מהו ראש השנה עבורנו? לכאורה זה בעיקר יום הדין, יום שבו שופטים אותנו על כל מה שעשינו. אבל יש כמה דברים בראש השנה שלא מסתדרים עם זה.

האם יום משפט הוא יום טוב?! הרי רק  כשאדם זוכה בדין הוא עושה יום טוב ולא לפני כן?! אם זה יום המשפט מדוע קוראים לו יום הזכרון, מה בדיוק זוכרים? משפט עדיף לעשות ביום האחרון בשנה ולא ביום הראשון? כמו כן קשה, מדוע נושא זה אינו הנושא העקרי של הברכות בתפלת עמידה אלא מוזכר בעיקר בפיוטים כמו נתנה תוקף?

שאלות אלו מובילות אותנו להבנה שראש השנה הוא משפט מסוג אחר. בית משפט המוכר אינו דבר אהוב. בבית המשפט דנים על חטאים שאדם עשה בעבר. אם לא היו תופסים אותו החיים שלו היו יכולים להמשיך כסדרם. אבל מכיוון שמבית דין של מעלה אי אפשר להסתתר, אדם עומד למשפט בעל כורחו.

ראש השנה שלנו לא מתעסק בעבר אלא בעתיד, לא במה שעשינו אלא במה שנעשה, ולכן זה משפט מסוג אחר לגמרי. אם נרצה לדמות זאת למשהו מוכר, נדמה את ראש השנה לא לבית המשפט אלא לממשלה שדנה על תקציבה לשנה הבאה.  דיון על תקציב זה סוג של משפט. לא משפט העבר אלא העתיד.

לכל שנה יש חיים שמוקצבים לה שנגמרים בסוף השנה. ותקציב חדש של חיים עומד בפתח.  הדבר העיקרי שקורה בראש השנה הוא המלכת ה'. ביום שבו הקב"ה מולך הוא מחדש את החיים לכל ברואיו לעוד שנה. כך אומר בעל התניא בלקוטי תורה: "בר"ה מתחדש חיות כללית לכל השנה… ובכל השנה מתחדשת חיות כללית אחרת".

החיות שהקב"ה רוצה לחלק אינה מוגבלת. יש אין סוף של בריאות, חכמה, זריזות, סבלנות, עושר, ילדים, אושר, שמחה, כבוד וכל שאר הדברים שאנו רוצים. אם כן מדוע לעשות משפט כמה לחלק, מדוע לא לחלק ללא גבול? התשובה היא שלפעמים הרבה זה לא טוב. יש מושג של עושר שמור לבעליו לרעתו. לפעמים מרוב טובה אדם בועט וזה לרעתו.

לעולמו של הקב"ה יש תכלית מופלאה וחזון נשא. ולכל אחד מאתנו חלק ותפקיד בתוכנית של הקב"ה. כאשר האדם חי בהכחשה למהותו הפנימית הרי שחוקי החיים מתקוממים כנגדו. אם במצב כזה הוא יקבל רוב טובה זה יזיק לו, כמו שמזיק לחולה לאכול כל מה שירצה. ולכן כאשר הקב"ה רוצה לחלק את החיים לשנה הבאה הוא שופט כמה כל אחד יקבל בעתיד. כל אחד מקבל בדיוק מה שהוא צריך לשנה הבאה.

הקריטריון העיקרי הוא מה האדם יעשה בעתיד עם החיים שיתנו לו. הדבר נקבע לפי מה שהאדם רוצה לעשות בעתיד. כיצד יודעים זאת? אם האדם לא מתכווין להשתנות. הרי שאפשר לדעת זאת על פי רצונו בעבר. ולכן הקב"ה בודק את מעשינו בעבר כדי לחלק לנו חיים לעתיד. אבל אם האדם חוזר בתשובה ורוצה להשתנות הרי שאכן יקבל חיים לפי תוכניותיו לעתיד.

על פי עקרון זה כל השאלות באות על פתרונן. שאלנו מדוע עושים יום טוב והתשובה היא בגלל שהיום בו הקב"ה מחדש את עולמו זה יום טוב. יום של שפע רב שמגיע לעולם. שאלנו מדוע עושים זאת דווקא בתחלת שנה. והתשובה היא שכל הכיוון הוא לעתיד ולא לעבר.

שאלנו מדוע קוראים לו יום הזכרון הרי זה יום משפט. והתשובה היא שביום זה אנו נזכרים באמת של המציאות, שהקב"ה הוא מלך העולם. השכחה שמלווה אותנו כל השנה מתכסה, ואנו אומרים "המלך הקדוש".

שאלנו מדוע לא עוסקים בתפילות במשפט שלנו. התשובה היא שכן עוסקים בזה. הרי הדבר העקרי שאנו צריכים לעשות כדי לזכות בדין הוא לרצות להיות שייכים למלכותו יתברך, וזה אכן התוכן של תפילות ראש השנה.

==

הרב מנחם מן הוא ר"מ בישיבה הגבוהה אור עציון.