בחירות ומדליות: סיכום אירועי 2019, חלק ג'

לקראת סיום השנה האזרחית, כתבי סרוגים בחרו את 19 האירועים המשמעותיים ביותר של השנה החולפת בכל התחומים השונים: ממערכות הבחירות ועד שיגור חלליות, בארץ ובעולם. מדי יום במהלך השבוע הקרוב נעלה את האירועים הגדולים ביותר בכמה מחודשי השנה, ובסוף השבוע אתם תוכלו להצביע – מה היה אירוע השנה שלכם?

זכיית נבחרת העתודה באליפות אירופה

החבורה הצעירה של המאמן אריאל בית הלחמי כבשה את הלב הישראלי כשהביאה את אליפות אירופה שנה שנייה ברציפות, ועוד עם איזה ניצחון בגמר – מול נבחרת ספרד החזקה 92:84.

נבחרות העתודה הישראליות לדורותיהן הגיעו בעבר להישגים יפים: הנבחרת של שנת 2000 עם טל בורשטיין, שחר גורדון והחברים שהקפיצו לראשונה את הכדורסל הצעיר על המפה עם המקום השני באליפות אירופה, אחרי 4 שנים שחזרה העתודה את ההישג, אבל אז זה נעצר. פריצות הענק הגיעו רק בשנת 2017, אז הנבחרת של קטש הגיעה למקום השני ומאז שנתיים רצופות במקום הראשון – הישג בלתי נתפס.

נבחרת העתודה הציגה משחק של שואו מוחלט: התקפות מהירות ואכזריות, הגנה קשוחה, הלהטת הקהל וכל זה עם הרבה צניעות והרבה נחישות. הרבה שמות הולכים לצאת מנבחרת העתודה הזו: דני אבדיה שכבר חולם על ה-NBA, ים מדר בהפועל תל אביב, הקפטן יאיר קרביץ שחתם במכבי רעננה ועוד. השחקנים המצטיינים כמעט ונחטפים לקבוצות בכירות, אבל ההצלחה עוד רחוקה.

שחקני העתודה שמגיעים לליגות הבכירות מוצאים את עצמם נאבקים על דקות מגרש אל מול שחקנים זרים שתופסים את המקומות שלהם על הפרקט: "צריכים לתת יותר לשחקן הישראלי שיש לו יכולות מאוד גבוהות, פשוט צריכים לתת לו את הבמה", אמר אז לסרוגים קפטן העתודה יאיר קרביץ.

הכוכבים הצעירים נשארים צנועים, כששאלנו בראיון בסרוגים את דני אבדיה אם ידרוש דקות על הספסל במכבי תל אביב – הוא ענה: "אני עוד לא כוכב, בוא נשים דברים על השולחן. יש לי דרך ארוכה. אני אבוא כשחקן רגיל כמו כולם ואלחם על הדקות שלי ואתן מאה אחוז. ברור שאני רוצה לשחק".

נקודה מעניינת נוספת היא הקהל של ישיבת גבעת שמואל שהיה חלק פעיל ואקטיבי בכל משחקי העתודה, השחקנים עצמם לא שכחו את העידוד ברגעים החשובים, וגם לדני אבדיה היה חשוב לציין זאת בראיות: "הרבה קרדיט מגיע להם. חבר'ה טובים שעשו טוב וגרמו לשחק תחת אווירה מדהימה, וזה היה גם חלק מכל הזכייה".

מחאת האתיופים

הריגתו של הצעיר סלומון טקה בידי שוטר, הציתה מחאה חריפה בקרב יוצאי אתיופיה. המקרה הספציפי הזה הוציא החוצה את התחושה של רבים בקהילה, בעיקר בקרב צעירים, שדמם הפקר. הם חשו שמעבר לקשיי הקליטה שכל עלייה עוברת כאן, יש פה ממד גזעני הנוגע לצבע העור. טקה הצטרף לשורת מקרים לפניו, יוסף סלמסה, יהודה ביאדגה שהם קצה הקרחון מבחינתם ביחס המפלה של המשטרה, וגילויי גזענות רבים שחווים יוצאי אתיופיה בשורה של נושאים.

הפעם במחאה הזו, היו כאלו שהודיעו שהם לא מוותרים והולכים עד הסוף, שרק ככה ניתן יהיה לטפל בבעיות- שבדרך כלל מטאטאים אותם לאחר כמה זעקות ומחאות שבר. אבל גל המחאות הנוכחי שכלל חסימות כבישים במוקדים רבים ומרכזיים רבים, שכלל אלימות, שריפת מכוניות ומעשי ונדליזם, עורר אנטגוניזם נגד המוחים. רוב הציבור ראה עין בעין את המחאה, וחשב שהיא מוצדקת. אבל ההתלקחות של המחאה לדברים האלו, הפכו את התקליט, ורבים שינו את דעתם על המחאה וגם הייתה ביקורת על המשטרה שאפשרה לפגוע ככה בשלום הציבור.

בקרב יוצאי אתיופיה עצמם הדעות היו חלוקות, היו שראו בגל התגובות למחאה, עוד גזענות וגם חשבו שככה זו הדרך לפתרון, שלא עובד כבר שנים רבות. אחרים קראו להפסיק את האלימות והיו גם האשמות על אנרכיסטיים שתפסו טרמפ על הגל הנוכחי, כדי לשלהב וליצור אנרכיה.

גל המחאות הנוכחי הביא לתודעה את המצוקה והכאב של יוצאי אתיופיה. שחווים גילויי גזענות, אי הכרה ביהדות, אלימות ואי שוויון וצדק. אך גם העמיד את הרשויות המדינה במבחן עד כמה יש אפשרות לסבול אי סדר ויציאה מכלל שליטה, ומה הדרך לתקן את הדברים והכאבים בין הקהילות השונות שהותכו לעם אחד בציון.

זכייתו של שגיא מוקי באליפות העולם בג'ודו

הרבה הצלחות העניק לישראל ענף הג'ודו, ואם כבר התרגלנו לאליפות אירופה ושמיעת התקווה באבו-דאבי – הגיע שגיא מוקי ושם את ישראל עם עוד דריסת רגל בהישגים בינלאומיים לאחר שזכה באליפות העולם בטוקיו וחזר ארצה עם מדליית הזהב המתוקה. הטיימינג הוא כמעט מושלם, שנה בלבד לפני אולימפיאדת טוקיו 2020.

מוקי עבר טורניר עם הרבה דרמות, זה התחיל שבחצי הגמר יריבו המצרי סירב ללחוץ לו את היד, ועד ההפסד של היריב האיראני שהתחמק מלהתמודד מולו בגמר. אבל כל זה לא עצר בעדו להיות חדור מטרה וללכת עד הסוף.

במצעד העשור של סרוגים בקרב אלפי גולשים, נבחר שגיא לספורטאי העשור בזכות ההישגים שלו. בדרך לשם הוא ניצח דמויות אחרות שהיו יכולות לקחת בקלות את התואר כמו ערן זהבי, עומרי כספי או דיוויד בלאט. אבל הצניעות של מוקי, הנחישות שלו, והסטייל של הניצחונות שלו – הביאו לו את הטייטל של ספורטאי העשור.

בראיון עם סרוגים היישר מטוקיו, רגע אחרי הניצחון, שגיא עדיין לא התרגל לצמד המילים "אלוף-העולם", אבל האמין ביכולות שלו, ואף הוסיף טיפ של אלופים: "הכי חשוב זה לעשות את מה שאתם אוהבים ולא לפחד, לחלום הכי גבוה ולהשיג את המטרות הכי גבוהות שאפשר, כי הכל אפשרי אם רוצים את זה מאוד". אלוף.

סערת מוטי שטיינמץ וההפרדה

סערת המופעים הנפרדים, כיכבה בשנה החולפת בכותרות. מי שכיכב בלב הסערה היה הזמר החרדי מוטי שטיינמץ, שמופעיו בוטלו בצפון הארץ לאחר מחאות מצד ארגוני נשים נגד ההפרדה.

נושא 'הדרת הנשים' מהמרחב הציבורי שהפך לאחד מהנושאים המדוברים ביותר ב-2019, בא לידי ביטוי גם בביטול מופע ההתרמה של הרב פירר שיצר סערה, לאחר שזמרות לא הוזמנו לשיר על הבמה.

אין ספק שמדובר בנושא מורכב, שעוד ימשיך כנראה ללוות אותנו גם ב-2020. מה שנותר זה רק לקוות שכולנו נמצא ונתמקד יותר במחבר מאשר במפלג בחברה הישראלית תוך כבוד הדדי, כי גם ככה לא חסר לנו כאן על מה להתווכח ולמחות.

הבחירות הכפולות

מדינת ישראל עשתה היסטוריה ב- 2019: שיגור חללית לירח, סגירתו הרשמית של שדה דב ותקיפה בעיראק אלו רק חלק מהאירועים הדרמטיים שהתרחשו כאן עליהם קראתם בפרויקט סרוגים, אך נדמה שמעל הכל ריחף האירוע ההיסטורי הגדול באמת שהשפיע על כולנו, ולא מהכיוון החיובי. סבבי הבחירות ב-9 באפריל וב-17 בספטמבר לא הביאו להכרעה בין ימין ושמאל והמנהיגים לא הצליחו להגיע להסכמות אלא חוסר היכולת להכריע בשיטה הדמוקרטית.

המסר הפשוט שעולה לכאורה משלוש מערכות הבחירות הוא אשמה נגד המנהיגים, כביכול יגיד האזרח 'לא משנה מה אני מצביע, האנשים הפוליטיים בראש המערכת לא מצליחים לייצר ממשל תקין'. מצד שני, המסר המרכזי והחשוב לקראת הליכה בפעם השלישית לקלפי הוא כוח האצבע של כל בוגר מגיל 18 שלרשותו עומדת הזכות הדמוקרטית להכריע את הכף, שממשלה לא קמה רק בגלל היעדר של 2, 3, 5 מנדטים ולא יותר.

טוענים 'העם רוצה משלת אחדות', אך העם בחר שלא להחליט. המצביע הפשוט שהוא 0.0001 מ-5.8 אזרחי ישראל בעלי זכות בחירה לא יכל לתאר לעצמו שהוא יהיה זה שיכריע על הרכבת הממשלה הממשלה הבאה, גם בפעם השלישית.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו