לרגל יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה, חברים ומשפחות שכולות משתפים את הזיכרון שהולך איתם מיקיריהם שנפלו.

חיה רונד מעפרה בחרה לשתף את הזיכרון שהולך איתו מבנה, ארז רונד, שנרצח בפיגוע ירי בשנת 2002 לאחר שמחבלים פתחו באש לעבר רכבם של בני משפחת ברטפלד, שהסיעו אותו מעלי לעפרה בדרכם לירושלים.

הזיכרון שהולך איתי מארז: "בשבת של שמחת תורה היינו בחברון, כחלק קבוצת אמהות והורים שכולים לילדים שנרצחו. נסענו בהסעה מאורגנת, ובמוצאי שבת אמרנו שנלך לבקר. נכנסנו לאיזה אוטו, יש שם מלא בלגן עם דברים של מד"א, והסדרן שואל "מי אתם?". אנחנו אומרים "יוסי וחיה רונד מעפרה". שתיקה לכמה דקות, ואז הוא אומר "תגידו לא נהרג לכם בן?" אני אומרת שכן, והוא מספר לנו שלפני החתונה שלו הוא עבר בכל היישובים לחלק עלוני שבת בבית הכנסת. בדרכו הוא רואה את כל ההמולה מהפיגוע, ידעתי שנער נפגע- והוא אומר 'אתם רואים את זה עכשיו, אבל אז לא היה לי מושג על מד"א. כשראיתי את שני הילדים במשפחת ברטפלד שיושבים באוטו, לקחתי את שניהם והבאתי אותם לאמא בעלי כשהם בריאים ושלמים. פתאום החלטתי שאני לומד מד"א. כל זה לא היה קורה אם לא הייתי פוגש את ארז'".

"שאלתי אותו לשמו, והוא אומר לי שהוא ממשפחת פס. לא הכרתי את משפחת פס עצמה, אבל אני מכירה את הסבא והסבתא מעפרה. כששאלתי אם הוא קרוב משפחתם, הוא אומר שהוא הדוד של שלהבת פס. ואז הוא מספר שהוא נפצע ושאנחנו חיים בתקופה קשה. לימים שלחתי לו את הספר של ארז".

חיה ויוסי רונד, הוריו של ארז

"יום אחד אנחנו עוברים בטרמפיאדה ומישהו אומר שהם נוסעים לעפרה. אנחנו נכנסים לאותו ושואלים מאיפה הוא- אומר מעלי, ושהוא ממשפחת ברטפלד. מתברר שזה הבן שלהם- מי שהיה הילד באוטו, עכשיו הוא הנהג הטרמפ שלנו. הוא סיפר שהוא היה בפיגוע במרכז הרב, וברוך ה' לא קרה לו כלום".

"כל פעם שיש מפגש עם מישהו שמדבר על ארז, בשבילי זה דרישת שלום ממנו. זה קורה הרבה, לא רק בשנה הראשונה אלא כל השנים זה מתגלגל. הוא חי איתי, אני מרגישה שהוא עוד פה- ומתעודדת מזה. סך הכל החיים הם מאד חזקים. אני יודעת שאני כל היום חושבת עליו, והבדיחות השחורות שלנו. במילים אחרות, אנחנו חיים את זה, אבל גם ממשיכים בחיים".

גן שניטע לזכרו ביישוב עפרה

"חשוב מאד לציין את דרך הזיכרון שלנו- בכל שנה אנחנו יוצאים לכביש, מניפים את הדגל ואומרים שאנחנו ממשיכים לחיות וזה המקום שלנו. זה מה שאפשר לעשות- אף פעם לא מתגברים על הדברים האלה, אבל ככה חיים עם זה.  תמיד להאיר פנים לאנשים, לא להתבייש, לדבר ולהתחבר".