לקראת בחירות, יש תמיד בין המועמדים, אנשים בעלי קסם אישי שבכוחו הם מושכים אנשים. היזהר! לא על פי זה מחליטים. אפילו לבחירת בן זוג או בת זוג אין די בכך, צריך בעיקר לב טוב ומידות טובות. שקר החן והבל היופי, אשה יראת השם היא תתהלל.  כל שכן, כאשר מדובר בבחירות לכנסת, שמוטלת עלינו אחריות כבדה על כל כיוון המדינה במשך כמה שנים, שאין להיות מושפע על ידי כריזמה, אלא יש לשקול מה טובת האומה, וגם לא לסמוך על הצהרותיהם של המועמדים, כי מנין לנו שירצו לקיים או שיוכלו לקיים, אלא על יסוד מה שהם כבר עשו בעבר, שיש תקווה רצינית שימשיכו באותה דרך.

עלינו להיות מודעים לתופעה של כריזמה ולהיזהר מאדם שיודע לפתות, להשפיע, להקסים אחרים בעזרת נאומיו, מראהו החיצוני, טון דיבורו ועוד. הוא פועל על אמוציות ,מבצע מניפולציות, ומנטרל את כוח השיפוט. יתכן שזה מולד, יתכן שזה נרכש, אבל יש לו כישורי תקשורת בין-אישית, Social Skills Inventory, וכך הוא משפיע על אנשים ועוקף הגיון. יש לו הופעה מושכת ושובה לבבות ואנשים נופלים בפח, ואחר כך מצטערים, אבל זה מאוחר מידי.

אנשים התלהבו מאובמה, הנואם המשכנע והסוחף, אך יותר מאוחר הודו: התאהבנו מהר מידי, נפלנו בפח הכריזמה.

יש בזה גם מימד של רמאות. יש שנמשכים אחרי היופי החיצוני של המועמד, ויש הנמשכים אחרי קולו הצלול. לכן, בעימות בין ניקסון וקנדי לנשיאות ארצות הברית, צופי הטלוויזיה התלהבו מן האחד ומאזיני הרדיו מהשני.

הפוליטיקאים יודעים זאת היטב ולכן מקדישים זמן רב ועמל רב לשפר הופעה מושכת, בטכניקות הדומות לאלו של פירסום מכירות.

כמובן, אנו בעד חיוך. הוי מקבל כל אדם בספר פנים יפות, אומר שמאי בפרקי אבות. אבל כישורים חברתיים גבוהים, תקשורת מעולה, העברת רגשות חיוביים, הקשבה רגשית לזולת, יכולת ביטוי חברתית Social Expressiveness אינם סיבה מספקת לבחירת מועמד.

כידוע ,משיח השקר שבתאי צבי, שם רשעים ירקב, סחף אחריו מיליונים, על אף שהיה אדם מושחת ואמר דברים חסרי שחר. כיצד הצליח בזאת? כריזמה.

ולעומתו, זה נגד זה, משה רבינו, היה כבד פה וכבד לשון, ובכל זאת הוא שהשפיע הכי הרבה מכל אדם בעולם על עם ישראל ואפילו על כל ההיסטוריה העולמית.

שואל רבי ניסים גרונדי בספרו דרשות הר"ן, למה ד' לא בחר באדם בעל כשרון דיבורי מופלא, או ליתר דיוק, למה ד' לא יצר מראש אדם כזה? הוא משיב, שאם משה רבינו היה מחונן בתורת הנואמים, אנשים היו טוענים שבגלל זה הוא הצליח לשכנע אנשים, ולא בגלל אמיתות הדברים. אבל כיון שהיה כבד פה וכבד לשון, ברור שהכוח המשכנע היה תוכן הדברים.

כמובן לא זכיתי לשמוע את מרן הרב קוק, וגם אין לנו הקלטות, אבל שמענו רבות את רבנו הרב צבי יהודה. הוא היה מדבר בשקט, בטון קבוע, בלי תכסיסי נאום בכלל. אף על פי שהוא גם ידע להרים קולו באופן סוחף, כפי שראינו בהזדמנויות יוצאות דופן, של דברים חמורים וחיוניים לחיי האומה. ואף על פי כן, ואולי דווקא בגלל זה, הייתה לו השפעה עצומה על הדור, מצד תוכן דבריו מלא חכמת אלוהים.

אכן, יש אדם שמדבר בשקט, לפעמים אפילו קצת מגמגם, לא זוהר, לא מוחצן, אך כולם מרגישים שמאוד איכפת לו ורואים שהוא אומר דברים חכמים.

זה הכלל, מראה מרשים ודיבור עוצמתי אינם ערובה להצלחה, אלא פוליטיקאים הגונים וחכמים. יש בהיסטוריה דוגמאות רבות של מנהיגים כריזמטיים שהובילו לאסון, – היטלר, מוסוליני, מאו, סטלין ועוד. גם קנדי שהיה אדם מאוד אהוב ונערץ, היה נשיא גרוע. כבר ביוון העתיקה, כריזמה יוחסה לאלים, שהיו מקסימים, מחוננים בכוחות על-טבעיים, יפים, ובכל זאת כולם פחות או יותר רעים.

ההופעה החיצונית גורמת להטייה ולעיוורון מפני חסרונות חמורים.

יתר על כן, המנהיגים הכריזמטיים, עקב ההערכה הקרובה לפולחן האישיות כלפיהם, עלולים בעצמם להיות שבויים בתדמית עצמם, להשתכנע שהם מורמים מעם, מתוך כך להשפיל אחרים ,ולעשות טעויות חמורות. כבר אריסטו דיבר על אותה היבריס Hubris, העלולה לגרום כשלים.  "לפני שקר, גאון, ולפני כשלון, גובה רוח" (משלי טז יח).

הנהירה אחרי אביר על סוס לבן, גם חוסמת את הדרך בפני מועמדים אחרים הראויים יותר לאין ערוך.

בסיכום; יש להיזהר ממי שמקרין מראה שובה לב, המצטלם טוב, מה שנקרא אפקט ההילה, Halo Effect, ומפזר הבטחות. "כי האדם יראה לעיניים, וד' יראה ללבב" (שמואל א טז ז). וזו נחמתנו: יש בעמנו הגדול פוליטיקאים ישרים וחכמים. חפשו אותם.