מצמרר • גל לפני מותו: "אם צריך אני מוכן למות"

שבוע לאחר שנהרג בפיגוע בשומרון, בני משפחתו וחברתו של סמ"ר גל קיידאן הי"ד, מספרים על דמותו הייחודית ועל הפספוס הגדול: "אחרי שהוא היה משתחרר, השמיים היו הגבול".

קיידאן, בן 19 במותו, הותיר אחריו הורים, מרינה ואנטולי, שני אחים גדולים ארז (28) ואלונה (35) ואת בת זוגו, ניצן סבג.

בשיחה ל'ידיעות אחרונות' סיפרה אמו כי בהתחלה לא אהב את השיבוץ לתותחנים ואף שקל את המשך דרכו בשירות הצבאי: "אמרתי לו, 'אם אתה רוצה להיות פה בארץ, חשוב שתלך לצבא'", סיפרה בכאב אמו מרינה. "זה ילווה אותך כל החיים ויפגע בך במקומות שאתה אפילו לא חושב".

אלא, ששבועיים לאחר הגיוס, החליט גל שהוא הולך לתת את כולו בשירות הצבאי וביקש להפוך למפקד. "גל עשה את מה שתמיד עשה. הוא אמר 'אם אני כבר פה, אני הולך להיות הכי טוב'", סיפר אחיו ארז. "הצבא נתן לו המון אבל הוא היה מוכן לתת פי שניים", סיפרה אחותו אלונה. משפחתו מסכימה וקובעת: "מתלמיד מוצלח ומוזיקאי מדהים הוא הפך בצבא ללוחם לכל דבר ולמפקד אחראי. הוא קיבל סט של תכונות שהלוואי שהיה משתחרר איתם מהצבא".

"הוא אמר שהוא מאוד מרוצה ממה שהוא עושה ומהמקום שבו הוא נמצא", מספרת האם מרינה. "הוא אהב את העצמאות, האחריות, להיות מפקד. הוא כבר דיבר על אחרי הצבא, אוניברסיטה, טיול, החיים".

"זו החמצה אדירה", אומרת האחות אלונה. "אם הוא היה זוכה לסיים את השירות שלו השמיים היו הגבול עבורו". על החיילים שהיה בצומת לידו הם אומרים: "אנחנו לא מחפשים אשמים וכעס. אנחנו רוצים שירגישו בנוח לדבר איתנו. אין על מה להצטער".

בארבע השנים האחרונות הייתה לגל בת זוג- ניצן סבג- שמשרתת בבה"ד 1: "אהבנו לעשות הכל יחד", מספרת סבג. "הוא אמר שקיבל שיבוץ לקרבי, אבל אם אני לא רוצה הוא יהיה מש"ק בקריה כי לא נדבר כל יום. אמרתי, 'לא אקח לך את זה, אני מבינה את הסיכון'. הוא הבין שאני פה בשבילו. הוא מאוד רצה להיות מפקד. הוא הבין שככל שהוא עולה בדרגות, ההשפעה שלו על החיילים יורדת ולכן רצה להיות הכי קרוב אליהם, ושם הוא רצה להישאר. אחד הקצינים אמר, 'אני צריך קצינים כאלה, אבל צריך גם מפקדים כאלה'".

ניצן סיפרה על ההקרבה של גל: "כל חייל נשבע להקריב את חייו. הייתי בהשבעה שלו ובקורס מ"כים, ותמיד צבט לי בלב לשמוע את זה. הייתה התחממות בגזרה, חברים ירדו לקו, ואמרתי לו שאני קצת חוששת. הוא אמר לי, 'עכשיו תורנו. אני יודע שקשה לך לשמוע אבל אם צריך אני מוכן למות'. וידעתי שכשאמר את זה, זה אמיתי".

סבג סיפרה עוד כי "לא הייתי אומרת לו אף פעם תשמור על עצמך, כי לשמור על עצמו לא היה מה שהנחה אותו אלא הדבקות במשימה. אני מודה לחברים שלו על כל דקה שהיו איתו. הם עשו לו כל כך טוב. הוא פרח בצבא ואהב אותם בטירוף. כשהייתי איתם רציתי לחבק אותם לנצח. אמרתי להם שגל זכה והם אמרו לי שהם זכו. גל בטח אומר לעצמו, 'אני שמח שהשנה האחרונה שלי הייתה ככה'. אין גיל טוב למות בו. בטח לא גיל 19. אבל הוא בטח מסתכל ואומר, 'אני שמח שככה סיכמתי את החיים שלי'. אני בטוחה".