אסור שכניסת צהר לצבא תיתן לארגון לגיטימציה באזרחות

הכנסת משגיחים חדשים ובמשרה מלאה למקומות המדוברים תביא לשיפור בכשרות, אך אני מקווה ומתפלל שהצעד הזה לא יביא לגיטימציה לכשרות צהר באזרחות ולא יתרום למאבקה ברבנות הראשית

אסור שכניסת צהר לצבא תיתן לארגון לגיטימציה באזרחות
  רבנים מארגון 'צהר'. ארכיון (צילום: פלאש90)

אפתח בשורת גילויים נאותים: הרב איתי אסמן הוא ידידי היקר במשך שנים רבות. הדברים הנכתבים כאן, נכתבים מתוך כבוד רב לפועלו במערכה הציבורית, גם ובמיוחד בשעת מחלוקות.

הנני מתנגד נחרצות למערך פיקוח המזון של 'צהר', שבעיניי פוגע בצורה חמורה בכשרות הממלכתית. השמועה על זכיית 'צהר' במכרז של קרן לב"י וכניסת פעולת גוף זה לתוככי הממסד (בזמן שלא חזרו בהם מהמאבק ומהניסיון להעמיד אלטרנטיבה לרבנות) גרמה לי להרגשת חוסר נעימות ואף לכאב. אי לכך, בראשית דברי, אסייגם בצורה ברורה- אין בהם כלל לימוד זכות כלשהו על מערך הכשרות של צהר.

עוד באותו נושא

הצבא רוצה להעסיק את 'צהר'? שיחזיר את הרב יגאל


17

ומכאן להתייחסות לעצם הדברים.

עיקר דבריו של הרב אסמן הובעו בסוף מאמרו- "חוק הרבצ"ר" והרצון וממנו הניסיון להכפיף את הרבצ"ר (העצמאי, לדורותיו) למועצת הרבנות הראשית. בכך נראה שהחץ כבר נמצא במקומו מראש ונותר רק לסמן סביבו את המטרה, בחיפוש אחר התירוצים המצדיקים אותו.

אי לכך, ישנם השוואות ומשלים שאינם קשורים לסוגיה, אי דיוק בפרטים ושימוש ברגש הציבור, בתקווה להטותו למקרה דנן. ואפרט:

"כל שינוי בתרבות שלו"- הרב אסמן אכן מדבר על תרבות- מרצים ורבנים כאלה ואחרים שהודחו/ הורחקו, או שכשרים או אינם כשרים לבוא בקהל צה"ל לדעתו, אך לשם הוא גלש מעניין טכני לחלוטין וכלל לא תרבותי- מי הגוף האזרחי שיספק כוח אדם להשגחה על הכשרות הצבאית. ודאי שעצם האזרוח אינו מהווה בעיה "תרבותית" אלא רק הגוף שזכה במכרז במקרה זה.

לפיכך עצם ההשוואה בין מרצים- שעניינם תוכן רוחני, חינוכי ותרבותי לבין ספקי כ"א לביצוע משימות טכניות, שאין להם שום נגיעה לתוכן ולרוח היא לא ברת השוואה כלל.

בנוסף לכך- הרב אסמן מתעלם מהסוגיה המשפטית, שבה כלל האישים הנזכרים לא עבדו במכרז מול צה"ל, אלא פעלו בהתנדבות ומרצונם החופשי. לעומת גוף הכשרות הנזכר, שזכה במכרז חוקי, לפי תנאי מכרז, מבלי שהיכולת ביד הצבא להחליט מי מבין אלו שעומדים בקריטריונים של המכרז יתמודד בו והאם מי שזכה בו לבסוף רצוי לפחות לרוב אחיו, או אפילו זה לא. ובמילים אחרות- הצבא לא "רוצה" את צהר, כפי שהוצב בכותרת המאמר, אלא הצבא (וליתר דיוק- לב"י, הנותנים שירות לחיילים) קיבל את צהר. גם אם הרבצ"ר לא היה מעוניין בצהר, הרי אין בידיו את הכוח החוקי והמשפטי להחליט לפסול אותם מהמכרז, כל עוד הם עומדים בכל הקריטריונים שלו.

ובהערה אחרונה ביחס להשוואה הנ"ל- עצם הזכרת הרבנים החשובים שהורחקו מצה"ל והעמדתם אל מול הכנסת צהר, יש בה מעין רתימת הרגש של הציבור לסוגיה שאינה קשורה, וזהו טעם לפגם.

הרב אסמן טוען שכל מי שנותן שירות לצה"ל, הדבר מעיד על חוסר בעייתיות, וכן שואל אם היה מדובר בראביי רפורמי האם לא הייתה בכך משום לגיטימציה. טענה נוספת היא שאין מקום בצה"ל למי שבאזרחות פועל כנגד הרבנות הראשית. ועוד הוא טוען שבכפיפות לרבנות הראשית, תהיה יציאה מהמחויבות המשפטית שיש כיום לרבצ"ר.

ביחס לכל הטענות הללו, הבה נתבונן בקורס "נתיב" הטרום גיורי בצה"ל, המופעל ע"י המכון ללימודי יהדות, מולו עובדים גם חיל החינוך וגם הרבנות הצבאית, וגם הרבנות הראשית בסופו של דבר מקבלת את בוגריו בבואם להתגייר בשערי בתי הדין, אף האזרחיים. מכון זה הינו תוצאה של ועדת נאמן, שכללה בו את "כלל הזרמים ביהדות", ועקב כך הנהלת מכון זה כוללת את אותם "זרמים" נוספים, כשגם חלק מהמורים בקורס הכנה הנ"ל הינם מאותם "זרמים", ובתנאי שלא יעסקו בפן ההלכתי.

האם לפי הרב אסמן אותם "זרמים" אינם בעייתיים בהתנהלותם האזרחית? האם הם לא נלחמים ברבנות הראשית? האם אין בכך מתן לגיטימציה לכל אותם "זרמים"? האם הרבנות הראשית ש"מעל החוק והמשפט", לא מקבלת את המכון הנ"ל? ואכן, אם קיימת מחלה אחת, לא נוסיף אחרת, אך בסיוג ההשוואה- בגיור מדובר על תוכן, רוח ותרבות, עליה דיבר הרב אסמן, לעומת הכשרות, שהיא כאמור יותר טכנית.

בסיכומו של דבר- כניסת צהר היא מציאות, הצורמת לנו, אך היא מציאות. מאמר כזה או אחר לא יבטל את המכרז. אם ביד הרב אסמן ושותפיו לטפל בסוגיה בכלים משפטיים, אדרבא. אך אם זוהי רק פובליקציה אידיאולוגית, טוב היה אם הרב אסמן היה מציין את דעתו ביחס לסוגיה הכשרותית עצמה, ה"פרטית" והמציאותית ורק לאחר מכן ועל גבה מבסס את דעתו האידיאולוגית, ה"כללית", כך ניתן היה יותר בקלות להזדהות עם דבריו, אם אכן דבריו נוגעים לסוגיית הכשרות. אך יותר נראה שדבריו נוגעים לעמדה לגבי הכפפת הרבצ"ר לרבנות הראשית, ולכן טוב שאת עמדתו זו לא היה מחביא לסוף, כ"מסקנה" שאינה מתבקשת כלל, אלא מציבה בראש דבריו ומנסה לבססה בלי "לכפות" עליה סוגיות שאינן קשורות אליה במישרין ואינן מוכיחות אותה.

מהניסיון האישי והמקצועי שלי בתחום הכשרות הצה"לי בעשור האחרון, אני יכול לנסות ולנחש שבצד הפרקטי- הכנסת משגיחים חדשים ובמשרה מלאה למקומות המדוברים, שלא היו בהם עד כה בצורה מסודרת, תביא לשיפור בכשרות, הנוגע לצלחת של החייל, וכפי שפרסם עוזרו של הרבצ"ר. ברמה הציבורית- הרב אסמן בקיא ומומחה גדול ממני, אך אני מקווה ומתפלל שנבואתו בעניין זה לא תתגשם והצעד לא יביא לגיטימציה לכשרות צהר באזרחות ולא יתרום למאבקה ברבנות הראשית.

=======

הכותב הוא רב צבאי בקבע לשעבר ועובד בתחום הכשרות בצה"ל בהווה, ומשמש כרב בית כנסת בקרית אתא.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
זה ברור זה פתח למסירה של גופים
רמי | 05-11-2019 17:29
נקווה שהשכל הישר יגבר
2
אני אוכל רק רבנות לא בד"ץ ולא צהר
אמיר | 05-11-2019 17:31
קו האמצע
3
אני מקווה,שגם בצבא יאפשרו לכולם לאכול
עמית | 05-11-2019 18:37
אין לי כלום נגד צהר אבל זאת בעיה למי דמבין
4
ניגוד עניינים
שמוליקיפוד | 05-11-2019 20:12
א. הרב כאן מתפתל להסביר מדוע זה בסדר שצהר יתנו שירותי כשרות בצהר תוך שהוא מציין שהוא בעצמו עוסק בכשרות בצהל - האם אין כאן ניגוד עניינים? ב. האם זה בסדר שרב צבאי במילואים מתבטא בתקשורת בסוגיות אזרחיות תוך שהוא מזדהה בתפקידו במילואים?
5
ואני מקווה שכמיהות פוליטיות לא תתבטאנה בהכפשת כשרות.
בנצי | 05-11-2019 20:22
כל הטענות המופנות כלפי צוהר וכשרומה המיטיבה, עוסקות בחשש מפני פגיעה ברבנות הראשית. אין לזה דבר וחצי דבר עם כשרות. פגיעות ברבנות יש רבות, רובן על ידי הרבנים עצמם, והשיא הידוע הוא מצגר, אבל הוא רק השיא, לא בודד. על כן נתקו את הפחד מפגיעה ברבנות, מכל נושא הלכתי , טכני, וציבורי.
6
צהר הוא אירגון רפורמי, הכשרות שלו חסרת ערך
דוד | 06-11-2019 10:39
אנשי צהר הם יהודים שאיבדו את דרכם, רק כשרות הבדצ מספקת יהודי אמיתי. טוב יעשו אם יחזרו בתשובה שלמה ויסורו מדרך הרוע.