקופה והפוליטיקאים צריכים לדעת זאת.

אני מאלה שחושבים שלא בהכל אשמים הפוליטיקאים, והפוליטיקה היא בבואה של החברה, ולכן הפיצול בציונות הדתית והדחיסה יחד בגלל מחסום אחוז החסימה- הם חלק מתהליכים פנימיים שמתבשלים בתוך החברה הדתית לאומית. אבל הדרך, אוי הדרך.

מפלגת ימינה נראית כמו צילום משפחתי לאחר ארוחה בה כולם רבו על הירושה, האשימו את החמות, קיללו את הגיסים ועכשיו צריכים לחייך יחד למצלמה. סרטונים נגד ליברמן שהוציאו יום לאחר האיחוד, השאירו ריח חמוץ. מה שצריכים שם זה הרבה יותר, במטרה לעבור תהליך כן של ריפוי ופיוס עם מסרים של אחדות השורות.

נמצאים שם יחד הרב רפי פרץ, עם עידית סילמן שנטשה אותו בזמן אמת ועם סמוטריץ'- שחושב שאי אפשר לעבודה באווירה כזו. וכולם יחד נצמדים לנתניהו- כי אין ברירה והוא האיש שכרך את עצמו עם הימין ולא הותיר מרווח.

הרב רפי פרץ סופג את מרב הביקורת בשל הפניית העורף וזניחת ההסכם והברית עם עוצמה יהודית. את הרבנים שלוחצים במצוות נתניהו- אלה שבנט השאיר מאחור- הוא קיבל כחלק מהירושה, עם הוראה ופסיקה לבטל את ההסכם. למה רבנים צריכים לפסוק בענייני חיבורים פוליטיים? לה' הפתרונים.

אבל צריך להגיד עוד דבר על הרב רפי, הוא מתנהל בפוליטיקה כפיל בחנות חרסינה. ואם באלגוריה הזו הרב רפי נוהג כמו פיל, אז השר סמוטריץ' נהג כמו מי שנכנס יחד עם הפיל לחנות ונעץ בבטן הרכה שלו מקלות מחודדים כדי שישתולל ויהרוס כל חלקה טובה בסביבה. כי באמת היו צריכים הסבר טוב למה השניים, שעם משקפת של שען חרש בקושי ניתן להבחין בהבדלים בניהם, לא התמזגו יחד לראשונה. הרב רפי חשש, כפי שכתבנו כאן לא פעם, שסמוטריץ' ושקד יטיסו אותו מהנהגת הבית היהודי אליה הוא נקרא לאחר הפיצול המדובר ולכן נצמד אל בן גביר- שגם אצלו לא היה האופציה הראשונה מבחינת תפיסת העולם.

באיחוד הזה איש לא נהג כשורה, הכל היה קומדיה של טעויות, יצרים ואגו. בנט שהכריז על יציאה אמיצה בנפרד, לקה בפיק ברכיים וחבר אל סמוטריץ' תחילה, בידיעה שהוא הולך לפרק ככה את המוקש הזה בדמות ברית הרב רפי ובן גביר. אבל עדיין לא התייצב לציבור להסביר את המהלך, להתנצל ולקחת אחריות על הרשימה שתפר לנו כאן.

לא פלא שהאינסטינקט הראשוני של הנוסעים הוא לקפוץ מהר אל סירות ההצלה, בכחול לבן ובליכוד מכינים את הקרקע לקלוט את הנמלטים. גם בעוצמה יהודית ינסו כל הדרך לאתגר את המהלך ואם לא יקבלו הצעה מפתה במיוחד- אין להם סיבה להכזיב את ציבור תומכיהם שחש נבגד. גם אנשים שנטועים עמוק במפלגות המגזר- פוזלים לצדדים לראות אם אין אלטרנטיבה אחרת. אם יישארו זה בגלל שלא מצאו אחת טובה יותר, או אם הנבחרת תצליח לשדר שהם עובדים יחד ובאמת משאירים את הכל מאחור.

בזמן הקרוב נשמע הרבה על גוש הימין, ועל אחריות ועל ימניות, ובית המשפט ועוד כהנה וכהנה אבל הציבור יצטרך יותר מזה. התייצבות יחד ועבודה קשה של הצוות שמורכב מאנשים באמת טובים, אבל עם המון דם רע. ואסור להם לקחת את הבייס הקבוע כמובן מאליו. כי גם מי שכן מתכנן להצביע לרשימה הזו, מכין בתיק גלולה נגד בחילה, אותה ייטול בטרם ישלשל את הפתק.

ומילה על מוטי יוגב:

לאחר הפרסום היום אצלנו לגבי ח"כ מוטי יוגב ודחיקתו ברשימה, צריך כמה מילים על האיש: מוטי יוגב הוא איש של שטח, היה מחובר חזק אל הסניפים ואנשי הבית היהודי בדרום, ביו"ש ובצפון. אבל בגלל החיבור הזה אולי, והניסיון להביא את קולם, הוא הצליח להתקוטט תדיר עם הנהגת התנועה, עם נפתלי בנט כשזה היה היו"ר ועם הרב רפי פרץ בתורו. לא פלא שהשנים הסכימו יחד לדרדר אותו למטה ברשימה. הוא נלחם בעוז על האינטרסים של ציבור שולחיו, אבל המלחמה הזו עלתה לו במחיר.