רבי כלפון הכהן: "מלך קשה כהמן דהיינו כמו הגרמנים"

דרשת שבת זכור של רבי כלפון משה הכהן זצ"ל רבה הראשי של ג'רבה במחצית הראשונה של המאה ה-20 עסקה בסכנה מהמן המודרני.

ידוע ומפורסם מאמר השופרות של הרב אי"ה קוק זצ"ל בו חוזה הרב כי מי שלא יעלה לארץ ישראל מתוך שופר גדול המייצג רצון לגאולה מתוך קדושה או מתוך שופר בינוני המייצג רצון טבעי לשלטון בארץ ככל העמים אז יש שופר קטן פסול של עבודה זרה שיוצאים בו בדיעבד.

כאשר אפסה התלהבות הקודש (שופר גדול) וגם אפסה הרגשה אנושית לאומית וטבעית (שופר בינוני) אזי "באים אויבי ישראל ותוקעים באוזנינו לגאולה, הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר….שופר של חיה טמאה נהפך לשופרו של משיח: עמלק, פיטלורה, היטלר וכו'… גם לאומיות זו של השוט, של צרת היהודים גם בה יש מן הגאולה אולם על שופר זה אין לברך" (דבריו של הרב קוק זצ"ל נאמרו בראש השנה תרצ"ד בחורבת רבי יהודה החסיד נערך ונרשם ע"י מאיר מדן).

הרב כלפון משה הכהן: מלך קשה כהמן והיינו כמו הגרמנים

 כ7 חודשים לפני דרשתו של הרב קוק דרש הרב כלפון בדרשת זכור בבית הכנסת. הדרשה מופיעה בספר "דרש משה" ח"י דרשות על פרשת זכור ושקלים בדרשה טו' הוצאת הרב אשר חדאד שליט"א (דודי).

בתוך הדרשה שאורכה כ-4,000 מילים, ישנה פיסקה המראה כיצד הרב צפה בדומה לרב קוק כי הרעה שקמה בגלות תפקידה לעלות לארץ ישראל ובדגש על הגרמנים המופיעים בראש. וגם רעיון זה יוצא מהסבר מאמר חז"ל בסנהדרין צ"ז והנה הפיסקה במילואה:

"ועוד יש לומר דהטעם לזה (לעיל בדרשה דובר על השיעבוד) כדי שיהיה מזה ישוב ארץ ישראל שבראות ישראל רוב הצער והצרות מהעמים המצירים להם יהיה לבם קשור ואדוק לראות דרך איך לדור בארץ ישראל. ובזה יש לפרש מאמר חז"ל בגמ' (סנהדרין דף צ"ז) אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו הקב"ה מעמיד עליהם מלך קשה כהמן ומחזירם למוטב.

דקשה דאם הוא קשה כהמן ודאי שאינו אוהב ישראל ולא יחזירם למוטב מאחר שאינו מבקש ומתאוה אלא להשמיד להרוג ולאבד כמו שעשה המן בשעתו. ועוד הווה ליה למימר ומשיבם בתשובה ומה הלשון ומחזירם דקאמר.

ולפי האמור אתי שפיר שאם ישראל עושים תשובה תכף נגאלים גאולה שלמה במהרה וכימי צאתנו מארץ מצרים נפלאות יראנו. ואם לא שבו דזה גורם להיות הגאולה לאט לאט ואז צריך הכנות טבעיות להיות ישוב ארץ ישראל ומקנה וקניין ועבודת אדמה וכיוצא בזה. אם כן ישראל אשר נתחנכו על ברכי העמים הזרים חושבים בליבם שאין תועלת בזה דמה לי הארץ שהם גרים בה מי לי ארץ ישראל?

הלא גם באותה הארץ שהם בה הם שקטים ושאננים ועל ידי מחשבה זו תתאחר הגאולה כיוון שהיא לאט לאט ובדרך הדרגה ממעלה למעלה.

ולזה הקב"ה מעמיד להם מלך קשה כהמן והיינו כמו הגרמנים ורוסיא ופולניא ורומניא, המצרים הרבה לישראל ועל ידי זה יתעוררו ישראל לחזור לארץ ישראל. וזהו שאומר ומחזירם למוטב דהיינו לארץ ישראל שהיא נקראת ארץ טובה ורחבה וכן כתוב ההר הטוב הזה והלבנון. וזהו למוטב למה שהוא טוב. או פירוש למוטב כפשוטו דתחת היותם במצב גרוע בחוצה לארץ הנה עתה כשחוזרים לארץ יהיו באופן טוב וזהו למוטב למה שהוא טוב.

ולכן דייק ותני מחזירן משום כי משנים קדמוניות היינו בארץ ישראל ואחר כך גלינו ממנה ועל ידי זה אנחנו חוזרין לה ולכן נקט לשון ומחזירן. ומה שיחס ההחזרה למלך הקשה הכוונה דעל ידי רשעותו שהוא עושה רע לישראל הם מתעוררים לחזור לארץ ישראל. אי נמי מחזירם ממש שאומר להם אין לי חפץ בכם שובו לארצכם ועל ידי זה חוזרים לארץ ישראל ומיישבים אותה ואחר זה תהיה הגאולה האמיתית בע"ה."

מכאן רואים אנו כיצד שני הכהנים הגדולים צפו קדימה וראו בעינהם את חשיבות זכור כדברי הרמב"ם: "ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו שנאמר: זכור את אשר עשה לך עמלק" ואת החשיבות של אריבת עמלק והמן רגע לפני הגאולה כדי לזרז את העליה לארץ ישראל ואת ההבנה על החשיבות להיותנו בארצנו.