משפט זה לקוח מדבריו של ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין, יו"ר הכנסת, בטקס האזכרה הממלכתי לציון 90 שנה לפרעות תרפ"ט בחברון. "הייתה לי הזכות לדחוף לקבלת ההחלטה לציין את היום הזה בטקס ממלכתי פעם בעשור", אומר אדלשטיין, "נאמו שם ראש הממשלה ושרת התרבות והספורט, וזה היה ציון דרך חשוב בהתפתחות העיר".

"חברון מלאה ברכוש יהודי. המצב הזה מורכב, ולכן ההתקדמות היא איטית. חייבים להמשיך ולהתקדם כל הזמן, והשוק הסיטונאי הוא דוגמה לכך: במקום שהמקום יהיה סגור ושומם, הגיע הזמן לבנות ולפתח אותו. כולי תקווה שזה יקרה, ואני גם עושה כל שביכולתי כדי לדחוף ולסייע לזה לקרות.

יו"ר הכנסת אדלשטיין ( צילום: חיים גולדברג)

אדלשטיין, תושב גוש עציון לשעבר, מספר על הקשר העמוק שלו עם חברון:

"הייתי הרבה פעמים בשבת חברון – כחבר כנסת, כשר, כיו"ר הכנסת – וזו תמיד חוויה. ילדיי למדו במוסדות חינוך בקריית ארבע, כך שהמקום קרוב לליבי ולא רק בביקורים רשמיים.

"שבת חיי שרה בחברון היא חוויה. היא מוכיחה שחברון, אצל יהודים רבים, היא לא רק עיר ששומעים עליה בחדשות, אלא היא המקור של כולנו.

עשרות אלפי אנשים מגיעים לעיר בכל דרך, לא תמיד בתנאי מזג אוויר נוחים, ועדיין שומרים אמונים לעיר. נכון, יש עוד הרבה מה לעשות, ולפעמים ההתקדמות איטית יותר ממה שהיינו רוצים, אבל צריך לזכור איך הכול התחיל, איך הנשים האמיצות התיישבו בבית הדסה לפני כמה עשורים, ואיפה אנחנו היום. ברור לגמרי מה הכיוון".