דו"ח מבקר המדינה בנוגע לשריפה בכרמל, פורסם אתמול (ד'), ובו מתח לינדנשטראוס ביקורת על שר הפנים ושר האוצר והטיל עליהם אחריות למחדלים.

בעקבות הדו"ח ביקשנו את התייחסותו של הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב היישוב בית אל לנושא של אחריות מיניסטריאלית, כשלונות מערכתיים ותעדוף תקציבים.

האם בכלל יש דבר כזה אחריות מיניסטריאלית?

בודאי שיש, השר הוא שקובע את המדיניות הכוללת. אבל השר לא יכול להכנס לפרטי הפרטים של כל דבר, זה לא תפקידו והוא לא בהכרח מבין בזה.

שר הבריאות הוא לא רופא ולא תמיד שר הבטחון הוא קצין בכיר בצה"ל.

תפקידו של השר הוא לתת כיוון כללי, הנחייה כוללת וכן הלאה, אבל זה לא אומר שהוא חיי ויכול לרדת לפרטי העניינים. זה לא התחום שלו.

אבל התפקיד שלו להתריע ולצעוק על זה שאין לו מספיק תקציב?

זה נכון שלא הזרימו מספיק כספים ולא היה מספיק ציוד, אבל חוששני שכל השירותים החיוניים האחרים, אין להם מספיק ציוד.

צה"ל מתלונן שאין לו מספיק ציוד, ובתי החולים מתלוננים שאין להם מספיק ציוד ולקופות החולים אין כסף לקנות תרופות, וגם לחינוך אין מספיק תקציב.

בכל מקום שתחקור תמצא שאין מספיק כסף, גם בשירותים החיוניים וגם באלה שאינם בגדר פיקוח נפש.

לא צריך להעדיף את החיוני יותר על פני החיוני פחות?

לפני כשנה הייתה שביתה של העובדים הסוציאליים. הם מקבלים שכר מינימום, או שכר נמוך מאוד ביחד לעבודתם. נכון זה לא מוגדר כפיקוח נפש, אבל העבודה שלהם מונעת פשע באופן עקיף, ככה אתה חוסך כסף מהמשטרה שהיא כן מוגדרת 'חיונית'.

אז הרב אומר שחסר לכולם, למה זה מוריד את האחריות משר הפנים ושר האוצר?

יש נושא בכלכלה שנקרא 'תורת המשאבים המוגבלים'. כשאי אפשר לתקצב ולתת לכל נושא ולכל דבר, צריך להכריע ולמצוא פתרונות – פשרות, שכל אחד יקבל קצת ויסתדר עם מה שיש.

לפעמים צריך להזרים כסף לשירותים שאינם פיקוח נפש, למשל לחינוך. אבל אם תתן לחינוך יחסר לכבאים? יכול להיות, אבל אני גם צריך חינוך ואני אשקיע גם בחינוך למרות שזה עלול לפגוע בי בשירותי ההצלה.

ואיך זה מסתדר עם פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה?

יש לזה דוגמה גם בגמרא. "אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהן". לפי שיטה אחת משום "דוחקא דציבורא". לציבור יחסר כסף. מה יעשה הציבור עם הכסף? יסלול כבישים, ישקיע בחינוך ועוד כל מיני נושאים.

ואתה תשאל, בשביל כבישים וחינוך אותו יהודי מסכן ימק בשבי?! כן! אל תדבר אלי בצורה דמגוגית וטראגית. אנחנו צריכים חינוך וזה בא על חשבון השבוי. הוא אמנם מסכן, אבל אנחנו צריכים כבישים.

ואיך יודעים מה זה 'יתר על כדי דמיהן'? אולי כאן הייתה באמת רשלנות או פשיעה של המשרדים הממשלתיים?

צריכים לעשות חשבונות איפה להשקיע את הכסף. שרפה זה דבר מסוכן וצריכים להיות ערוכים לזה, אבל צריך לקחת בחשבון את המקדם של אחוז הסיכון. כמה שריפות יש, כמה זה קורה וכוליה.

אם שריפה הייתה קורת כל יום זה דבר אחד, אבל אם זה מאורע נדיר, שקורה פעם במאה שנה, בכלל לא בטוח שצריך להשקיע בזה.

לעומת מדינות אחרות, השריפות בארץ הם מאורע נדיר, ואנחנו לא יכולים להשקיע את כל כספנו בדברים כאלה.

ומה הרב אומר על הדו"ח של מבקר המדינה?

הדו"ח של המבקר הוא אמת, ואם אכן קרה אסון חייבים לבדוק ולהסיק מסקנות. הוא גילה שהיה חסר ציוד, אבל גם במקומות אחרים חסר, וחלוקת המשאבים של המדינה זה לא תפקידו של המבקר אלא של הממשלה או הכנסת.

הדו"ח הוא חשוב, אבל המסקנות חייבות להלקח בפרספקטיבה כוללת: המשאבים שלנו מוגבלים והשריפות נדירות.

האם השרים צריכים להתפטר לאחר שהוא מצא אותם אחראים למחדל?

בגלל כל מה שהסברנו, אני חושב שהשרים לא צריכים להתפטר. אנחנו אוהבים לחפש אשמים. קורה מקרה, מחפשים את האשמים ואז אפשר לנוח. זה לא נכון.