כמו שכתוב בתנ"ך: נמצאה העיר צקלג אליה ברח דוד

האתר, מימי דוד המלך, נחשף ליד קרית גת. על פי הסיפור המקראי, דוד התגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, וממנה עלה להימשח למלך בחברון. באתר הקדום מלפני 3,000 שנה, נחשפו עשרות כלי חרס כשהם שלמים

האם נמצאה צקלג המקראית?

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, רשות העתיקות ואוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה, מאמינים שגילו ליד קרית גת את העיר הפלשתית הנודעת מסיפורי המקרא. צקלג מוזכרת בתנ"ך מספר רב של פעמים בהקשר לדוד (בספרי שמואל א' ושמואל ב'). על פי הסיפור המקראי, אכיש מלך גת נתן לדוד להתגורר בצקלג כשנמלט משאול המלך, ומצקלג יצא דוד להימשח למלך בחברון. בצקלג אף התרחש, לפי הכתובים, אירוע דרמטי, במהלכו פשטו העמלקים, נוודי המדבר, על העיר, תוך שהם לוקחים בשבי נשים וילדים.

החפירה הארכיאולוגית בצקלג (צילום אוירי: רשות העתיקות)

החפירה, שהחלה בשנת 2015 באתר חורבת אל-ראעי שבשפלת יהודה – בין קרית גת ללכיש, נערכה בשיתוף פעולה של פרופ' יוסף גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, סער גנור מרשות העתיקות ופרופ' קייל קיימר מאוניברסיטת מק-קווארי בסידני שבאוסטרליה. במימון החפירה השתתפו ג'ואי סילבר מירושלים, אהרון לוי מניו ג'רסי, ומשפחת רוט ויצחק ואקיל מסידני. מאז החלה החפירה ועד היום נערכו שבע עונות חפירה, ונחפרו שטחים גדולים – כ-1,000 מ"ר, מהם עולה התגלית החדשה מימי דוד.

(צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-רעי)

השם צקלג יוצא דופן באוצר השמות של ארץ ישראל מכיוון שאינו שם כנעני-שמי מקומי, אלא שם פלשתי, שניתן לעיר על ידי אוכלוסייה זרה, שהיגרה לארץ ישראל מאזור יוון. עד היום, הועלו הצעות לזיהוי צקלג במספר אתרים, כגון בתל חליף ליד קיבוץ להב, בתל שרע בנגב המערבי, בתל שבע, ועוד. אולם, לדברי החוקרים, "בכל האתרים הללו לא נמצא רצף יישובי, הכולל גם ישוב פלשתי וגם ישוב מימי דוד. בחורבת אל-ראעי, לעומת זאת, נמצאו מאפיינים של שתי האוכלוסיות גם יחד".

(צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-רעי)

באתר נמצאו עדויות להתיישבות מימי הפלשתים, מהמאות 11-12 לפנה"ס: נחשפו מבני אבן רחבי ידיים ומסיביים, ובהם ממצאים האופייניים לתרבות הפלשתית. ממצא מיוחד שנתגלה, הן קערות ונר – מנחות שהונחו מתחת לרצפות המבנים מתוך אמונה שאלה יביאו מזל טוב בהקמת המבנה. בנוסף, נמצאו כלי אבן וכלי מתכת. ממצאים דומים מתקופה זו, התגלו בעבר בחפירות אשדוד, אשקלון, עקרון וגת, הערים של סרני הפלישתים.

מעל לשרידי היישוב הפלשתי התגלה יישוב כפרי מתקופת המלך דוד- תחילת המאה ה-10 לפנה"ס. היישוב בא לקיצו בשריפה עזה, שהחריבה את המבנים. עשרות כלי חרס שלמים נמצאו בחדרים השונים. כלים אלה, זהים לאלו שנמצאו בעיר היהודאית המבוצרת של חורבת קיאפה שהתגלתה בשפלת יהודה ומזוהה עם שעריים המקראית. בדיקה בשיטת פחמן 14 מתארכות את אתר חורבת אל-ראעי לתקופת דוד המלך.

(צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-רעי)

המגוון הגדול של כלי החרס מעיד על חיי היום-יום בימי דוד. במהלך החפירה התגלו כמויות גדולות של קנקנים, בינוניים וגדולים, אשר שימשו לאגירת שמן ויין. כן נמצאו כלים להגשת מזון, פכים וקערות, אשר היו מעוטרים בצבע אדום, ובסגנון שנקרא "מירוק פרוע", האופייני לימי דוד.

לאחר מחקר ארכיאולוגי אזורי בן 12 שנים בשפלת יהודה, שמנהלים פרופ' גרפינקל וגנור, מתחילה להצטייר התמונה היישובית של יהודה בראשית תקופת המלוכה: שני היישובים – צקלג וחורבת קיאפה, ממוקמים בגבול המערבי של הממלכה. הם יושבים על גבעה נישאה, הצופה אל דרך ראשית שעוברת בין ארץ פלשתים אל יהודה: חורבת קיאפה שבעמק האלה יושבת מול גת פלשתים, וחורבת אל-ראעי, המזוהה כצקלג, יושבת מול אשקלון. תיאור גיאוגרפי זה מהדהד אל קינת דוד, בה הוא מתאבל על נופלם של שאול ויהונתן בקרב עם הפלשתים: "אל תגידו בגת, אל תבשרו בחוצות אשקלון".

(צילום: משלחת החפירות לחורבת אל-רעי)

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
כותרת משובשת וילדותית. אפילו החוקרים לא טענו
השתתפתי בחפירות שם | 08-07-2019 9:53
לא נמצאה ולא נעליים. נמצא יישוב שיש לו סימנים מסוימים שיכולים להסתדר עם 'צקלג'. לא נמצא שלט ברוכים הבאים לצקלג וגם לא משהו דומה. במקום להתלהם לא יזיק לכם להיות קצת יותר מדויקים.
2
ימי המשיח
מאיר | 08-07-2019 10:00
מצד אחד הולכים ומתגלים כל ההסטוריה. ומצד שני מדינת ישראל הולכת ודועכת לרעה הכל מושחת. מלחמות אנטי דת. מלחמות נגד השבת. המשיח ללא ספק הפתח.. איך שהמדינה הזאת נראה כמה נמוך היא עדיין יכולה לרדת.. זהו זה אנחנו לקראת הסוף.
3
מה מספר התיק שנפתח לדוד?
Yehuda Elyada | 08-07-2019 23:37
עכשיו הם יכולים רק וקוות למצוא עותק של הסכם השכירות של דוד (השוכר) מול אכיש (מלך גת, המשכיר) במסגרתו האחרון נתן חסות צבאית לראשון בזמן מנוסתו מקנאת שאול, מלך ישראל הנוורוטי. מעניין איך שילם דוד, הנווד וחסר הרכוש, תמורת השטח (עיר קטנה, אבל מספיקה ל-400 לוחמים ומשפחותיהם), והאם היועץ המשפטי בדק את הרלוונטיות של הקשר המסחרי הזה בהקשר עליית דוד לשלטון, אחרי תבוסת שאול בקרב הגלבוע בו הפלישטים ויתרו על שירותי הפרי-לנסר מחברון.