בית המשפט הגבוה לצדק בשבתו כבג"צ הוציא אתמול (ב') צו ביניים האוסר על הרבנות הראשית לישראל לסמוך רבנים בלא בחינות.

על פי תקנות הרבנות הראשית, רשאית מועצת הרבנות להסמיך רבנים מי שעברו בחינות בכתב או מי שהמועצה התרשמה כי הם "תלמידי חכמים מובהקים" ואז באישור שני הרבנים הראשיים לישראל, ניתן לפטור את אותם תלמידי חכמים מבחינה.

את העתירה הגישה תנועת 'נאמני תורה ועבודה' באמצעות עו"ד ד"ר אביעד הכהן, כשהיא מבקשת מבג"צ לקבל את רשימת הרבנים שהוסמכו לרבנות מבלי שניגשו למבחני סמיכה במהלך השנים, כמו גם את הקריטריונים שעל פיהם מחליטה מועצת הרבנות הראשית לתת כושר לכהונת רב עיר גם למי שלא ניגש לבחינות (או שניגש ונכשל).

מתשובת המדינה עולה כי בשנים האחרונות, "החל ברבנות הראשית בגיבוש נוהל חדש למתן תעודות כושר לרבנות, אשר עתיד לבוא בהקדם לאישור מועצת הרבנות הראשית. למותר לציין, כי נוהל זה, לאחר שיגובש, עשוי להשליך על הצורך בהמשך ניהולה של העתירה דנן."

בהמשך מודיעה המדינה כי היא מסכימה ש"לא ינתן פטור מעמידה בבחינות בכתב לצורך כהונה ברבנות בכלל וברבנות עי בפרט. למותר לציין, כי אף במהלך השנתיים האחרונות לא עשתה מועצת הרבנות שימוש בסמכותה, ולא נתנה תעודות כושר לרבנות ללא עמידה בכתב".

השופט אורי שהם קיבל למעשה את עמדת המדינה וקבע "לאחר עיון בטענות הצדדים,  ולאור האמור בסעיף 14 לתגובת המשיבים לבקשה, הריני מורה על מתן צו ביניים לפיו לא יעניקו המשיבים פטור מעמידה בבחינות בכתב לצורך כהונה ברבנות, בכלל, וברבנות עיר, בפרט, עד להכרעה בעתירה."

מגיש העתירה ד"ר אביעד הכהן, דקאן מכללת שערי משפט אמר בתגובה: "זהו צעד ראשון בדרך לביטולו המוחלט של "מסלול עוקף בחינות" לרבנות בישראל. יש להבטיח כי הליך הבחינות יהיה שויויוני לכל, הוגן ושקוף, וכי הסמכת רב בישראל תיעשה על פי כישורים ולא מכוח קשרים.

תשובת המדינה מהווה צעד חשוב נוסף בדרך לתיקון שירותי הדת בישראל. למרות זאת, אין מנוס משינוי שורשי בשירותי הדת בישראל והחלת "המודל הקהילתי" שמקודם על ידי נאמני תורה ועבודה. מודל זה בא למנוע בעיות מסוג זה, על ידי יצירת מנגנונים של שקיפות ודמוקרטיזציה בשירותי הדת."